טכנולוגיה מסייעת - על קו הזינוק

.For most people, technology makes things easier"
"For people with disabilities, technology makes things possible 
(Mary Pat Radabaugh, 2014)

"לרוב האנשים, טכנולוגיה הופכת את הדברים לקלים יותר.
לאנשים עם מוגבלות, היא הופכת את הדברים לאפשריים"
(מרי פאט ראדאבו, 2014)

ואכן טכנולוגיות מתקדמות כיום פותחות עולם שלם של אפשרויות עבור אנשים עם מוגבלות ומהוות כלי קריטי לעצמאות, שילוב ואיכות חיים טובה יותר עבור אנשים עם מוגבלות.

המונח 'טכנולוגיה מסייעת' (Assistive Technology) מתייחס לכל אמצעי העזר, מכשירים, מערכות, תוכנות ואפליקציות אשר נועדו לשיפור התפקוד ואיכות החיים של אנשים עם מוגבלות .

עפ"י ארגון הבריאות העולמי (WHO), ישנם כיום למעלה ממיליארד איש עם מוגבלות כלשהי. רק בישראל יש מעל 1,600,000 אנשים עם מוגבלות.

15% מאוכלוסיית העולם זקוקים לעזר אחד או יותר בתחום הטכנולוגיה המסייעת (AT), ועפ"י הדו"ח האחרון של ה- ,WHO  בשל הגידול בתוחלת החיים ואוכלוסיית הגיל השלישי, מספר האנשים הזקוקים למוצרים מסייעים צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע ל-2 מיליארד עד 2050.

רק בספטמבר האחרון, בכנס גלובלי בנושא טכנולוגיה מסייעת שנערך בבייג'ין הוצג שוק הטכנולוגיה המסייעת כבעל פוטנציאל גידול מ-200 מיליארד דולר היום ל - 1 טריליון עד 2050. מדובר בפוטנציאל אדיר המעיד כי לטכנולוגיה המסייעת שוק אדיר וכי יש היתכנות עסקית לסטרטאפים בתחום.

עם זאת, לעומת תחומים טכנולוגיים אחרים, תחום הטכנולוגיה המסייעת עדיין נחשב כנישתי ומאתגר מבחינת גיוס השקעה.  בזמן שחברות סטארט-אפ נהנות מאין-ספור הזדמנויות השקעה למיזמים העסקיים שלהן, קרנות הון הסיכון המסורתיות אינן מוצאות את תחום הטכנולוגיה המסייעת כאטרקטיבי להשקעה, ומקורות המימון הקיימים מוגבלים אפוא לקרן הייעודית של המדען הראשי (כיום הרשות לחדשנות), לאנג'לים, קרנות פילנתרופיות, תחרויות ומענקים מיוחדים. יתרה מזו, כל מימון המתקבל נדרש בדרך כלל לפיתוח הראשוני, ואינו מספיק כדי לתמוך בתהליך הדרוש להבאת מוצרים אלו לשוק.

על אף הקושי בגיוס ומורכבות שוק זה, אנו רואים שהנושא "חם" מאוד ונמצא בעדיפות גבוהה באג'נדה העולמית. כיום, ארגונים בינ"ל רבים, חברות, גופי ממשל ומשקיעים פרטיים משקיעים משאבים רבים בניסיון לתת מענה ליעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם שנכנסו לתוקף בינואר 2016 ואמורים להתממש עד 2030 (SDG). הדבר נותן השראה ליזמים רבים לפתח פתרונות בתחומים אלו ומהווה עבורם הזדמנות עסקית מצוינת.

מעבר לכך, יותר ויותר חברות ענק מנגישות את הפלטפורמות שלהן כחלק אינטגרלי מהמוצר, לדוגמא, מיקרוסופט, ,Google  Apple ו-   Wix שהנגישו לאחרונה את הפלטפורמה שלהם המשמשת עשרות מיליוני עסקים קטנים ובינוניים לבניית אתרים, ובכך יוצרים אימפקט גדול.

בשנים האחרונות אנו רואים מגמה של גידול בסטרטאפים בתחום בישראל ובעולם. ישראל ידועה כסטארט-אפ ניישן וגם בתחום הטכנולוגיה המסייעת יש לנו במה להתגאות עם הרבה טכנולוגיות חדשניות ומיזמים פורצי דרך. מעבר ל -  ReWalk שהינה אולי המוכרת ביותר לקהל הרחב - חברה ציבורית שפיתחה שלד רובוטי חיצוני לביש המאפשר לנפגעי עמוד שדרה המשותקים בגפיים התחתונות, ללכת,  הנה כמה דוגמאות לסיפורי הצלחה ישראליים נוספים בתחום:

אורקם (OrCam)  - ללא ספק ה"חד קרן" של התעשייה. הוקמה ב-2010 ע"י מייסדי מובילאיי (Mobileye) שנרכשה ע"י אינטל ב-15 מיליארד דולר, זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע, שפיתחו טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך המאפשרת ללקויי ראייה ועיוורים "לראות" את הסביבה באמצעות  טכנולוגית עיבוד תמונה ובינה מלאכותית. הפתרון של אורקם כולל מצלמה חכמה המתלבשת על משקפי הראייה ויודעת לזהות טקסט, פנים ומוצרים ולהקריא את תוכנם באמצעות רמקול זעיר באוזנו של המשתמש. הפיתוח של אורקם מביא משתמשים רבים לספר על שינוי דרמטי ביכולתם לבצע פעולות יומיומיות ובעצמאותם.
החברה דיווחה לאחרונה על גיוס הון בסך 30.4 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד (לפני הכסף), אליו הצטרפו מרבית המשקיעים הקודמים של אורקם. אורקם מונה כיום 160 עובדים ומוכרת בארץ ובעולם, וברבים מהמקרים זוכה גם לסבסוד של רשויות המדינה.

AngelSense -  מערכת מעקב המנתחת נתוני מיקום ( GPS וחיישנים נוספים) שפותחה עבור ילדים עם מוגבלות, ועוזרת למשפחות להגן על ילדיהם. החברה נוסדה ב-2014 ע"י נרי בן אזר ודורון זומר, שכאב לילד עם אוטיזם, חווה את הצורך מקרוב. טכנולוגיית "אנג'לסנס" מהווה פתרון אקטיבי המתריע על שינויים במהלך סדר היום של הילד ומאפשר להורים לדעת את מיקומו המדויק, לשמוע מרחוק את המתרחש בסביבת הילד ואף לדבר איתו או עם מישהו שנמצא בסמיכות אליו. אנג׳לסנס מציגה להורים של ילדים עם מוגבלות פתרון למעקב מתמשך כאשר הילד אינו נמצא איתם. קיימים באפליקציה מאפיינים מיוחדים אשר נועדו לעזור במקרים שהילד נאבד, לזהות טיפול לא ראוי או התעללות, ולשפר את הבטיחות של הילד, תחושת הביטחון ועצמאות. המודל העסקי הוא B2C (מוכרים להורים), על בסיס מנוי חודשי. החברה פועלת בשוק האמריקאי עם אלפי משתמשים. מעבר לכך, כל אנשי שירות הלקוחות של החברה הן אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים העובדות מהבית ומשתמשות באנג'לסנס בעצמן  - פשוט  Win-Win

 SoftWheel – נוסדה ב-2011 ע"י גלעד וולף, חקלאי מדרום הארץ שנפצע בתאונת עבודה ונאלץ לשבת חצי שנה בכיסא גלגלים. גלעד סירב לקבל את העובדה שישיבה על הטרקטור יותר נוחה מבכיסא גלגלים, וכך נולדה סופטוויל שפיתחה גלגל מהפכני המשלב בתוכו בולמי זעזועים. החברה מפעילה שני אתרי ייצור בארץ ונוספים בעולם, וכבר מכרה אלפי זוגות גלגלים לכסאות נכים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, בקנדה ובאירופה, המאפשרים למשתמשים גם לרדת איתם מדרגה בביטחון, ולנסוע מהר יותר בפחות מאמץ פיזי. לאחרונה הרחיבו את פעילותם גם  לשוק של יצרניות רכב ואופניים, והחלו במכירות גם בארץ.

 NiNiSpeech - מרכז הטיפול הווירטואלי בהפרעות תקשורת הראשון בעולם. ניניספיץ' מציעה טיפול דיגיטלי במגוון הפרעות תקשורת - היגוי, שפה, קול וצרידות, גמגום, ומצבים נוירולוגיים - באמצעות שילוב של טכנולוגיות פורצות דרך עם טיפול מקוון (אונליין) ע"י קלינאי תקשורת מוסמכים, ומעקב שוטף אחר תוצאות.
חברת ניניספיץ' נוסדה ב-2014 ע"י ד"ר יאיר שפירא, ד"ר יואב מדן, ופרופ' עופר אמיר - לשעבר ראש החוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת ת"א. ניניספיץ' פעילה במספר מדינות ברחבי העולם, ומשתפת פעולה עם בכירי החוקרים והקלינאים בעולם. החברה זכתה במענק של 1.8 מיליון אירו מהאיחוד האירופי, במסגרת תכנית הורייזון 2020. מענק זה מצטרף למענק מהרשות לחדשנות, פרסים כספיים בתחרויות באירופה, ארה"ב וסין, והשקעות מקרנות וממשקיעים פרטיים, ביניהם זרוע ההשקעות של הטכניון. סה"כ גייסו השקעה של 4 מיליון דולר.

לסיכום, תחום הטכנולוגיה המסייעת אמנם מורכב ומאתגר אך מהווה הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בחייהם של אנשים ובעל פוטנציאל רב גם מבחינה עסקית.

כל חברות הטכנולוגיה המובילות (גוגל, Apple, מיקרוסופט, אינטל) מכניסות מאפייני נגישות כחלק אינטגרלי מהמערכות שלהם ומפתחות מוצרים בתחום. בנוסף, תחום הגיל השלישי הנמצא בצמיחה מתמדת יצריך הרבה מענים טכנולוגיים לאוכלוסייה המתבגרת. יתר על כן, הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות כיום בתחום הבית החכם ((IOT בשילוב המגמה ההולכת וגוברת של שילוב בקהילה, age in place, והשארת האדם עם המוגבלות בביתו, מהווים פוטנציאל להרבה פתרונות בתחום זה. אך חשוב לזכור שכל מיזם, חברתי ומשמעותי ככל שיהיה, צריך שיהיה לו מודל עסקי מוצק על מנת שיוכל להמשיך ולהתקיים ולממש את ההבטחה החברתית שעליה בא לענות.