يوآﭪ كرايم؛ – مدير مشارك لعنقود التطوير والتغيير الاجتماعيّ، بيت إيزي شاﭘـيرا
شوش كمينسكي؛ – مديرة تطوير موارد المعرفة، بيت إيزي شاﭘـيرا
سارة سدوﭬـنيك؛ – مديرة “ألوين إسرائيل”
د. دوريت براك؛ – مستشارة أكاديميّة لبرنامج تطوير شبكة مجموعات للمرافعة الذاتيّة من قِبل ذوي الإعاقة العقليّة
ﭼـالي شـﭬـارتس – مركّزة مجموعة التمثيل الذاتيّ، بيت إيزي شاﭘـيرا
المناصرة الاجتماعية هي إستراتيجية عمل يقوم من خلالها الأشخاص ذوو القاسم المشترك بالتنظيم والعمل معًا من أجل إحداث التغيير وتحسين نوعية حياتهم. يصف المقال عملية تطوير القيادة بين الأشخاص ذوي الإعاقات الذهنية التنموية التي نفذها بيت عزي شابيرا وألفين إسرائيل وأدت إلى مشاركة ممثلين عن مجموعة القيادة الوطنية في نقاشات في الكنيست حول العملية التشريعية.
הילה רימון–גרינשפן – חוקרת עצמאית בתחום המוגבלויות, יועצת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר מיכל טנא רינדה – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו, מנהלת התוכנית נגישות היא לא רק רמפה, ישראל מעבר למגבלות, ג’וינט ישראל, יועצת, נגישות עבור אנשים עם מוגבלות נפשית, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
אורנית אבידן זיו – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מנהלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר שירה ילון-חיימוביץ – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות. דיקנית הסטודנטים וראש המרכז לאקדמיה שוויונית, הקריה האקדמית אונו ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
המאמר עוסק בהנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. הוא מציע הגדרה להנגשה קוגניטיבית, דן במאפיינים עיקריים של א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית והשפעתם על ההתנהלות בסביבת העבודה, ולבסוף מציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית במסגרתו מוצגים עקרונות לצד דוגמאות פרקטיות להנגשה קוגניטיבית בהתאם למרכיביה השונים.
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת “עניין של גישה”.
ד”ר אריאל טננבאום – המרכז לתסמונת דאון והמרכז לאבחון מוגבלות שכלית והתפתחותית, אגף הילדים, המרכז הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית
המאמר מתאר את שתי התסמונות והשפעותיהן על המצב החברתי, ההתפתחותי והרפואי, ואת הסוגיות האתיות אשר עולות בעקבותיהן במהלך החיים.
חלי פרץ – אחראית הערכת תכניות, היחידה למחקר והערכה, בית איזי שפירא
הוראה ולמידה הם תהליכים בעלי רמת מורכבות גדולה מאוד. תהליך הלמידה מתרחש על רצף של יכולות ונטיות רגשיות, תפיסתיות וקוגניטיביות, שונות תרבותית ושפתית וגם הקונטקסט משתנה ממקום למקום. במאמר על גישת ה- UDL המתרכזת בהפחתה של מחסומים פיזיים, קוגניטיביים וארגוניים, למידה באמצעות התנסות, ותהליכי למידה שאינם נשענים על קריאה בלבד, ועידוד יצירה של תנאים גמישים שמבטיחים נגישות והשתתפות של כל התלמידים.
ד”ר עופר עמרני – מנהל רפואי, מרפאת השיניים, בית איזי שפירא
טיפולי שיניים הם חוויה לא פשוטה לכל אחד, לא כל שכן כשמדובר באנשים עם אוטיזם. ד”ר עופר עמרני, התארח ב –ynet וסיפר על גישת המרפאה להתמודדות עם הקשיים במתן טיפולי שיניים לאנשים עם אוטיזם ומוגבלויות שכליות.
שוש קמינסקי – ממונה על החטיבה הקהילתית ופיתוח משאבי ידע, בית איזי שפירא
במאמר על האמנה לזכויות הילד ועל זכויות ילדים עם מוגבלות כפי שנקבעו באמנה האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – CRPD.
יואב לף – המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
דורי ריבקין – מנהלת המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג’וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים את הקמתם של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים.
מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה אותו ניתן לקרוא במאמר זה.
דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאית
מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים.
המאמר מתאר את מחקרם של ד”ר דנה רוט ופרופ’ אייבן בראון שהשווה בין איכות חיי משפחה (Family Quality of Life) של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות.
אנג’לה לוין – מתנדבת, בית איזי שפירא
מטרת הטיפול באמנות היא לערב קבוצות או יחידים בתהליכים יצירתיים שישפרו את רווחתם הגופנית, הפסיכולוגית והרגשית. המאמר מציג את המקצוע ושיטותיו.
יצחק הירשברג – מנהל המרכז לטיפול רגשי, בית איזי שפירא
במאמרו בוחן יצחק הירשברג את מקומה שלל התנועה, בהתפתחות הרגשית הנורמטיבית, ואת ההשפעה האפשרית של הגוף הפגוע, והמוגבלות בתנועה על ההתפתחות הרגשית, ומתייחס לאופן שבו קשיים אלו באים לידי ביטוי ומעובדים בעבודה הטיפולית.