מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
על פי החוק נכה נפש הוא תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית.
נכה נפש, שמלאו לו 18 שנה, והסובל מנכות רפואית בשל הפרעה נפשית, או מי מטעמו, רשאי לפנות לוועדת שיקום אזורית לקביעת זכאותו של הנכה לתכנית שיקום. הפניה תלווה בחוות דעת מקצועית של פסיכיאטר הקובעת כי מבקש השיקום זקוק, עקב נכות זו, לשירותי שיקום.
החוק מחייב את שר הבריאות להקים ועדות שיקום אזוריות שתפקידן לקבוע את זכאותו של נכה הנפש לתכנית שיקום, להכין לו תכנית שיקום שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום ותוודא את התאמתה לו לאורך זמן. הועדה רשאית, בכל עת, על פי בקשת נכה הנפש או מי מטעמו, או על פי המלצת עובד מקצועי, לשנות את תכנית השיקום שנקבעה.
כל אדם הנוגע לעניין, וכן השר או מי מטעמו רשאי להגיש ערר על החלטת ועדת שיקום אזורית לאחת מועדות ערר מחוזיות שיקים השר.
על פי חוק זה סל השיקום מסייע בתחומים הבאים: תעסוקה, דיור, השלמת השכלה, החברה והפנאי, המשפחות וטיפולי שיניים.
אדם שהגיעה אליו ידיעה לגבי נכה נפש תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו מחויב בסודיות, ולא ימסור ידיעה זו אלא לצורך מילוי הוראות חוק זה.
השר יפעל למתן שירותי מידע זמינים בכל הנוגע לזכויותיהם של נכי הנפש לפי חוק זה, לרבות שירותי השיקום העומדים לרשותם והנותנים אותם.
קישור לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 מאתר משרד הבריאות
קישור למדריך מיצוי זכויות למתמודדי נפש ובני משפחותיהם מאתר כל זכות
לקות נפשית
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
הקהל הרחב, קהל מקצועי