ד”ר דורית ברק – יועצת אקדמית לתכנית לפיתוח רשת קבוצות לסינגור עצמי של אנשים עם מוגבלות שכלית, אלווין ישראל ובית איזי שפירא
במאמר סקירת ספרות המחקר הבוחנת היבטים שונים של הורות של אנשים עם מוגבלות שכלית תוך התייחסות אל מגוון נושאים: הרקע ההיסטורי והמשפטי, הקושי בהערכת היקף האוכלוסייה, מאפייני ההורים וילדיהם, הוצאת ילדים מחזקת הוריהם, התערבויות המקדמות כישורי הורות ומערכות תמיכה, המצב בישראל והמלצות למדיניות. 

רונית ארגמן – מטפלת מוסמכת ומדריכה בטיפול ושיקום מיני, מומחית בתחום מיניות ונכות, מנהלת מכון ארגמן
במאמר על ההיבטים השונים של מיניות של אנשים עם מוגבלות ובכללם אנשים עם מש”ה – הכרה בצרכים, זכויות והיכולות לקיום מערכות יחסים מיניות וזוגיות.

ד”ר דליה נסים – מנהלת תכניות לימודים, מכון טראמפ, בית איזי שפירא
העלייה בתוחלת החיים ובמודעות לצרכיהם השונים של מזדקנים עם מוגבלות שכלית, יצרה מציאות חדשה. במקביל מתחזקת תפיסת העולם המקדמת שירות מכוון אדם. המאמר מתייחס לגישת שירות מכוון אדם ומציע דרכים יישומיות להטמעה מותאמת של הגישה בעבודה עם אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. 

נועה דינגוט ספקטור – סטודנטית, התכנית ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי, הפקולטה לחינוך בית הספר לחינוך, המכללה האקדמית בית ברל
פרויקט גמר יישומי שבו נבחנו תפיסותיהם של בוגרים, שהינם אחאים לילדים עם צרכים מיוחדים את הליווי והתמיכה שקיבלו והיו דרושים עבורם מצד בית הספר היסודי, תוך הסתמכות על שיטת המחקר האיכותנית.

יואב לף – המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
דורי ריבקין – מנהלת המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג’וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים את הקמתם של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים.
מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה אותו ניתן לקרוא במאמר זה.

דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאית
מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים.
המאמר מתאר את מחקרם של ד”ר דנה רוט ופרופ’ אייבן בראון שהשווה בין איכות חיי משפחה (Family Quality of Life) של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות.

ד״ר דניאל שפרלינג – כותב ועורך תוכן סקירות מידע במרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ״ת
פרופ‘ שונית רייטר – פרופסור אמריטה בפקולטה לחינוך שבאוניברסיטת חיפה
ליאת יוספסברג בן-יהושע – מנהלת מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ״ת
סקירה זו עוסקת במעמדם של מזדקנים וזקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בודקת את מאפייניהם הבריאותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים, מציגה את דרכי ההערכה, המדידה והאבחון של אוכלוסייה זו ודנה בצרכיה השונים.

פרופ’ ליאורה פינדלר – חוקרת וראש מגמת שיקום ובריאות בביה”ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן 
“מהמחקרים יצא שהסבים והסבתות, למרות הכאב, מדווחים על כך שצמחו שלמדו על עצמם, על נשותיהם, על ילדיהם ואפילו על נכדיהם עם המוגבלות דברים חדשים וחיוביים”. מחקר הראשון מסוגו המדבר על השפעת לידתו של ילד עם מוגבלות על המשפחה המורחבת. 
הכותבת, פרופ’ ליאורה פינדלר היא זוכת אות השוויון והאחווה, ע”ש ווילי וסיליה טראמפ ז”ל לשנת 2016 עבור מצוינות בתחום המוגבלויות, המוענק, בכנסת ישראל, על ידי משפחת טראמפ ובית איזי שפירא על מצוינות בתחום המוגבלויות.

אביטל קדמון – סטודנטית לחינוך ואמנות, מכללת אמונה-אפרתה
החלטה של הורים לבוגרים עם אוטיזם לחפש מסגרת חיים מחוץ לבית עבור בנם/בתם לאחר סיום לימודיהם במסגרות החינוך
היא החלטה קשה ומורכבת. בעבודה סמינריוני זו דנה אביטל קדמון בתהליך החשיבה על ההשמה, בכוונה לבצעה, בקבלת החלטה על עצם הצורך במסגרת חוץ-ביתית איתור המסגרת המתאימה, הסתגלות המשפחה והסתגלות הבן/הבת למסגרת החדשה, ודפוסי הקשר של ההורים עם המסגרת ועם הבן/הבת.

דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
נשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית, נפשית וחושית נאלצות להתמודד לא רק עם קשיי המוגבלות עצמה אלא גם להאבק על זכותן הבסיסית להיות אימהוֹת. במאמר סקירה ספרותית אודות עולמן של אימהוֹת עם מוגבלות, שלבי ההריון, הלידה וההורות תוך  התייחסות לפרספקטיבות מעולם המשפט, הרפואה והחברה בארץ ובעולם.