דיאן סלרס –  קלינאית תקשורת ועמיתת מחקר ב Chailey Heritage Clinical Services, Sussex Community NHS Trust
תרגום ועריכה: אסטל סלוין וצוות קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק, בית הספר בית איזי שפירא
תרגום ועריכה: ג’ודי בלינדר – אדלקופ וצוות קלינאיות תקשורת של בית חולים אלי”ן
תרגום לעברית של EDACS – Eating and Drinking Ability classification System, סיווג ליכולות אכילה ושתיה בקרב ילדים עם שיתוק מוחין. 

הילה רימון–גרינשפן – חוקרת עצמאית בתחום המוגבלויות, יועצת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר מיכל טנא רינדה – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו, מנהלת התוכנית נגישות היא לא רק רמפה, ישראל מעבר למגבלות, ג’וינט ישראל, יועצת, נגישות עבור אנשים עם מוגבלות נפשית, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
אורנית אבידן זיו – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מנהלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר שירה ילון-חיימוביץ – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות. דיקנית הסטודנטים וראש המרכז לאקדמיה שוויונית, הקריה האקדמית אונו ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
המאמר עוסק בהנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. הוא מציע הגדרה להנגשה קוגניטיבית, דן במאפיינים עיקריים של א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית והשפעתם על ההתנהלות בסביבת העבודה, ולבסוף מציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית במסגרתו מוצגים עקרונות לצד דוגמאות פרקטיות להנגשה קוגניטיבית בהתאם למרכיביה השונים.
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת “עניין של גישה”.

ד”ר אריאל טננבאום – המרכז לתסמונת דאון והמרכז לאבחון מוגבלות שכלית והתפתחותית, אגף הילדים, המרכז הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית
המאמר מתאר את שתי התסמונות והשפעותיהן על המצב החברתי, ההתפתחותי והרפואי, ואת הסוגיות האתיות אשר עולות בעקבותיהן במהלך החיים.

יעל אלשטיין – מנהלת המרכז הטכנולוגי (לשעבר), בית איזי שפירא
המאמר מתאר את תחום הטכנולוגיה המסייעת, תחום מורכב ומאתגר המהווה הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בחייהם של אנשים ובעל פוטנציאל רב גם מבחינה עסקית.

יצחק הירשברג – פסיכותרפיסט, מנהל המרכז לטיפול רגשי בילד ובמשפחה, בית איזי שפירא
המאמר בוחן את הקשר בין סינגור עצמי והתפתחות העצמי תוך הגדרת מהו סינגור עצמי בהקשר האישי, מה היא תחושת העצמי ואיך היא מתפתחת, ומה משותף לשני מושגים אלו. כמו כן מציע המאמר מספר הצעות לעידוד סינגור עצמי אצל ילדים עם מוגבלויות, מנקודת מבט פסיכולוגית. 

שוש קמינסקי – ממונה על החטיבה הקהילתית ופיתוח משאבי ידע, בית איזי שפירא
במאמר על האמנה לזכויות הילד ועל זכויות ילדים עם מוגבלות כפי שנקבעו באמנה האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – CRPD.

יואב לף – המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
דורי ריבקין – מנהלת המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג’וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים את הקמתם של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים.
מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה אותו ניתן לקרוא במאמר זה.

דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאית
מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים.
המאמר מתאר את מחקרם של ד”ר דנה רוט ופרופ’ אייבן בראון שהשווה בין איכות חיי משפחה (Family Quality of Life) של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות.

אנג’לה לוין – מתנדבת, בית איזי שפירא
מטרת הטיפול באמנות היא לערב קבוצות או יחידים בתהליכים יצירתיים שישפרו את רווחתם הגופנית, הפסיכולוגית והרגשית. המאמר מציג את המקצוע ושיטותיו.

עו”ד נועה ביתן – סנגור משפטי, הנגשה ומרכז מידע, אקים ישראל
איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מושפעת במידה רבה ממידת ההכללה שלהם על ידי החברה. במאמר על מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית שבחן את עמדות הציבור הרחב כלפי אנשים עם מוגבלות ואת מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפיהם.