פעילות הסברה ושינוי עמדות בקרב ילדי בי"ס יסודי אלסלאם בקלנסואה

מרכז סינדיאן מפעיל מזה מספר שנים תכניות שונות לעיצוב עמדות חיוביות בקהילה כלפי אנשים עם מוגבלות. המאמר מתאר תכנית לשינוי עמדות של ילדי כיתות ד' שהופעלה ביוזמה ובשיתוף עם בית ספר אלסלאם בקלנסואה

על מרכז סינדיאן

מרכז סינדיאן משרת ילדים עם מגוון צרכים מיוחדים ומשפחותיהם. המרכז מופעל על ידי עמותת בית איזי שפירא אשר חרתה על דגלה לפעול למען חברה המבטיחה לילדים ובוגרים עם מוגבלויות את מירב ההזדמנויות לצמיחה ולהשתתפות בחיי הקהילה.

במרכז סינדיאן, המשרת את אוכלוסיית המשולש הדרומי, פועלות שלוש תכניות מרכזיות:  

1. מרכז לגיל רך המפעיל מעון יום שיקומי וגני ילדים בהם לומדים ומטופלים ילדים בגילאי ½ שנה ועד 6 שנים, עם עיכובים התפתחותיים מורכבים.
2. מרכז למשפחה להדרכה והכוון למשפחות להן ילדים וצעירים עם צרכים מיוחדים.
3. התערבות מוקדמת בבתים בקרב משפחות להן פעוטות עד גיל 3.   

כדי לקדם חברה המכלילה גם אנשים עם מוגבלויות, מרכז סינדיאן מפעיל מזה מספר שנים תכניות שונות לעיצוב עמדות חיוביות בקהילה כלפי אנשים עם מוגבלות. אחת מהתכניות בתחום זה הופעלה ביוזמה ובשיתוף עם בית ספר אלסלאם, תכנית לשינוי עמדות של ילדי כיתות ד'.   

רקע

אנשים רבים עם מוגבלויות סובלים מהדרה חברתית, בתחומי החיים השונים: פנאי, חינוך, תעסוקה, צבא ועוד. הדרה חברתית משמעה, בין היתר, בידוד חברתי, חוסר שילוב, אובדן תחושות ההשתייכות וההזדהות עם החברה ודחיקה מהזרם המרכזי של החברה (סטריאר, 2001). פעמים רבות מקורה בעמדות שליליות של החברה, התופסות את האדם עם המוגבלות כמסכן, חסר יכולות, קורבן וכמי שלמעשה אינו יכול להשתלב בחברה.

סטיגמה ציבורית מוגדרת כאופן בו אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה (Corrigan and Watson 2002). סטיגמה היא תכונה שלילית המיוחסת לתדמית חברתית של יחיד או קבוצה, והיא הופכת את האדם או הקבוצה לפחותי ערך, מוכתמים. בני אדם נוטים להחזיק בעמדה כלפי אנשים או קבוצות חברתיות גם אם הם אינם מכירים אותם כלל. ככל שיש לאדם פחות מגעים עם קבוצה חברתית מסוימת, קל לו יותר להחזיק בעמדה סטריאוטיפית כלפיה. לעומת זאת, כשהאדם לומד להכיר את חברי הקבוצה, הוא נוכח כי כל אחד מהם הוא בעל אישיות ייחודית. סטיגמות ודעות קדומות שליליות כלפי ילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם

הם תופעה אוניברסלית המופיעה בחברות רבות, והיא קיימת גם בחברה הערבית. לעמדות אלה השלכה גם על יחס הקהילה למשפחת האדם עם המוגבלות.

שינוי עמדות אינו משימה קלה. שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות הינו תהליך חינוכי חשוב. כאשר השינוי נעשה בגילאים צעירים עולים סיכוייו להניב תוצאות חיוביות. פעולות שונות עשויות לתרום לשינוי עמדות הקהילה ואחת מהן היא מפגשים מתוכננים בין אנשים עם ובלי מוגבלויות, כך שיכירו אלה את אלה באופן אישי.  

מטרות הפרויקט

1. צמצום עמדות שליליות של תלמידי בית הספר היסודי כלפי אנשים עם מוגבלויות.
2. מפגש בלתי אמצעי בין ילדי בית הספר עם ילדים מיוחדים ממרכז סינדיאן לשם הקניית ערכים של סובלנות וקבלת האחר.
3. הגברת המעורבות והאחריות הקהילתית של תלמידי בי"ס אלסלאם.
4. מתן הזדמנויות לחוויה מעשירה ומהנה לילדי מרכז סינדיאן.

אוכלוסיית היעד של התכנית – משתתפי התכנית

אוכלוסיית היעד של התכנית כללה את: תלמידי כיתות ד' בבית הספר היסודי אלסלאם, (70-80 תלמיד) צוות הכיתות והורי התלמידים.  

מהפעילות נתרמו גם כ- 40 ילדים הלומדים במרכז סינדיאן.  

 תיאור הפרויקט

תלמידי שתי כיתות ד' מבית הספר היסודי אלסלאם הגיעו אחת לשבועיים לפעילות משותפת עם ילדי מרכז סינדיאן.

צוות המרכז העביר לילדים ולצוות מורים מידע על מרכז סינדיאן ועל העבודה הטיפולית המתקיימת בו עם הילדים. התלמידים הגיעו לביקור במרכז במהלכו הפעילו מספר פעילויות: יצירה, תיאטרון, ריקוד ונגינה בהם השתתפו ילדי מרכז סינדיאן . הורי התלמידים הכינו כיבוד של עוגות וממתקים לילדי מרכז סינדיאן ולצוות המרכז.

 שלבי העבודה בתכנית

סדנאות הכנה בבית הספר  

נואף זמירו העביר את הסדנאות לכל ילדי כיתות ד'. נואף, העובד במרכז למשפחה שבמרכז סינדיאן, הוא אדם עם מוגבלות מוטורית המתנייד בכיסא גלגלים. לנואף יכולת ליצור קשר בלתי אמצעית עם ילדים. בכל כיתה התקיים מפגש בו הועבר לתלמידים מידע על עולם המוגבלויות: סוגי מוגבלויות, קשיים של אנשים עם מוגבלות ומהן דעות קדומות והשפעתן על איכות החיים של אנשים עם מוגבלות.

התלמידים קיבלו מטלת בית ממורת הכיתה והתבקשו להעלות על הכתב את רשמיהם ותגובותיהם בעקבות המפגש עם נואף.

הילדים שיתפו פעולה ברצון ותגובותיהם לפעילות היו מרגשות וחיוביות.

הערכת התוכנית

הערכת התכנית נעשתה על ידי פגישת  ושיחת משוב שהשתתפו בה מאג'דה מרעי
מנהלת מרכז סינדיאן, נואף זמירו רכז קו הייעוץ במרכז, מערוף זמירו מנהל בית ספר, וחאתמה אבו חיט מורה מבית הספר אשר לוותה את הפעילות. בשיחה התקיים דיון  והערכה לפעילות, הרווח והערך מוסף של הפעילות לשני הצדדים , הם ציינו את התרומה והשינוי שחל בקרב תלמידי בית הספר שהשתתפו בפעילות, התלמידים דווחו הפעילות נתנה להם את ההזדמנות להכיר את אוכלוסיית ילדים עם צרכים מיוחדים, בעבר היו להם חששות  ודעות קדומות סביב אנשים עם נכויות, בזכות הפעילות והמפגשים גילו את העולם של השונה ,בנוסף הייתה השפעה חיובית על סביבת הילדים השונה, בבית , בחברה ועם חבריהם.

בנוסף הייתה תרומה אדירה לילדי המרכז ולמשפחותיהם.

צוות בית הספר והלמידים הביעו רצון להמשיך ולעסוק בפעילויות מסוג זה.

מסקנות מרכזיות מהפרויקט

1. חל שינוי אמיתי בתפיסות ובעמדות של התלמידים כלפי אנשים עם מוגבלות.
2. התלמידים רכשו ערכים חברתיים רצויים הנדרשים לבניית חברה יותר מכילה ומשלבת.
3. במהלך הפעילות חלה התקרבות בין התלמידים לילדי מרכז סינדיאן. התלמידים שיחקו עם הילדים בלי חשש ורתיעה. נוצרו קשרים חברתיים בין כל השותפים: ילדים ואנשי צוות.

הפעילות יצרה בנתה קשר בין בית הספר והמרכז שעל בסיסו ניתן לפתח פעילויות משותפות נוספות ואפשר להעמיק את הקשר והפרויקט.

מה עזר להצליח

בשיחות הערכה שקיימנו זיהינו מספר גורמים שעזרו להצלחת התוכנית שהמרכזיים ביניהם:

1. התגייסות צוות בית הספר ותלמידי הכיתות שנרתמו להצלחת הפרויקט.
2. התגייסות המשפחות של תלמידי בי"ס אלסלאם, אשר הכינו מתנות והפתעות לילדים.
3. שתוף הפעולה בין הגורמים השותפים לפרויקט .
4. פתיחות הנכונות צוות מרכז  סינדיאן לארח קבוצות ולקחת חלק בפעילויות שונות שמטרתן שינוי עמדות כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה.

 מה עיכב או הפריע

מספר התלמידים שהשתתפו בפעילות היה גדול והעמיס על הצוות והילדים במרכז עקב תנאים פיזיים שלא מאפשרים, על מנת להתגבר על הקושי הקיים התלמידים חולקו לקבוצות קטנות ופעלו ביחד עם הילדים בתוך הכיתות.

חשוב לציין שתהליך הכנת התלמידים היה קצר מדי ולא אפשר להם להפנים לעומק את הערכים של שינוי עמדות. זאת עקב מצבם המורכב של חלק מהילדים הלומדים במרכז סינדיאן, ועקב מחסור במשאבים ובכוח אדם להכנת תכנית מובנית לתוכנית.

מקורות

סטריאר, ר' (2001). מהדרה למעורבות חברתית, חברה ורווחה, כ"א (2), ירושלים, משרד העבודה והרווחה ולנ"י, 213-232
Corrigan, P. W., & Watson, A. C. (2002). The paradox of self‐stigma and mental illness. Clinical Psychology: Science and Practice, 9(1), 35-53.

לקריאת המאמר בערבית - לחץ כאן