טכנולוגיה מסייעת "זקוקה לסיוע"

כדי לעודד יזמות וחדשנות בתחום הטכנולוגיה המסייעת ולקדם שינוי חברתי משמעותי,
נדרש שילוב כוחות חוצה-מגזרים

עבור אנשים עם מוגבלות, טכנולוגיה היא לא רק כלי עזר, אלא כלי לחיים  - קריטית לשילוב, לעצמאות ולשיפור איכות החיים. כיום, טכנולוגיות מתקדמות פותחות עולם חדש של הזדמנויות עבור אנשים עם מוגבלות באופן שלא ניתן היה אפילו לדמיין לפני עשרים שנה: החל מסמארטפונים וטאבלטים עם מאפייני נגישות built-in ואפליקציות ייעודיות כגון קורא שטרות לעיוורים, דרך רובוטיקה, בינה מלאכותית, טכנולוגיות בית חכם והאינטרנט של הדברים (IOT), וכמובן, מדפסות התלת מימד שחוללו מהפכה בתחום פיתוח אביזרי עזר בהתאמה אישית ובמחיר בר השגה לאנשים עם מוגבלות – כל אלו ועוד מאפשרים לאנשים עם מוגבלות השתתפות מירבית בחיי הקהילה.

יתר על כן, רבים מאיתנו אינם מודעים לכך שטכנולוגיות שכולנו נהנים מהן ומתייחסים אליהם כמובנים מאליהם, כגון רטט במכשיר הטלפון הנייד, הפעלה קולית או השלמת מילים אוטומטית, פותחו במקור לטובת אנשים עם מוגבלויות. יחד עם זאת, אי-הנגשתם של מוצרים טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות עלולה להוביל להדרתם ולהעמקת הפערים החברתיים.

האתגר המרכזי העומד בפני יזמים המעוניינים לפתח טכנולוגיות מסייעות לטובת אנשים עם מוגבלות הוא מימון. בזמן שחברות סטארט-אפ נהנות מאין-ספור הזדמנויות השקעה למיזמים העסקיים שלהן, קרנות הון סיכון מסורתיות אינן מעוניינות לממן תחום נישה כמו ענף הטכנולוגיה המסייעת. מקורות המימון הקיימים מוגבלים אפוא לקרן הייעודית של המדען הראשי (כיום הרשות לחדשנות), להשקעות אימפקט קטנות, לקרנות פילנתרופיות ולמענקים מיוחדים. יתרה מזו, כל מימון המתקבל נדרש בדרך כלל לפיתוח הראשוני, ואינו מספיק כדי לתמוך בתהליך הדרוש להבאת מוצרים אלו לשוק.

עם זאת, משתלם להשקיע בטכנולוגיה מסייעת מבחינה כלכלית. מהנתונים הסטטיסטיים עולה שחיים כיום בעולם יותר ממיליארד איש (כ-15% מאוכלוסיית העולם) עם מוגבלות כלשהי. לפי סקר שערך לאחרונה ארגון הבריאות העולמי, בשל הגידול בתוחלת החיים ואוכלוסיית הקשישים, מספר זה עתיד להכפיל את עצמו במהלך שלושים השנים הבאות לשני מיליארד איש אשר יזדקקו לטכנולוגיות מסייעות. לרוע המזל, רעיונות מעולים רבים למתן פתרונות לאנשים עם מוגבלויות תקועים בשלב האב-טיפוס ואינם מגיעים לשלב מוצר בשל לשוק. כולנו מפסידים מהיעדר החזון הזה לגבי צורכי השוק ומכך שהידע הזה אינו מתועל לטובת האוכלוסייה הכללית.

כדי לעודד יזמות וחדשנות בתחום הטכנולוגיה המסייעת ולקדם שינוי חברתי משמעותי, מגזרים שונים צריכים לשלב כוחות: המגזר הממשלתי/הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי. לממשלה יש הכוח לספק תמריצים להשקעות חברתיות, והיא אף יכולה להפוך ללקוח על-ידי שילוב מוצרים במערכות הציבוריות ובשירותים החברתיים שהיא מספקת (מודל "ישראל דיגיטלית"). הממשלה יכולה ליצור קשרים בין יזמים לאוכלוסיות היעד הרלוונטיות ולהרחיב את פעילות המדען הראשי, למשל באמצעות הקמת חממה טכנולוגית או יצירה של מסגרות תמיכה אחרות. על-ידי עידוד השקעה בחברות סטארט-אפ בתחום הטכנולוגיה המסייעת, תוכל הממשלה לפתח את שוק הטכנולוגיה המסייעת ולהפוך את ישראל לStartup Nation גם בתחום זה.

גם חברות הייטק יכולות למלא תפקיד מרכזי בקידום טכנולוגיה מסייעת: אפשר לרתום את העוצמה הכלכלית והטכנולוגית שלהן כדי לעודד חדשנות ויזמות בתחום. נוסף לכך, ארגוני המגזר השלישי המכירים את הצרכים של אוכלוסיות היעד ("Need Knowers") יכולים לספק ליווי וייעוץ מקצועי, פיילוטים ו-Beta Testing, ולסייע בהגעה לקהל היעד ובתהליך ההטמעה.

דוגמה נפלאה לשיתוף פעולה פורה בין ארגון חברתי לחברת הייטק היא השותפות בין חברת גוגל לבית איזי שפירא. השניים שילבו כוחות במטרה להוציא לפועל את "הכֹּל בראש", מיזם המספק לאנשים עם מוגבלויות מוטוריות חמורות גישה מלאה לסמארטפונים וטאבלטים, באמצעות שימוש בטכנולוגיה פורצת דרך שפיתחה חברת הסטארט-אפ הישראלית "Sesame Enable". טכנולוגיה זו מאפשרת שימוש מלא במכשירים באמצעות תנועות ראש בלבד. מענק שנתנה חברת גוגל בסכום של מיליון דולר אִפשר להפיץ את הטכנולוגיה ללא תשלום לכל אדם בישראל שעשוי להפיק ממנה תועלת. בזכות כך, מאות אנשים עם מוגבלויות יכולים כיום להצטרף למהפכת המובייל ולתקשר באורח עצמאי עם יקיריהם, לגלוש באינטרנט ולהשתמש באפליקציות. האמונה העומדת בבסיס המיזם היא שאין להשאיר אף אחד מאחור, ושכל אדם זכאי ליהנות מגישה שווה לטכנולוגיה ומעצמאות מרבית.

לסיכום, תחום הטכנולוגיה המסייעת מצריך שיתוף פעולה חוצה-מגזרי בין ארגונים חברתיים, הממשלה והמגזר העסקי ברמה ארצית וברמה בין-לאומית. סביר להניח שעבודה יצירתית ושיתופית כזו תביא לבנייתם של מודלים עסקיים בני-קיימא, וליצירת השפעה חברתית רחבה וחסרת תקדים לטובת כולנו. כפי שאמרה לאחרונה איב אנדרסון, מנהלת בכירה בתחום הנגישות בחברת גוגל, בריאיון לכתב העת Co.Design: "אתגרי הנגישות של היום הם פריצות הדרך של המחר."

המאמר המקורי, Assistive Technology' in need of assistance'
פורסם ב - JPost בשיתוף עם  IATI - Israel Advanced Technology Industries 
 לקריאת המאמר לחץ כאן

המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא לקידום שילוב, עצמאות ואיכות חיים של אנשים עם מוגבלות, מתמחה בשימוש בטכנולוגיה עבור אנשים עם מוגבלות ומספק שירותי ייעוץ והדרכה לאנשי מקצוע ומסגרות חינוך וטיפול, כמו גם ייעוץ וליווי מקצועי ליזמים וסטרטאפים.
לפרטים נוספים וליצירת קשר – לחץ כאן