כוחה של מילה: התנהגות מאתגרת כשפה בקרב אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבוּרה ומביעים עצמם בהקלדה

תקציר:

רקע: בשיח העכשווי על אוטיזם הולכת ומתרחבת ההבנה שהתנהגות מאתגרת עשויה לשמש כשפה. מחקר זה בוחן כיצד רכישת היכולת לתקשר באמצעות הקלדה, בשיטת ביטוי עצמי באמצעות הקלדה של יעל כהן, משפיעה על האופן שבו אחרים מפרשים התנהגות, על דרכי ההתמודדות עם מצוקה, ועל החוויות הסובייקטיביות של אנשים אוטיסטים שאינם מדברים ושל הוריהם.

שיטה: המחקר התבסס על מתודולוגיה פנומנולוגית איכותנית ועל גישת מחקר משתף. כלי המחקר כלל שאלון פתוח שביקש לבחון את המניעים להתנהגות שהמשיב/ה תפס/ה ככזו שנתפסת על ידי אחרים כמאגרת, בהתייחס לשתי נקודות זמן: לפני ואחרי שהחלו המשתתפים להשתמש בהקלדה כאמצעי ביטוי. עשרה בוגרים אוטיסטים שאינם מדברים (בגילאי 18–32), המשתמשים בקביעות בשיטת ביטוי עצמי באמצעות הקלדה של יעל כהן, רואיינו. בנוסף, התבקשו הורים למלא שאלון קצר שכלל שתי שאלות: הראשונה עסקה בשינויים שזיהו בחיי ילדם בעקבות השימוש בשיטה; והשנייה ביקשה לבחון האם ההקלדה שינתה את אופן תגובתם להתנהגויות מאתגרות של ילדם. פיתוח כלי המחקר ופרשנות הממצאים הונחו בליווי קבוצת ייעוץ של חוקרים אוטיסטים.

ממצאים: ניתוח תמטי של תשובות המשתתפים העלה שישה נושאים מרכזיים: הכרה של אחרים בכשירותי; הקלדה כערוץ לביטוי עצמי; הקלדה כאמצעי להבעת צרכים; הקלדה כדרך להסביר את התנהגותי בדיעבד; חוויית בדידות; וקריאה להרחבת הנגישות להקלדה עבור אחרים במצבי. מתשובות ההורים עלו ארבעה נושאים עיקריים: גילוי היכולות השכליות והרגשיות של ילדם; שינוי חיובי בעמדות הסביבה בעקבות ההכרה בכשירות; השפעת התקשורת באמצעות הקלדה על ההתמודדות עם מצבים מאתגרים; ושיפור ברווחה הרגשית של ההורים.
ממצאי המחקר מחזקים את התפיסה שהתנהגות מאתגרת משמשת כערוץ תקשורתי שדרכו מובעים צרכים, רגשות או מצוקה. בהתאם לכך, התוצאות מדגישות את החשיבות ביצירת "מרחב לשיח" הן במהלך אירועים והן לאחריהם, לרבות דיאלוג בדיעבד. החוקרים ממליצים להסיט את המוקד משליטה התנהגותית אל דיאלוג אמפתי המפחית מצוקה ומעודד השתתפות. בהתבסס על ממצאי המחקר, מומלץ לחשוף אנשים אוטיסטים מגיל צעיר למגוון דרכי ביטוי ותקשורת, ובהמשך לפתח מיומנויות אוריינות, במטרה לקדם התפתחות אישית ורווחה רגשית.

מילות מפתח: אוטיזם; התנהגות מאתגרת; תקשורת תומכת וחלופית (AAC); ביטוי עצמי באמצעות הקלדה; מחקר משתף.

לקריאת המאמר לחץ על הדף

הצעה לציטוט:

הוזמי, ב', גלייטמן, מ', כהן, י' וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" (2025). כוחה של מילה – התנהגות מאתגרת כשפה בקרב אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבוּרה ומביעים עצמם בהקלדה. מוגבלות וחברה: מחקר ופרקטיקה, 5, 32-9.