חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 עוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובזכותם לשוויון זכויות
בכל היבטי החיים.
פרקי החוק:
פרק א': עקרונות יסוד
על פי עקרונות היסוד של החוק זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.
מטרת החוק היא להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.
על פי החוק, אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.
החוק מדגיש כי אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכול בהתאם להוראות כל דין.
פרק ב': פרשנות
בהגדרות המופיעות בפרק זה נקבע כי:
"אדם עם מוגבלות" הינו אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
כמו כן מוגדרים, כפי שנקבעו לחוק זה, המושגים: ארגון עובדים יציג, גוף ציבורי, הנציב ונציבות.
פרק ג': עקרונות כלליים
מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו, במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות באופן סביר בנסיבות העניין. זכויות ושירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי יינתנו באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכול במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי.
בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאותו של אדם לזכויות או לשירותים מחמת מוגבלותו ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך חייו התקין.
פרק ד': תעסוקה
איסור הפליה בתעסוקה: לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים. על מקום העבודה לבצע התאמות לעובד (בציוד, בהכשרה ובשעות העבודה) כל עוד לא יוטל בכך על המעביד נטל בלתי סביר.
מעביד יחשב כמי שביצע הפליה אסורה אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה מידע בנושא מוגבלותו שלא לצורך התאמות, ייצוג הולם, העדפה מתקנת או פעולה אחרת בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה.
הוראות אלו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות: החוק קובע את שיעור הייצוג המינימלי של אנשים עם מוגבלות לגבי גופים ציבוריים כגון משרדי הממשלה ויחידות הסמך, הכנסת, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות מקומיות ותאגידים וגופים ציבוריים אחרים. כל גוף ציבורי שמעסיק 100 עובדים לפחות, 5% מקרב עובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית.
ממונה תעסוקה: מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים, מחויב למנות ממונה על ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות. עליו לפעול לייצוגם ע"י ביצוע התאמות, העדפת העסקתם, או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.
ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות משמעותית בגוף ציבורי שהוא מעסיק ציבורי גדול: גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים לפחות, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו, מחויב בייצוג הולם של לפחות 5% לאנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו. במניין העובדים לא יובאו בחשבון עובדים של קבלן כוח אדם או קבלן שירות המועסקים אצל המעסיק הציבורי הגדול.
על כל גוף ציבורי גדול למנות ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות. על ממונה התעסוקה לקבל פניות של עובדים ושל הגוף הציבורי בנושא ייצוג הולם, ליזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, ולתת ייעוץ והדרכה בדבר חובות הגוף הציבורי בנושא.
מעסיק ציבורי גדול שלא עמד עמידה מלאה ביעד הייצוג בשנה מסוימת יפרסם באתר האינטרנט שלו, עד 31 באוקטובר באותה שנה, תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית שאישרה הנהלתו.
המוסד לביטוח לאומי יבחן נתונים שברשותו ואת הנתונים שהועברו לו לגבי עובדיו של מעסיק ציבורי גדול, עד 31 ביולי בכל שנה, וימסור לנציבות הודעה על מידת עמידתם של המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג.
.תקנות שיתקין שר העבודה והרווחה בשיתוף עם שר האוצר ועם שר הפנים בדבר העסקתם של אנשים עם מוגבלות יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של החוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
קישור למידע רחב על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות מאתר "כל זכות"
קישור לאוגדן "שילוב אנשים עם מוגבלות במקום העבודה: המדריך המלא למעסיק" במאגר הידע של בית איזי שפירא
פרק ה': שירותי תחבורה ציבורית
פרק ה' לחוק זה מתייחס לנגישות ומטרתו הינה להבטיח כי אנשים עם מוגבלות יוכלו לממש את זכות השוויון המוקנית להם על פי החוק. החוק מחייב כל מקום ושירות ציבורי לנגישות בהתאם לאופי המקום והשירות הניתנים בו, ועל כן, לכל משרד ממשרדי הממשלה תקנות ייחודיות לו.
התקנות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים ובלי תלות בזולת. התקנות עוסקות במגוון רחב של תחומים וביניהם: הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן הנגשה של ערוצי השירות השונים.
מערך חקיקת הנגישות מתייחס למספר תחומים כללים: נגישות הבניינים, נגישות מקומות שאינם בניינים (כגון רחובות פארקים וטבע) ונגישות של השירות הניתן לציבור בכל תחומי החיים.
שירותי תחבורה ציבורית: אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו (אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור), בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית.
מפעילי שירותי תחבורה ציבורית ורשויות מקומית יסדירו נגישות מתאימה כל אחד בתחום אחריותו.
שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לעניין שירותי תחבורה ציבורית לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה.
פרק ה'1: מקום ציבורי ושירות ציבורי
אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.
אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות.
חובות החלות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.
לפיכך, שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות, מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, שירותי חינוך והשכלה יהיו נגישים ומותאמים לצרכיהם של ילדים ובוגרים עם מוגבלות באמצעות
אמצעי עזר ושירותי עזר לרבות:
1. מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה.
2. קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה.
3. לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים
4. התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח האדם הקיים.
5. כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו.
ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות.
שרי החינוך, התרבות והספורט, התעשייה, המסחר והתעסוקה יקבעו הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, כדי לאפשר לאדם או תלמיד עם מוגבלות, הורה או אפוטרופוס של תלמיד שהוא אדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות על-תיכוניים, מוסדות חינוך וגני ילדים ולשירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.
לעניין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בנינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי.
מקומות ציבוריים יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן המאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר, לרבות הסרת מפגעים ומכשולים אשר פוגעים בזכותו לנגישות:
1. הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה.
2. הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי העניין, בשטח המקום ציבורי.
פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות: חוק השוויון מכיר בנטל שעלול להיות מוטל על ארגון בשל חובת ההנגשה. לפיכך נוספו בו סייגים לחובת הנגישות המקיימים איזון בין הזכות לנגישות לבין יכולותיו של הארגון לעמוד מבחינה כלכלית בביצוע ההתאמות הנדרשות.
על פי החוק מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם מתקיים אחד מאלה:
כמו כן על פי תנאים המפורטים בחוק יינתן פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת במקום ציבורי שאינו בניין, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל על החייב בביצוע ההתאמה נטל כבד מידי, או עלול להביא להתמוטטות כלכלית שלו.
למעט סעיף 1 שלעיל, הוראות הפטור לא יחולו על מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית, שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית, חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות והתאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום לב.
הנציב רשאי לתת לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת לעניין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לעניין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית.
אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות של כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, לרבות לאמצעי מחסה ופינוי, מידע אודות מצב החירום, קיומו ומועד תחילתו וסיומו, והאמצעים שיש לנקוט, ולרבות נגישות לאמצעי הגנה מיוחדים המותאמים לאנשים עם מוגבלות ולסוגי המוגבלות.
החוק מתייחס לחוזה ביטוח שנערך בין אדם עם מוגבלות לבין מבטח וקובע כי:
1. מתן יחס שונה בחוזה ביטוח לא יהווה הפליה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטיים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות העניין.
2. מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת החוק זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וזאת נוסף על כל סעד אחר.
לקיום הוראות החוק יתמנו מורשי ורכזי נגישות לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשי נגישות השירות.
גוף הנותן שירות לציבור, ומעסיק לפחות 25 עובדים, חייב למנות רכז נגישות מקרב עובדיו.
תפקידו של רכז הנגישות הינו לספק מידע לציבור אודות נגישות השירות הציבורי, או נגישות המקום שבו שירות זה ניתן. בפרט, עליו לספק מידע כזה לאנשים עם מוגבלות המעוניינים בו. בנוסף, עליו לתת ייעוץ והדרכה לגוף שבו הוא פועל, בדבר חובותיו בתחומי הנגישות ומניעת אפליה של אנשים עם מוגבלות.
מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה (מתו"ס) יהיה אדריכל, מהנדס או הנדסאי,
קיימים מספר סוגים של מורשי נגישות:
מורשה לנגישות השירות - רשאים לרכוש הכשרה ולהיות מורשים לנגישות: אדריכל, מהנדס או הנדסאי, בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי המוכרים כמתאימים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא אחות, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת; סוציולוג, מהנדס תעשייה וניהול, וכן מעצב פנים, עוסק בחינוך, עוסק במדעי ההתנהגות, בעלי תואר אקדמי בתחום העיסוק, ובעלי תואר שני בכל תחום שהוא.
מורשי נגישות השירות מנחים את ספקי השירותים ביצירת תנאים אשר יבטיחו את מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני, וברמת נוחות, איכות ובטיחות כפי שניתנת לכלל הציבור.
מורשי נגישות השירות מנחים את החייבים בנגישות לגבי:
מידע נוסף על הנציב וסמכויותיו, צו נגישות, עונשין, תביעות ועוד – בנוסח החוק.
פרק ה'2: הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים
על פי החוק "אדם עם מוגבלות מקצרת חיים" הינו אדם עם מוגבלות שאקטואר ממונה הכיר במוגבלות שיש לו ככזו שעלולה לקצר את תוחלת חייו לעומת תוחלת חיים ממוצעת בתקופה העולה על שלוש שנים, ובלבד שהאקטואר הממונה קבע שתוחלת החיים של האדם עם המוגבלות עולה על חמש שנים.
החוק מפרט באילו תנאים יקבל אדם עם מוגבלות מקצרת חיים הלוואה לדיור, יימכר לו ביטוח חיים לשם נטילת הלוואה לדיור, מהו הסיוע החודשי אותו יוכל לקבל מהמדינה בעת רכישת דירה כולל הוראה לעדכון ופרסום סְכוּמִים, וכיצד יפעל הגוף הפיננסי נותן ההלוואה לדיור עם פטירת האדם עם מוגבלות מקצרת חיים שקיבל את ההלוואה.
כמו כן קובע החוק כי על שר האוצר, שר הבינוי והשיכון הממונה והמפקח על הבנקים לדווח לוועדת הכספים של הכנסת על התקדמותם בהיערכות וביישום ההסדר הקבוע בפרק זה של החוק עד מרץ 2019, ועל אופן יישום ההסדר: מספר האנשים עם מוגבלות מקצרת חיים שנטלו הלוואה לדיור, מספר ההחלטות שלפיהן סירבו מבטחים לבטח אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה מספר ההחלטות שבבדיקה מדגמית נקבע לגביהן שאינן סירוב סביר.
בנוסף עליהם לדווח על עלות יישומו של ההסדר לפי פרק זה בתקציב המדינה - עד 1 בינואר 2020, ובתום כל שנתיים לאחר מכן.
פרק ו': נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהוקמה באוגוסט 2000, היא יחידה במשרד המשפטים אשר פועלת למניעת אפליה ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית.
הנציבות כוללת שלוש יחידות מרכזיות: נגישות, לשכה משפטית ושילוב בקהילה ויש לה שלושה מחוזות: מחוז ירושלים והדרום, מחוז תל-אביב והמרכז, ומחוז חיפה והצפון.
ליד הנציבות פועלת ועדה מייעצת המורכבת מנציגי ארגונים, מומחים, משפטנים ונציגי ציבור. רוב החברים בוועדה המייעצת הינם אנשים עם מוגבלות.
התפקידים הכלליים של הנציבות פורטו בסעיף 21 לחוק, ובהם:
הנציבות אוכפת את תקנות הנגישות ע"י הפעלה של מערך פיקוח מקצועי בפרישה ארצית בתחומי נגישות השירות ונגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס).
הנציבות פועלת למניעת אפליה ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות וחובות במגוון תחומי החיים. ביניהם, תעסוקה, דיור, חינוך, כשרות משפטית ואפוטרופסות, בטחון סוציאלי, וכן תרבות ופנאי.
הנציבות פועלת לקידום מדיניות, הנוגעת לזכויות אנשים עם מוגבלות, וכן נותנת מענה ליחידים. זאת באמצעות ייעוץ מקצועי, מענה משפטי לפניות ציבור, פיקוח, הגשת כתבי אישום ותובענות אזרחיות, קידום וייזום חקיקה, ניטור הָאֲמָנָה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות והטמעתה, ארגון כנסים וימי עיון, הפצה ועריכה של חומרי הסברה וספרים, איסוף נתונים ומידע ועוד.
בעת אשרור הָאֲמָנָה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות בשנת 2012, החליטה ממשלת ישראל להטיל על נציבות השוויון לשמש כגורם מְרַכֵּז פנים ממשלתי ליישום הָאֲמָנָה, וכן להוות גורם עצמאי לפיקוח על תהליך ההטמעה.
בראש הנציבות עומד נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, תמנה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנציב יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות.
כשיר לכהן כנציב, אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות. הנציב יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
פרק ז': הוראות שונות
בפרק זה של החוק קישורים ל:
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969
הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959
קישור לאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
קישור לפורטל נגישות באתר כל זכות
לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 נוספו במהלך השנים חקיקות משנה (תקנות) וצווים בנושא נגישות השירות והסביבה, שתוקנו על ידי משרדי הממשלה השונים בהתאם לתחומי אחריותם וכן תקנים בהם מפורטות דרישות טכניות.
כלל המוגבלויות
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
הקהל הרחב, קהל מקצועי
חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022