ייצוג ושילוב אנשים עם מוגבלות בקולנוע - מרכיב משמעותי בשינוי חברתי מאמר דעה

ב 2021 זכה הסרט קודה בשלושה פרסי אוסקר, ביניהם על הסרט הטוב ביותר. גיבורי הסרט הם צעירה שומעת והוריה החרשים. הסרט מהווה דוגמא ומופת לאופן בו יש להציג אנשים עם מוגבלות וכן לליהוק הכולל שחקנים חרשים ולא שחקנים ב"תפקיד" החרשים. זו דוגמא מצוינת לייצוג ולשילוב אנשים עם מוגבלות, אך לצערנו הדרך עדיין ארוכה.

סרטים לא רק מציגים מציאות, הם גם משנים מציאות ומשפיעים עליה. קולנוע המציג את המרחב הציבורי כפי שהוא באמת וכפי שאנו שואפים שיהיה, הינו חלק משמעותי מהדרך בה החברה לומדת לקבל את השונה. זה נכון לגבי מיעוטים אתניים, זה נכון לגבי אפרו אמריקאים וזה נכון גם לגבי אנשים עם מוגבלות.

ייצוג אנשים עם מוגבלות בקולנוע נמצא במקום רע במיוחד. במחקר שנעשה באוניברסיטת דרום קליפורניה על 100 הסרטים המצליחים ביותר בשנת 2019 רק 2.3% מהדמויות היו עם מוגבלות בהשוואה לחלקם באוכלוסייה העומד על  20%. ב 48 סרטים אין בכלל נוכחות של אנשים עם מוגבלות. לצערנו נתון זה לא השתנה משמעותית גם בהסתכלות של 5 שנים אחורה.

בקולנוע הישראלי קשה למצוא נתונים מדויקים. כבר שנים רבות שניתן לראות ייצוג של אנשים עם מוגבלות בליבת הקולנוע הישראלי כמו בסרט "לא שם זין" (שמואל אימברמן, 1987) על התמודדותו של חייל צעיר עם פציעתו ויחס החברה אליו, ובדוגמא יותר עדכנית בסרט "שרוכים" (יענקלה גולדווסר, 2018) על אב המגדל את בנו הבוגר שיש לו מוגבלות שכלית קלה ובסרט האחרון "הנה אנחנו"  (ברגמן 2020) גם בו נראים יחסי אב ובן, כאשר לבן יש אוטיזם. אך במרבית הסרטים אם לא בכולם, הייצוג הוא על ידי שחקן המשחק תפקיד של אדם עם מוגבלות. ואין בכך ייצוג שוויוני של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בקולנוע הישראלי.

השבוע יפתח פסטיבל הסרטים הישראלים באנגליה. בית איזי שפירא החליט לתת חסות לפסטיבל כדי לשים זרקור על מרכיב משמעותי במאבק לשוויון של אנשים עם מוגבלות. אנשים עם מוגבלות הם חלק מהחברה, הם חלק מאתנו וכל אחד מאתנו יכול ברגע למצוא את עצמו עם מוגבלות. אנשים עם מוגבלות הם המיעוט הכי גדול באוכלוסייה. זהו מיעוט החוצה את כל חלקי האוכלוסייה. בקבוצה זו עשירים ועניים, מהמרכז ומהפריפריה, צעירים וזקנים, להטב"קים וסטרייטים, יהודים, נוצרים ומוסלמים. כארגון הפועל לשינוי חברתי אנו רוצים לראות את הקולנוע הישראלי לוקח חלק פעיל בתהליך השינוי. קולנוע המציג שיתוף מלא של אנשים עם מוגבלות, בדיוק כפי שאנחנו רוצים לראות בחברה בכלל.

המטרה אינה רק להציג דמויות עם מוגבלות כחלקם בחברה. חשוב גם האופן בו מיוצגות דמויות עם מוגבלות. אנחנו רוצים לראות בקולנוע מנעד רחב של אנשים עם מוגבלות כפי שהם באמת : אנשים חזקים, מובילים, בעלי משפחות, חווים דילמות וקשיים, מתמודדים- כמו כולם, כי אנשים עם מוגבלות הם כמו כולם.

לצד הייצוג, שילוב אנשים עם מוגבלות בתעשיית הקולנוע לא פחות חשוב. אנחנו רוצים לראות אנשים עם מוגבלות כשחקנים עצמם, כבמאים ועובדי במה, ככותבים וכמבקרים. החברה הישראלית מקדימה את הקולנוע הישראלי ומוכנה לכך. בסקר שנערך לאחרונה ע"י חברת IPANEL  ובמימון קרן רודרמן נמצא ש70%  מהישראלים רואים את ייצוגם של אנשים עם מוגבלות כחשוב, 91% ציינו כי מידת הנכונות שלהם לצפות בסרט תיפגע אם ההפקה אינה שוויוניות. הגיע הזמן שהקולנוע יוביל את הדרך ולא יהיה מובל. אין כמו היום כדי להתחיל.