חוק טיפול בנכי נפש בקהילה מסדיר את זכויותיו של חולה הנפש ומגדיר את התנאים שבהם ניתן להגביל את חופש הבחירה של החולה ואת האמצעים שניתן לנקוט כלפיהם, וכן קובע נוהלי פיקוח ובקרה למניעת ניצול לרעה של הסמכות שניתנה לרשות להפעיל את החוק.
החוק מגדיר עילות המאפשרות טיפול ואשפוז בכפייה.
"חולה" על פי החוק, מוגדר כמי שסובל ממחלת נפש. החוק לא מתייחס לכל ההפרעות הנפשיות שאינן מחלת נפש.
החוק קובע בין היתר, מה הן זכויות המטופל בזמן אשפוז, ומסדיר את התנאים לבדיקה כפויה, אשפוז כפוי של החולה, ואת סמכויות הוועדה הפסיכיאטרית.
החוק החליף את חוק טיפול בחולי נפש משנת 1955.
על פי חוק טיפול בחולי נפש אפשרויות האשפוז בפסיכיאטריה הן:
1. אשפוז מרצון
2. אשפוז דחוף בידי מנהל
3. אשפוז כפוי בידי פסיכיאטר מחוזי
4. אשפוז על פי צו בית משפט.
החוק קובע כי הסמכות לאשפז אדם בעל כורחו בהוראת אשפוז תינתן לפסיכיאטר המחוזי או למנהל בית חולים. ולבית המשפט במקרה של עצור או נאשם לאחר בדיקה פסיכיאטרית שקבעה כי האדם הנו חולה וכושר שיפוטו פגום ומחמת מחלתו עלול לסכן סכנה מידית את עצמו ו/או את זולתו.
ב - 1.7.2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש לפיה הועברה האחריות הביטוחית והבלעדית על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. משמעותו של מהלך זה היא איחוד של רפואת הנפש ורפואת הגוף, ויצירת כתובת אחת לאספקת שירותים אלו, שהיא קופות החולים.
מחלקת השיקום באגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות היא המופקדת על יישומו של חוק זה.
קישור לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
קישור למידע רחב על הזכויות והשירותים השונים להם זכאים נפגעי (נכי/מתמודדי) הנפש באתר "כל זכות"
לקות נפשית
בריאות הגוף והנפש - בריאות הנפש
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
הקהל הרחב, קהל מקצועי
חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022