ד”ר דורית ברק – יועצת אקדמית לתכנית לפיתוח רשת קבוצות לסינגור עצמי של אנשים עם מוגבלות שכלית, אלווין ישראל ובית איזי שפירא
המאמר סוקר את שורשי ההתפתחות של תנועות הנכים ותנועות הסנגור בעולם ומדגים ואת הגישות המרכזיות שהן עיצבו בהקשר לאנשים עם מוגבלות: גישות אלו מציבות את האדם במרכז ומתייחסות אליו כאל אזרח עצמאי ושווה זכויות. הן דוגלות בשיתוף, העצמה, הגדרה עצמית וסנגור עצמי.
יונתן דרורי – אפי – אספרגר ישראל, ישראל
בשנת 2012 הוקמה תכנית “דיור נתמך” המיועדת ללוות את המעבר למגורים עצמאיים של אנשים צעירים עם מוגבלות, ביניהם אנשים עם תסמונת אספרגר. יונתן דרורי מתאר בהרצאתו מחקר שערך לקראת הקמת התכנית ובו נאסף מידע תפקודי, חברתי ואישי על אנשים עם תסמונת אספרגר, מעל גיל 18, המתגוררים בבית הוריהם או באופן עצמאי מבלי להיעזר בשירותי דיור קהילתיים.
ההרצאה נישאה בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015
יונית אפרתי – משרד המשפטים, ישראל
חוק השוויון של מדינת ישראל ואמנת האו”ם בדבר זכיותיהם לאנשים עם מוגבלות קובעים כי לאנשים עם מוגבלות זכות שווה לחיות בקהילה כמו לכל אדם אחר. בהרצאתה מסבירה גב’ אפרתי בשפה קלה מהו שילוב קהילתי ומציגה את העמדות השונות ביחס אליו.
ההרצאה נישאה בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015
שוש קמינסקי – ממונה על החטיבה הקהילתית ופיתוח משאבי ידע, בית איזי שפירא
שיקום מבוסס קהילה הוא אסטרטגיה התומכת בהשתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלויות בחיי הקהילות שלהם ובהכללתם בהן. אסטרטגיה זו מתמקדת בפיתוח מענים לצרכים של אנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילות שלהם, ויישומה כרוך בשיתוף פעולה הדוק עם האנשים עם מוגבלויות עצמם ועם בני משפחותיהם, כדי להתגבר על מחסומים פיזיים וחברתיים.
פרופ’ פטריק קוריגן, ארה”ב – המכון הטכנולוגי, אילינוי, ארצות הברית
ד”ר ג’רמי טורק – South London & Maudsley NHS Foundation Trust, בריטניה
פרופ’ ליסה וולפסון – אוניברסיטת סטרטלקייד, בריטניה
ד”ר קתרינה סקיור – יוניברסיטי קולג’ לונדון, בריטניה
ד”ר שירלי ורנר – האוניברסיטה העברית, ירושלים
שולחן עגול בהנחייתו של פרופ’ פטריק קוריגן.
פרופ’ ג’רמי טורק: מוגבלויות: קללה או ברכה
פרופ’ ליסה וולפסון: השפעת סטריאוטיפים חברתיים על עמדות והתנהגות של הורים ומורים כלפי ילדים עם מוגבלות שכלית.
ד”ר קתרינה סקיור: האם הם עושים את מה שהם אומרים? בחינת הקשר בין העמדות האישיות המובעות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לבין המעשים בפועל.
ד”ר שירלי ורנר: פרויקט “שווים במדים” – השפעתו על עמדות חיילים ללא מוגבלות כלפי חיילים עם מוגבלות.
הדיון התקיים בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015
דניאלה מזור – אוניברסיטת חיפה ומרכז “לאורך הדרך”, ישראל
גב’ מזור מציגה תוצאות מחקר שמטרתן לאפשר לאנשי מקצוע העוסקים בשיקום ולאחרים העוסקים במגדר להבין כמה מהחידות הנובעות מהשילוב בין מיניות, מוגבלות ומגדר, הנוגעות בעיקר בתהליך של עיצוב הזהות הנשית והמינית והתפתחותה המינית של האישה עם מוגבלות בגיל הנעורים ובבגרות.
ההרצאה נישאה בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015
קרסטינה הרווארט, עמותת הזדמנויות שוות לאנשים עם מוגבלות, הונגריה
ההרצאה מתמקדת בחשיבות הסינגור העצמי עבור אנשים עם אוטיזם כפי שהיא משתקפת ברפורמות מתקדמות בהונגריה, ובהן הפרויקט “שמונה נקודות” וייסוד הארגון החוץ ממשלתי הראשון בהונגריה שמונהג ונשלט על ידי אנשים עם אוטיזם.
ההרצאה נישאה בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015
ד”ר שירלי ורנר, האוניברסיטה העברית, ירושלים
חלי פרץ, חוקרת ומעריכה, בית איזי שפירא
ד”ר דנה רוט – מנהלת מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
מחקרן של ד”ר שירלי ורנר, חלי פרץ וד”ר דנה רוט הוא מחקר ראשון מסוגו בישראל שבוצע ביוזמת בית איזי שפירא כתוצאה מהניסיון הנצבר במהלך שנים רבות של פעילות מגוונת, העוסקת בנושא עמדות הקהילה כלפי אנשים עם מוגבלות. המחקר השווה בין עמדות של ילדי גן חובה כלפי ילדים עם מוגבלות פיזית, ילדים עם לקות שמיעה וילדים רגילים.
מן הממצאים עולה כי הילדים הביעו עמדות חיוביות יותר, בכל הממדים, כלפי ילדים ללא מוגבלות בהשוואה לעמדות כלפי ילדים עם מוגבלות פיזית או חושית. הם מצביעים על החשיבות בחינוך כבר מהגיל הרך, בהעברת מידע תואם גיל לילדים ובשילוב ההורים וצוותי החינוך בבנייה ובעיצוב של עמדות חיוביות וביצירת תשתית מוצקה לחברה מכילה ומקבלת.
קרול קסל – מתנדבת, בית איזי שפירא
מסמך זה מדגיש את המחסומים העומדים בפני נשים ונערות עם מוגבלות למימוש מלוא הפוטנציאל שלהן. חלק מהמחסומים ספציפיים למצבן של נשים ונערות עם מוגבלויות ואחרים קשורים למאבק המתמשך של נשים בכלל לשוויון זכויות והזדמנויות.
המסמך מתמקד בתחומי החינוך, מיניות, השתתפות וגישה לקבלת החלטות, אפליית משפחה, אמהות וחיי משפחה, מדיניות חברתית, עבודה, תעסוקה, אלימות והתעללות מינית.