יובל בגנו – מעריב Online
רוב האנשים עם מוגבלויות ולקויות הלמידה נשארים במקום עבודתם מחשש שלא ימצאו חלופה, כך על פי מחקר חדש. עוד עולה כי עובדים עם מוגבלות חשים קשיים במקום העבודה עקב שכר נמוך ויחס מפלה.
ראיון עם ד”ר בנימין הוזמי, מנהל אקדמי ומשאבי הידע בבית איזי שפירא על מחקר שערך עם פרופ’ שירלי ורנר ובוגרים של האוניברסיטה המשולבת.
ד”ר דליה נסים – מנהלת תכניות לימודים, מכון טראמפ, בית איזי שפירא
ד”ר בנימין הוזמי – מנהל אקדמי, בית איזי שפירא
מודל “נתיב נגיש לתעסוקה” מוצג במסמך זה, ומבוסס על תכנית ייחודית אשר פותחה במכון טראמפ שבבית איזי שפירא, ועיקרה הכשרה מקצועית באמצעות מודל עבודה כוללני האוגד היבטים תעסוקתיים, רגשיים ואסטרטגיות מגבירות השתלבות.
הילה רימון–גרינשפן – חוקרת עצמאית בתחום המוגבלויות, יועצת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר מיכל טנא רינדה – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו, מנהלת התוכנית נגישות היא לא רק רמפה, ישראל מעבר למגבלות, ג’וינט ישראל, יועצת, נגישות עבור אנשים עם מוגבלות נפשית, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
אורנית אבידן זיו – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מנהלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר שירה ילון-חיימוביץ – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות. דיקנית הסטודנטים וראש המרכז לאקדמיה שוויונית, הקריה האקדמית אונו ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
המאמר עוסק בהנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. הוא מציע הגדרה להנגשה קוגניטיבית, דן במאפיינים עיקריים של א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית והשפעתם על ההתנהלות בסביבת העבודה, ולבסוף מציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית במסגרתו מוצגים עקרונות לצד דוגמאות פרקטיות להנגשה קוגניטיבית בהתאם למרכיביה השונים.
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת “עניין של גישה”.
מרגלית פילר – סמנכ”ל שירותי קהילה, עמותת אלווין ישראל
ד”ר מיכל פוקס-וילף – עו”ס, מנהלת סניף חיפה והצפון – עמותת אלווין ישראל
במאמר על מודלים ומגמות פורצות דרך בנוגע להעסקתם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעבודה בקהילה, ויצירת תכניות התערבות מעבריות לתלמידים, כבסיס לבניית הזהות התעסוקתית ותחושת מסוגלות עצמית תעסוקתית. כמו כן מודגשת בו מקומה של האחריות החברתית ביצירת שוויון זכויות והזדמנויות בתעסוקה, באמצעות יצירת הנגשות והתאמות.