מאג’דה מרעי – מנהלת מרכז סינדיאן, בית איזי שפירא
במוקד המחקר עומדות אימהות לילדים עם נכות התפתחותית בחברה הערבית בישראל ומטרתו היא לבחון את השפעת הרגשת הסטיגמה ורמת איכות החיים בקרב אימהות ערביות מוסלמיות לילדים עם נכות התפתחותית בגיל הרך על רמת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע במסגרת שיקומית/חינוכית שבה מבקר ילדן.
ד”ר עדי לוי-ורד – חוקרת ראשית, מכלול – יחידת הערכה ומחקר, קרן שלם
גב’ מיה סבג – עוזרת מחקר, מכלול – יחידת הערכה ומחקר, קרן שלם
קרן שלם בשיתוף עם השירות בקהילה (האגף לטיפול באדם עם מש”ה), יוזמים ותומכים בקורסים בתחומים שונים, המכוונים להקנות לאנשי מקצוע לעתיד או בהווה ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים עם מש”ה בתחום עיסוקם. הערכה זו באה לבחון את יעילות העשייה בערוץ זה תוך התמקדות בנושא של שינוי עמדות ביחס לאיכות חייהם של אוכלוסיית האנשים עם מש”ה, בעקבות השתתפות בקורסים אלו.
פרופ’ פטריק קוריגן, ארה”ב – המכון הטכנולוגי, אילינוי, ארצות הברית
ד”ר ג’רמי טורק – South London & Maudsley NHS Foundation Trust, בריטניה
פרופ’ ליסה וולפסון – אוניברסיטת סטרטלקייד, בריטניה
ד”ר קתרינה סקיור – יוניברסיטי קולג’ לונדון, בריטניה
ד”ר שירלי ורנר – האוניברסיטה העברית, ירושלים
שולחן עגול בהנחייתו של פרופ’ פטריק קוריגן.
פרופ’ ג’רמי טורק: מוגבלויות: קללה או ברכה
פרופ’ ליסה וולפסון: השפעת סטריאוטיפים חברתיים על עמדות והתנהגות של הורים ומורים כלפי ילדים עם מוגבלות שכלית.
ד”ר קתרינה סקיור: האם הם עושים את מה שהם אומרים? בחינת הקשר בין העמדות האישיות המובעות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לבין המעשים בפועל.
ד”ר שירלי ורנר: פרויקט “שווים במדים” – השפעתו על עמדות חיילים ללא מוגבלות כלפי חיילים עם מוגבלות.
הדיון התקיים בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015
ד”ר שירלי ורנר, האוניברסיטה העברית, ירושלים
חלי פרץ, חוקרת ומעריכה, בית איזי שפירא
ד”ר דנה רוט – מנהלת מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
מחקרן של ד”ר שירלי ורנר, חלי פרץ וד”ר דנה רוט הוא מחקר ראשון מסוגו בישראל שבוצע ביוזמת בית איזי שפירא כתוצאה מהניסיון הנצבר במהלך שנים רבות של פעילות מגוונת, העוסקת בנושא עמדות הקהילה כלפי אנשים עם מוגבלות. המחקר השווה בין עמדות של ילדי גן חובה כלפי ילדים עם מוגבלות פיזית, ילדים עם לקות שמיעה וילדים רגילים.
מן הממצאים עולה כי הילדים הביעו עמדות חיוביות יותר, בכל הממדים, כלפי ילדים ללא מוגבלות בהשוואה לעמדות כלפי ילדים עם מוגבלות פיזית או חושית. הם מצביעים על החשיבות בחינוך כבר מהגיל הרך, בהעברת מידע תואם גיל לילדים ובשילוב ההורים וצוותי החינוך בבנייה ובעיצוב של עמדות חיוביות וביצירת תשתית מוצקה לחברה מכילה ומקבלת.
ماجدة مرعي – مديرة مركز سنديان, بيت ايزي شبيرا
نواف زميرو – مركز الخط الاستشاري للعائلات في مركز العائلة, مركز سنديان, بيت ايزي شبيرا
خاتمة ابو خيط – معلمة للصف الرابع في مدرسة السلام
يدير مركز سنديان برامج مختلفة لعدة سنوات لتشكيل مواقف إيجابية في المجتمع تجاه الأشخاص مع الإعاقة. يصف المقال برنامجاً لتغيير اتجاهات طلاب الصف الرابع تم إطلاقه بالتعاون مع مدرسة السلام في قلنسوة.
מאג’דה מרעי – מנהלת מרכז סינדיאן, בית איזי שפירא
נואף זמירו – מנהל קו הייעוץ למשפחות, מרכז סינדיאן, בית איזי שפירא
חאתמה אבו-חיט – מורה בבי”ס אלסלאם
מרכז סינדיאן מפעיל מזה מספר שנים תכניות שונות לעיצוב עמדות חיוביות בקהילה כלפי אנשים עם מוגבלות. המאמר מתאר תכנית לשינוי עמדות של ילדי כיתות ד’ שהופעלה ביוזמה ובשיתוף עם בית ספר אלסלאם בקלנסואה