חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מסדיר את מינוי האפוטרופוס כדי לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם, להגן עליהם, על גופם ועל רכושם.
בית המשפט ממנה את האפוטרופוס בכדי שייצג את האדם אשר בעבורו מונה בפעולות משפטיות ובכל עניין, לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו, תוך שמירה מתמדת על טובת אותו אדם.
מינוי אפוטרופוס ייעשה רק במצב בו שוכנע בית המשפט, כי אין באפשרות האדם לנהל את ענייניו וטובתו מחייבת מינוי אפוטרופוס עליו.
אפוטרופסות יכולה להיות לגוף או לרכוש או לשניהם גם יחד. אפוטרופסות לגוף נדרשת במצבים בהם אדם אינו במצב צלול או הכרתי שמאפשר לו לקבל החלטות בעניין פעולות רפואיות שיעשו בו ולכן נדרש אפוטרופוס שייתן הסכמה / עמדה במקומו. אפוטרופסות לרכוש מתייחסת לניהול רכושו של אדם, מן הטעם שהוא אינו מסוגל לנהל את רכושו בעצמו.
בן זוגו או קרובו של אדם שאינו יכול לנהל את ענייניו, או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, יכולים להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס עבורו.
הבקשה למינוי אפוטרופוס תוגש בכתב לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של האדם, ותכלול נימוקים ומסמכים המבססים את הצורך במינוי אפוטרופוס, זהות האפוטרופוס המוצע והסכמתו למינוי. הבקשה תוגש בצירוף תצהיר חתום על ידי עורך-דין לאימות העובדות המצוינות בבקשה.
לפי העובדות המובאות בפניו יקבע בית המשפט האם אכן קיים צורך במינוי אפוטרופוס, מהו התחום שלשמו נדרש המינוי, וכן ייבחן את התאמתו של האפוטרופוס המוצע לביצוע התפקיד.
לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו.
לאפוטרופוס יכול להתמנות אחד מאלה:
1. יחיד
2. תאגיד – ייקבע יחיד שיבצע את תפקידי האפוטרופוס מטעם התאגיד
3. האפוטרופוס הכללי
לאחר מינוי האפוטרופוס, רשאי בית המשפט ליתן לאפוטרופוס הוראות בדבר אופן מילוי תפקידו. במידה ופעל האפוטרופוס בניגוד להוראות אלה, או אם לא מילא אחר תפקידו כנדרש, רשאי בית המשפט לפטרו, ולמנות תחתו אפוטרופוס אחר.
אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אפוטרופסו. עליו להגן על ענייניו של החסוי, לדאוג לצרכיו כפי שהוגדרו במסגרת צו המינוי, לנהוג כלפי החסוי במסירות ובנאמנות ולפעול לטובתו.
עליו להקפיד על שמירת כבודו של האדם, לא להגביל את זכויותיו וחירותו במידת האפשר, לשמור ככל האפשר על פרטיותו, לאפשר לו לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו. האפוטרופוס ישמע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, ישתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ויתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו.
ביום 29 במרס 2016 התקבל במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון נרחב לחוק:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תיקון מס' 18 התשע"ו–2016.
התיקון מבשר שינוי ביחס לאנשים עם מוגבלויות ולזקנים ומביא עמו תפיסה חברתית אשר שמה במרכז את זכותו של כל אדם לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ולרצונו ומדגיש את יכולותיו של האדם ולא את מוגבלותו. תפיסה המכירה בחובתה של המדינה לפעול כדי לאפשר לכל אדם לממש את כשרותו המשפטית ולמצות את יכולותיו באמצעות קידום ופיתוח של מנגנוני תמיכה, סיוע והגנה.
על פי התיקון נוספו חלופות מלבד אפוטרופסות כדי לאפשר לאדם לממש את רצונו ובחירותיו, באופן התואם את עקרונות זכויות האדם. לפיכך, לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם ישנן חלופות המגבילות פחות את עצמאותו.
עקרון זה הוא מימוש של סעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ומאפשר להם להחליט על חייהם ולבטא את רצונותיהם.
החלופות החדשות הן:
שינוי נוסף שהתקבל בתיקון זה:
עד כה, אדם אשר מונה לו אפוטרופוס נקרא "חסוי", ביטוי המוחק את משמעותו כאדם. כעת המונח החוקי הרשמי הוא "אדם אשר מונה לו אפוטרופוס".
בקידום חוק זה היו שותפים נציגי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגוני אנשים עם מוגבלות בהם בית איזי שפירא.
קישור לחוק הכַּשרוּת המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מאתר ספר החוקים הפתוח
קישור לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תיקון מס' 18 התשע"ו–2016 מאתר משרד המשפטים
קישור לדף מידע באדיבות: "בזכ!ת", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הקליניקות המשפטיות
קישור למידע על מינוי אפוטרופוס מאתר "כל זכות
כלל המוגבלויות
אמנה, חקיקה וזכויות - חקיקה
הקהל הרחב, קהל מקצועי