מלחמת חרבות ברזל חשפה את האוכלוסייה בישראל למציאות שלא הכירה בעבר. השלכותיו של האיום הביטחוני הקרינו על תחושת הרווחה האישית של כל אזרח בשל מצב איום מתמשך. בנוסף לחוויית הדחק, החרדה והדאגה, נאלצו רבים לעקור ממקומות מגוריהם למשכן חלופי.
אנשים עם מוגבלות חוו מציאות זו בעוצמות עזות יותר. חלק גדול מהם התקשה להתנהל על פי הנחיות פיקוד העורף בשל העדר תשתיות המותאמות לצרכים הנובעים מהמוגבלות. יש שאף לא היה בכוחם להעתיק את מקום מגוריהם זמנית בשל העדר סביבות מותאמות חלופיות או ניוד ציוד עזר רפואי.
בית איזי שפירא, כארגון הפועל לשינוי חברתי בתחום המוגבלות זה העשור החמישי, הבין כי יש מקום לתת מענה מיידי לצרכים דחופים אותם זיהה ולכאלה שהגיעו לפתחו. המענים אותם הציע הארגון "בהתארגנות תוך כדי תנועה" הינם טיפולים פרטניים להמשך רצף טיפול בגוף ובנפש לאנשים עם מוגבלות ותמיכה רגשית לאנשים ללא מוגבלות, ימי הפגה לקבוצות מפונים, הפעלת קבוצות חברתיות, התנדבות בבתיהם של אנשים עם מוגבלות והדרכה והסברה להתמודדות במצבי דחק. שירותים אלה ניתנים חינם ומופעלים על ידי עובדי הארגון ומתנדבים שגויסו למטרה זו.
מסמך זה, דו"ח ביניים אשר יתעדכן לפרקים, נכתב כשילוב של דו"ח לצורכי הארגון וכמדריך להפעלת שירותים דומים. זאת על מנת שארגונים עמיתים, רשויות רווחה וקובעי מדיניות יוכלו לבחון את האפשרות להפעיל שירותים דומים, במידת הצורך, בתחומן. תקוותנו כי ימים של שלווה ובטחון ייתרו את השימוש במודל זה ויחד עם זאת יהיה בכוחו להועיל בעת הצורך.
לקריאת הדו"ח לחץ על הדף
כלל המוגבלויות
חירום ומשבר
הקהל הרחב, קהל מקצועי
מוגבלות וחברה: מחקר ופרקטיקה
Quality of Life and Emotional Well-being of Families of Children with Severe Developmental Disabilities During Wartime