מאגר הידע

 

מאמרים

  • יואב לף – המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
    דורי ריבקין – מנהלת המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
    משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג’וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים את הקמתם של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים.
    מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה אותו ניתן לקרוא במאמר זה.

  • דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
    משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאית
    מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים.
    המאמר מתאר את מחקרם של ד”ר דנה רוט ופרופ’ אייבן בראון שהשווה בין איכות חיי משפחה (Family Quality of Life) של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות.

  • אנג’לה לוין – מתנדבת, בית איזי שפירא
    מטרת הטיפול באמנות היא לערב קבוצות או יחידים בתהליכים יצירתיים שישפרו את רווחתם הגופנית, הפסיכולוגית והרגשית. המאמר מציג את המקצוע ושיטותיו.

  • עו”ד נועה ביתן – סנגור משפטי, הנגשה ומרכז מידע, אקים ישראל
    איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מושפעת במידה רבה ממידת ההכללה שלהם על ידי החברה. במאמר על מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית שבחן את עמדות הציבור הרחב כלפי אנשים עם מוגבלות ואת מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפיהם.

  • יצחק הירשברג – מנהל המרכז לטיפול רגשי, בית איזי שפירא
    במאמרו בוחן יצחק הירשברג את מקומה שלל התנועה, בהתפתחות הרגשית הנורמטיבית, ואת ההשפעה האפשרית של הגוף הפגוע, והמוגבלות בתנועה על ההתפתחות הרגשית, ומתייחס לאופן שבו קשיים אלו באים לידי ביטוי ומעובדים בעבודה הטיפולית.

  • חלי פרץ – אחראית הערכת תכניות, היחידה למחקר והערכה, בית איזי שפירא
    משחק הוא פעילות משמעותית, אוניברסאלית וחווייתית המשותפת לכל בני האדם.
    בסקירת הספרות על משחק, התפתחות ומוגבלות מציגה חלי פרץ את ההיבטים השונים של המשחק בחייהם של ילדים עם ובלי מוגבלויות.

  • רחלי בלום – קלינאית תקשורת, המרכז לייעוץ טכנולוגי, בית איזי שפירא
    אורית גרינשטיין – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, המרכז לייעוץ טכנולוגי בית איזי שפירא ופרויקט הנגשת תקשורת עמותת IsrALS
    במאמר על השפעתה של הטכנולוגיה בכלל, והטכנולוגיה המסייעת בפרט, על קידום יכולותיהם התקשורתיות של
    ילדים ומבוגרים עם מוגבלות פיזית ועל המשמעות של אמצעים אלו בכל הקשור לשילוב בחברה.
    המאמר פורסם לראשונה ב: “שיקום: בטאון עמותת חומש”.

  • דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
    ד”ר דנה רוט – מנהלת מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
    צוות הערכה ממחלקת המחקר והערכה בבית איזי שפירא ליווה את תהליך ההטמעה של אפליקציית “הכל בראש” של חברת Sesame Enable שיזמה ופיתחה אותה וחברת Google שנתנה את הגב הכלכלי לפרויקט. מסמך זה יציג את הלמידה, התובנות והמסקנות מתהליך הערכה של מוצר טכנולוגי בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות.

  • יצחק הירשברג – פסיכותרפיסט, מנהל המרכז לטיפול רגשי בילד ובמשפחה, בית איזי שפירא
    מאמרו של יצחק הירשברג עוסק בשאלות האם יש הבדלים בין נכות של נשים לנכות של גברים, מהי התייחסות הסביבה לנכות של גבר לעומת התייחסותה לנכות של אישה,  ובמה שונים הדימוי והתפיסה העצמיים אצל גבר או אישה עם מוגבלות. 

  • רז טננבאום – קלינאית תקשורת ומרכזת תא קלינאיות תקשורת במרכז דה לו, בית איזי שפירא
    רחלי בלום – קלינאית תקשורת, המרכז לייעוץ טכנולוגי, בית איזי שפירא
    ענגי קפלן-גל – מרפאה בעיסוק, רכזת תחום הסנוזלן, בית איזי שפירא

    המאמר מנסה לבחון את תרומתה של מערכת מיקוד מבט למערך התקשורת של אחת מהפעוטות המבקרת במרכז “דה לו”, מעון היום השיקומי בבית איזי שפירא. המאמר מנסה להבהיר מדוע, למרות המורכבות הרבה הכרוכה בשימוש במערכת, מערכת מיקוד המבט נתפסת על ידי כלל הצוות כחלק בלתי נפרד ממערך התקשורת של הפעוטה.