מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של תלמיד עם צרכים מיוחדים, לשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה.
"תלמיד עם צרכים מיוחדים" מוגדר כאדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת שמחמת התפתחות לקויה של כשרו הפיזי, השכלי, הנפשי, ההתנהגותי, הרגשי, החושי, השפתי, או מכלול שלהן, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד.
המדינה אחראית למתן חינוך מיוחד חינם לפי חוק זה והוא יינתן לתלמיד באזור מגוריו או במקום אחר, קרוב ככל האפשר למקום מגוריו.
על פי הגדרות החוק השירותים הניתנים לפיו הם: הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים כגון שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארא-רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים - הכל לפי צרכיו של התלמיד.
שר החינוך, בהסכמתו של שר האוצר, יכול לקבוע כי שנת הלימודים במוסדות לחינוך מיוחד תוארך מעבר לשנת לימודים רגילה ותתקיים גם בתקופות של חופשת לימודים רגילה, את מספר שעות הלימוד ביום לימודים (יום לימודים ארוך), וכן את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מוסד לחינוך מיוחד לפי סוגו ואופיו של המוסד.
מורה במוסד לחינוך מיוחד יהיה מורה מוסמך בעל הכשרה לחינוך מיוחד.
לתלמיד עם צרכים מיוחדים המשולב בחינוך הרגיל יינתנו שירותים מיוחדים, ותקבע תכנית חינוכית יחידנית מתוך מגמה לשלב אותו בתכנית הלימודים הרגילה, לפי צרכיו של הילד המשולב ובהתחשב בסוגי לקויותיו, בחומרתן ובגילו של התלמיד. העתק התכנית החינוכית היחידנית יועבר להורי התלמיד המשולב.
תיקון מס' 7 לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 - "חוק השילוב"
תיקון זה, שהתקבל בכנסת ב- 13 בנובמבר 2002, הוסיף לחוק את פרק ד'1: שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל". פרק זה מכונה פרק השילוב, ואת התיקון האמור נהוג לכנות חוק השילוב. עיקרי התיקון:
• שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, יקבע תוכנית לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים. בתוכנית יפורט גם אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים.
• במוסד חינוך רגיל תפעל ועדת שילוב, שתפקידה לקבוע את הזכאות לשילוב של תלמיד עם צרכים מיוחדים, בהתאם לתוכנית השילוב.
• ילד עם צרכים מיוחדים אשר ועדת שילוב החליטה על זכאותו זכאי לתוספת של הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים. על-פי החוק, שירותים מיוחדים הם עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארה-רפואיים וכל שירות אחר ששר החינוך קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר הרווחה.
• בכל מוסד חינוך רגיל תיקבע תוכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד שחוק השילוב חל עליו. יצוין כי על-פי סעיף 7ה לחוק חינוך מיוחד, שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, יקבע לכל שנת לימודים את מספר הזכאים לשילוב, דהיינו מספר הזכאים לתוספת הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים לפי פרק השילוב.
חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018
תיקון זה התקבל בכנסת ב - 9 ביולי 2018. תחילת יישומו ב - 1 בינואר 2019, והוא יחול בהדרגה על תלמידים החל בשנת הלימודים התש״ף על פי צו שיקבע שר החינוך, ובלבד שהחלתן תושלם לא יאוחר משנת הלימודים התשפ"א. יתכן כי ההחלה תהיה לפי אזורים. כל זאת כדי לתת למשרד החינוך ולמסגרות החינוכיות השונות זמן להיערכות מתאימה לתיקון.
החוק מורה על שינוי במונחים. חלק מהמונחים החדשים מבטאים שינוי במהות החוק, וחלקם מונחים שבמועד חקיקת החוק נעשה בהם שימוש והם אינם מקובלים עוד בחקיקה, ועל כן הוחלפו במונחים המקובלים היום:
התיקון מחליף את המונח ”ילד בעל צרכים מיוחדים“ במונח ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“, את המונח ”לקות“ במונח ”מוגבלות“, את המונח ”ועדת השמה“ במונח ”ועדת זכאות ואפיון“ ואת המונח ”ערר“ במונח ”השגה“. במקום "חינוך מיוחד" יבוא "שירותי חינוך מיוחדים", ובמקום "שירותים נלווים" יבוא "שירותים מיוחדים, לפי העניין".
בתיקון נקבע כי ועדות ההשמה יוחלפו בוועדות זכאות ואפיון שבראשן יעמוד עובד משרד החינוך שהוא בעל מומחיות, ניסיון והכשרה בחינוך מיוחד. ועדות אלו יקבעו את זכאותם של תלמידים לשירותי חינוך מיוחדים וכן את סל השירותים שלו הם זכאים. קביעת הזכאות תיעשה לפי צרכיו ורמת התפקוד של התלמיד ובכפוף למאפיינים המובנים של המסגרת החינוכית שבה הוא לומד.
כמו כן יוחלפו ועדות השילוב הפועלות במוסדות החינוך הרגילים בצוותים רב מקצועיים שתפקידם לקבוע זכאות לשירותי חינוך מיוחדים של תלמידים עם מוגבלויות מסוימות, את הרכב סל השירותים של התלמידים המשולבים במוסד ואת התכנית החינוכית היחידנית שלהם.
הורי התלמיד הם שיבחרו, למעט במקרים מסוימים, את סוג המסגרת החינוכית שבה ילמד, מבין אלה: מוסד לחינוך מיוחד, כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתן חינוך מיוחד או שילוב במוסד חינוך רגיל.
נקבעה הוראה המחייבת את ועדת הזכאות והאפיון למסור להורי התלמיד טרם בחירתם במסגרת חינוכית מידע בכתב בדבר פירוט השירותים שהתלמיד זכאי לקבל בכל מסגרת חינוכית.
במקרים שבהם סברה ועדת הזכאות והאפיון, בהסתמך על חוות דעת של גורמים טיפוליים ומידע בכתב ממוסד החינוך שבו לומד התלמיד, כי יש חשש ממשי שהשמתו של התלמיד במסגרת חינוכית בהתאם לבחירת ההורים תביא לפגיעה ממשית בשלומו או בשלומם של אחרים, רשאית היא להחליט על השמתו במסגרת מתאימה.
להורים קיימת האפשרות לפנות לוועדת השגה כדי להשיג על ההחלטה.
בתיקון לחוק נוספו שתי תוספות ובהן הגדרת המוגבלויות שבשלן זכאי תלמיד לשירותי חינוך מיוחדים ומי מוסמך לאבחנן, וכן מהו סל השירותים שלו זכאי תלמיד במסגרת שילוב במוסד חינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד.
קישור לחוק חינוך מיוחד באתר ספר החוקים הפתוח
שירותי התפתחות הילד לילדים עם בעיות התפתחותיות ורפואיות
ילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים למגוון רחב של שירותים, הכוללים טיפולים רפואיים ושירותים התפתחותיים ושיקומיים. הן חוק החינוך המיוחד והן חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, התייחסו באופן מפורט לצרכים של ילדים אלה וקבעו סל שירותים מוגדר, שלו הם זכאים.
כל אחד מהחוקים הנ"ל, מתווסף לאחר, והילד זכאי לקבל את סל השירותים שהוגדר בכל אחד מהחוקים, בהתאם למצבו הרפואי. הזכאות לקבלת טיפולים בתחום התפתחות הילד בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינה מותנית או תלויה בטיפולים שמקבל הילד במסגרת חוק החינוך המיוחד.
סל השירותים בתחום התפתחות הילד, מיועד הן לילדים הכלולים בחינוך המיוחד והן לילדים עם בעיות התפתחותיות, השוהים במסגרות חינוך רגילות. ילד השוהה במעון יום שיקומי זכאי לקבל טיפולים פרא רפואיים במסגרת המעון.
שירותי אבחון וטיפול יינתנו רק לפי אישור שניתן מטעם קופת חולים, בידי רופא מומחה בנוירולוגית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד.
סל השירותים ניתן, במסגרת קופות החולים והמכונים הקשורים עמן בהסכם. ילד המקבל שירותים אלו במעון יום שיקומי או בגן טיפולי, לא יקבל בנוסף את השירותים האמורים לעיל גם במסגרת קופת החולים.
טיפולי התפתחות הילד ניתנים על ידי צוות רב מקצועי בהתאם לצורך: נוירולוג ילדים או רופא ילדים מומחה להתפתחות הילד, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק.
זכאים לטיפולים:
משרד הבריאות משתתף במימונם של מכשירי שיקום וניידות שונים.
ילדים עד גיל 18 זכאים גם למכשירים הבאים:
(א) מכשירי שמיעה לילדים ונוער
(ב) מכשירי עזר לראייה:
ילדים עד גיל 18 פטורים מהשתתפות עצמי במכשירי ניידות בלבד.
ילדים עד גיל 21 פטורים מהשתתפות עצמית עבור עמידונים.
קישור למידע נוסף באתר משרד הבריאות
קישור למידע נוסף בחוברת "ביטוח רפואי ושירותי בריאות לאוכלוסיות בעלות מעמד מיוחד: חוברת מידע לציבור הרחב,
משרד הבריאות, דצמבר, 2012
קישור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 מאתר משרד הבריאות
כלל המוגבלויות
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
הקהל הרחב, קהל מקצועי
חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022