מ"התנהגות מאתגרת" ל"ביטויי מצוקה": שינוי שפה, פרקטיקה ותרבות בהבנת אנשים עם מוגבלויות

מוגבלות וחברה: מחקר ופרקטיקה

גיליון 5, עמ' 48-33

תקציר

מאמר זה מציג שינוי פרדיגמה באופן שבו נתפסות התנהגויות של אנשים עם מוגבלויות: מעבר מהמונח הרווח “התנהגות מאתגרת” אל המונח “ביטויי מצוקה”. בעוד שהמסגור המסורתי מציב את התנהגותו של האדם כבעיה שיש לנהל ומדגיש את הנטל המוטל על השירותים, הגישה החדשה ממקדת את תשומת הלב בחוויה הסובייקטיבית של האדם ומבינה את ההתנהגות כצורת תקשורת לגיטימית ובעלת משמעות. המאמר מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של המינוח, מבקר את ההטיות הסטיגמטיות שעדיין טמונות במונח “התנהגות מאתגרת”, ומבסס את נקודת המבט החלופית הן על מחקר אמפירי והן על קולות של אנשים בעלי ניסיון חיים. הוא מדגים כיצד התנהגויות שמסווגות לעיתים כמפריעות או כתוקפניות יכולות להיות ממוסגרות מחדש כתגובות הסתגלותיות לעומס חושי, למתח רגשי או לצרכים שלא נענו.
אימוץ המסגור החדש מחייב לא רק שינוי בשפה, אלא גם שינוי מערכתי בפרקטיקה המקצועית ובתרבות הארגונית. התבוננות בהתנהגויות כביטויי מצוקה מובילה להפחתת השימוש בריסון ובכפייה, מעודדת יצירת סביבות מאפשרות, מרחיבה ערוצי תקשורת ומטפחת מרחבים רפלקטיביים ותומכים לצוותים. עדויות מצביעות על כך שגישה זו משפרת את רווחתם של אנשים עם מוגבלויות, ובו בזמן מפחיתה לחץ ושחיקה בקרב מטפלים.
לבסוף, המאמר טוען כי שינוי אמיתי אינו מסתכם באימוץ מונחים חדשים בלבד, אלא בהטמעת כבוד, אמפתיה ושותפות בליבת השירותים. שינוי זה חורג מתחום המוגבלות ומדגיש פרספקטיבה ממוקדת-אדם בחינוך, בבריאות ובחברה כולה.
קרא עוד

מילות מפתח: ביטויי מצוקה, התנהגות מאתגרת, אוטיזם, זכויות אדם, שפה ושינוי פרדיגמה, תקשורת תומכת וחלופית, מגוון נוירולוגי.

הצעת ציטוט
עילם, א', ישראל, ע' וכהן, נ' (2025). מ"התנהגות מאתגרת" ל"ביטויי מצוקה": שינוי שפה, פרקטיקה ותרבות בהבנת אנשים עם מוגבלויות. מוגבלות וחברה: מחקר ופרקטיקה, 5, 47-33.

Disability and Society: Research and Practice

Issue 5, 2025, Pages 33-48

From Challenging Behavior to Expressions of Distress: Shifting Language, Practice and Culture in the Understanding of People with Disabilities
Ariela Eilam, Einav Israel, Noga Cohen

Abstract

This article presents a paradigm shift in how the behaviors of people with disabilities are conceptualized: moving from the widely used term “challenging behavior” to “expressions of distress.” While the traditional framing positions the individual's behavior as a problem to be managed and highlights the burden placed on services, the new approach centers/focuses on the subjective experience of the person and understands behavior as a legitimate and meaningful form of communication. The paper outlines the historical development of terminology, critiquing the lingering stigmatizing biases still embedded in the term “challenging behavior", and grounds the alternative perspective in both empirical research and the voices of lived experience. It demonstrates how behaviors often labeled as disruptive or aggressive, can be reframed as adaptive responses to sensory overload, emotional strain or unmet needs.
Adopting this new framing requires not only a change in language, but also a systemic transformation in professional practice and organizational culture. Viewing behaviors as expressions of distress leads to a reduced reliance on restraint and coercion, encourages the creation of enabling environments, broadens communication pathways and fosters reflective and supportive spaces for staff. Evidence shows that such an approach improves well-being for people with disabilities, while simultaneously reducing stress and burnout among caregivers. Ultimately, the article argues that true change is not about adopting new terminology alone, but about embedding dignity, empathy and partnership at the core of services. This shift transcends the disability field, placing greater emphasis on a human-centered perspective in education, healthcare and society at large.
Read more

Keywords: Expressions of distress, challenging behavior, autism, neurodiversity, human rights, language and paradigm shift, augmentative and alternative communication (AAC), neurodiversity.

Cite this article
Eilam, A., Israel., E., & Cohen, N., (2025). From Challenging Behavior to Expressions of Distress: Shifting Language, Practice and Culture in the Understanding of People with Disabilities. Disability and Society: Research and Practice, 5, 33-48.