ד”ר דליה נסים – מנהלת תכניות לימודים, מכון טראמפ, בית איזי שפירא
“בשנים האחרונות הרבה אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגיעים לגיל הזיקנה ותוחלת החיים שלהם מתקרבת לזו של כלל האוכלוסייה. השינוי הזה מתרחש כנראה בגלל איכות חיים טובה יותר, ושירותי רפואה וטיפול טובים יותר. אולם, יחד עם העובדה שיותר ויותר אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגיעים לגיל הזיקנה, נשאלות כמה שאלות: האם אנשים עם מוגבלות שכלית מודעים להזדקנותם? האם הם יודעים מה קורה לגוף ואיך לשמור עליו טוב יותר? האם הם מודעים להזדקנות של הוריהם?…”
עו”ד רוני רוטלר – הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
יונית אפרתי – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
בדו”ח נפרשים הקשיים שחווים הורים עם מוגבלויות וילדיהם, הנעשה במשרדי הממשלה בתחום זה, ותוכניות חדשניות המכירות בחשיבות הסיוע והסרת החסמים להורות, בשילוב מחקר וראיונות.
עו”ד חיה גרשוני – מנהלת הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
תמר טאוב – דוקטורנטית בביה”ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע”ש פאול בראוולד, האוניברסיטה העברית בירושלים
במאמר נשמע קולם של משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בקרב הקהילה החרדית על איכות חייהם המשפחתית. כך, בפריזמה של לימודי מוגבלות, התגלו באופן עקיף תמות מרכזיות המלמדות על אודות תפיסות, עמדות וערכים של החברה החרדית במדינת ישראל.