המצגת הוצגה בהרצאתה של ד"ר דנה רוט ביום עיון "סנגור עצמי מיני" באוניברסיטת חיפה ב - 5.2.2017
אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (2006) אותה אשררו עד היום כיום כ- 200 מדינות, הינה אחת התוצאות של תנועה שהחלה בקרב אנשים עם מוגבלות בשנות ה- 70 בארה"ב כהמשך לאקטיביזם חברתי בארה"ב של שנות ה- 60. האמנה אושררה בישראל בשנת 2012.
בבסיס האמנה השמעת קולם ומתן אפשרויות בחירה, אוטונומיה אישית, עצמאות ומעורבותם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי חייהם.
לאנשים עם מוגבלות כמו לאנשים ללא מוגבלות – פירמידת צרכים (מאסלו) שבבסיסם צרכים פיזיולוגים: חמצן, מזון, מים, יחסי מין, שינה, הפרשת פסולת ועוד....
לאנשים עם מוגבלות כמו לאנשים ללא מוגבלות צרכים, רצונות, חשקים, רצון להחליט מה טוב עבורם ומה לא, אך הזכות ואפשרות זו עדיין מהווים מאבק יום-יומי - זכויות לשוויון בכל תחומי החיים.
כמו כן לאנשים עם מוגבלות כמו לאנשים ללא מוגבלות צורך ורצון להיטיב את איכות חייהם: רמת חיים חומרית, מעורבות אזרחית וממשל, איכות תעסוקה, השכלה וכישורים, סביבה, בריאות, רווחה אישית וחברתית, בטחון אישי ותשתיות ודיור.
סנגור עצמי / ייצוג עצמי – "שום דבר עלינו בלעדינו" הנה תנועה אשר הובילה לשינויים ואשר ממשיכה להיות מודל המאפשר לאנשים עם מוגבלות לפעול, לעמוד על זכויותיהם, להוביל, להנהיג ולוודא שצרכיהם ואיכות חייהם יהיו ראויים ומיטביים.
ההרצאה התייחסה לעולם המחקר והערכה (בתחום המוגבלות) המהווים את פיתוח הידע, קביעת מדיניות ושעל בסיסם נקבעות עובדות המשפיעות על איכות החיים.
בשנות ה-90 "השמעת הקול" הורחבה ליישום "שום מחקר אודותינו בלעדינו" והתגבשה תפישה ביקורתית על תפישות ומתודולוגיות מחקריות בתחום.
גישות של מחקר משתף התפתחו במהלך השנים מביקורת על גישות המחקר המסורתיות, כמתייחסות לנושאים שאינם רלוונטיים עבור הנחקרים ואינם תורמים לשיפור איכות חייהם ולא אחת פוגעניות. גישות מחקר והערכה המשתפות מתייחסות לאנשים עם המוגבלות כבעלי הידע, ניסיון החיים, מומחי התוכן. גישה זו מושתתת על עקרון של פעולה נגד הדרה חברתית באמצעות השמעת קולם של ה"סובייקטים" במחקרים. ה"נחקרים" שותפים, יש להם תפקיד משמעותי בהליך המחקר ובחלק מהמחקרים הם עצמם משמשים כחוקרים.
בהרצאה הוצגו דוגמאות ממחקרים והערכות משתפות שהתבצעו בישראל ובמדינות אחרות בקרב אנשים עם לקויות למידה מורכבות, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואנשים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית, בנושאים כגון: איכות חיים, זוגיות, סטיגמה ועוד.
ההרצאה הצביעה כיצד השתתפות של אנשים עם מוגבלות בסוגיות הקשורות לחייהם חיונית להצלחת תכניות, טיפולים ותמיכות מחד, וביצירה של חשיבה וחיים אוטונומיים ועצמאיים, מאידך.
מחלקת המחקר וההערכה בבית איזי שפירא יוזמת ונענית לבקשות לביצוע מחקרים יישומיים והערכת תכניות ושירותים בתחום המוגבלות. ביצוע מחקר או הערכה תלוי בקריטריונים שונים.
המחלקה מובילה גישות משתפות בתהליך המחקר או הערכה הן עם אנשי מקצוע או אנשים עם מוגבלות, ובאופן ספציפי את גישת "מחקר פעולה משתף".
לפרטים נוספים וליצירת קשר – לחץ כאן
מוגבלות שכלית התפתחותית
קהילה וחברה - מנהיגות וייצוג עצמי
הקהל הרחב, קהל מקצועי