זכויות ילדים עם מוגבלות

זכויות אדם הן אוניברסליות – הן חלות על כל אדם, ילד או בוגר, גבר או אישה, מעצם היותו בן אנוש.

האמנה לזכויות הילד

ביום ה - 20 לנובמבר העולם מציין את יום הילד הבינלאומי.

האמנה לזכויות הילד (CRC - Convention on the Rights of the Child) מבססת את ההתייחסות לילדים כבני אדם נושאי זכויות.
האמנה לזכויות הילד היא אמנת הוליסטית המגלמת בתוכה זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, הזכות להגנה וכן זכויות אזרחיות ופוליטיות. במהותה האמנה מבהירה כי ילדים, כמו מבוגרים, הם בעלי זכויות, אבל לאור גילם ופגיעותם הם זכאים לרמות נוספות של הגנה של החברה. הם זכאים לממש את זכויותיהם ולהשתתף באופן פעיל  פעילה בעניינים המשפיעים עליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם.

האמנה בדבר זכויות הילד  אושררה ונכנסה לתוקף בישראל בשנת 1991. ובין עקרונותיה המרכזיים:

1. עקרון השוויון ומניעת אפליה המצהיר כי המדינה חייבת להגן על כל ילד, ללא יוצא מן הכלל, מפני כל צורה של אפליה. האמנה קובעת כי אף ילד אינו צריך להיות מופלה לרעה מילדים אחרים גם לא מחמת מוגבלותו (סעיף 2 באמנה).
2. עקרון ההשתתפות של ילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם.

האמנה לזכויות הילד הייתה הסכם זכויות האדם הראשון שהתייחס למוגבלות כמחייבת הגנה ייחודית והטילה חובה על המדינה לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח לכל הילדים עם מוגבלויות הגנה מפני אפליה כמו גם לספק לכל ילד עם מוגבלות את כל האמצעים והטיפולים הנדרשים לשם קידום עצמאותו וסיוע להשתתפותו הפעילה בקהילה (סעיף 23). 

האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות וילדים עם מוגבלות

האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות (CRPD - Convention on the Rights of Persons with Disabilities) שאושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 2012, לא נועדה ליצור זכויות אדם חדשות ספציפיות עבור אנשים עם מוגבלויות אלא נבעה מההכרה כי קיימת פגיעה נרחבת ומתמשכת במימוש זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות וכי נחוצים צעדים נוספים על מנת להבטיח את מימושן. האמנה למעשה מחזקת את האוניברסליות של הזכויות ומטילה על המדינות מחויבויות חדשות שיאפשרו להתגבר על המכשולים והמחסומים המונעים מאנשים עם מוגבלות למצות את מלוא זכויות האדם שלהם, על בסיס שווה לאנשים אחרים.

כיוצרי אמנה גנרית, יוצריה ראו חשיבות רבה בהבהרה גלויה וברורה כי על המדינות לתת תשומת לב ייחודית והגנה לקבוצות פגיעות במיוחד בקרב האוכלוסייה עם המוגבלות וביניהן קבוצת הילדים עם המוגבלות.

  על פי הערכות יש בעולם כ- 150,000,000 ילדים עם מוגבלויות מתחת לגיל 18[1].

ילדים עם מוגבלויות הם אחת הקבוצות השוליות והמודרות ביותר בחברה. לעיתים קרובות זכויותיהם מופרות באופן נרחב והם חווים הפליה והפרות בוטות של זכויותיהם.

בעולם, ילדים עם מוגבלות נמצאים בסיכון גבוה יותר לעוני, במדינות רבות הם פחות ממצים את זכותם לחינוך, לשירותים רפואיים ולשירותים חברתיים המותאמים לצרכיהם. בחיי היום יום המחסומים הרבים שהחברה מציבה בדרכם מצמצמים את ההזדמנויות שלהם להשתתף באופן פעיל בחיי הקהילה והחברה. ההתמודדות עם כל אלה מחייבת אותם ואת בני משפחתם לגיוס משאבי התמודדות רבים פיזיים, נפשיים וכלכליים.    

ההדרה החברתית והבדידות עלולים להגביר מצבי סיכון ומחקרים מצביעים על כך שלרוב ילדים עם מוגבלות נמצאים חשופים פי 3.7[2] יותר לסיכון מאשר ילדים ללא מוגבלות, כמו: סיכון להתעללות פיזית, מילולית ורגשית. ללא התייחסות ייחודית זו הייתה סכנה כי ילדים עם מוגבלות לא יזכו לממש את זכויותיהם ולא יקבלו את ההגנה החברתית לה הם זקוקים.

בהתאם לגישה זו האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות כוללת התייחסויות ייחודיות לילדים עם מוגבלות ומחייבת את המדינות לתת להם מענים מתאימים כגון:

הכרה בכך שילדים עם מוגבלויות צריכים ליהנות הנאה מלאה מכל זכויות האדם על בסיס שווה עם אחרים

• כבוד ליכולות המתפתחות של ילדים ובזכותם לשמר את זהותם
• היוועצות עם ארגונים יציגים של ילדים עם מוגבלויות בעת פיתוח ויישום חקיקה ומדיניות;
• לתת לילדים עם מוגבלות סיוע תואם מוגבלות וגיל על מנת להבטיח שהם יוכלו לממש את הזכות להביע את דעתם בכל העניינים הנוגעים להם
• לשמור על זכותם של ילדים עם מוגבלויות לחיי משפחה המדינות. מכאן חובת המדינה לספק שירותים ותמיכה למשפחות כדי למנוע נטישה, הסתרה והפרדה, לא להפריד את הילדים עם מוגבלויות מהוריהם רק בשל נכותם,
• זכאות שווה לשירותי חינוך לילדים עם מוגבלות לחינוך בכל הרמות, בדומה לילדים ללא מוגבלות
• לאפשר חינוך מכליל באמצעות מתן כל עזרי התמיכה הנדרשים לכל תלמיד בהתאם לצרכיו.
• לאפשר לילדים עם מוגבלות גישה שווה והשתתפות במשחק, בילוי, ופעילויות פנאי וספורט, כולל בבתי ספר.

מימוש זכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות ושילובם בחברה הרחבה מחייב כל מדינה אשר אישררה את האמנה, וישראל ביניהם, לפעול נמרצות כדי לקדם את השתתפותם המלאה.

בהינתן להם הזדמנויות למצות את הפוטנציאל שלהם ולפרוח, לילדים עם מוגבלויות תהיה יכולת לחוות חיים מספקים ולתרום חברתית, תרבותית וכלכלית לחברה בה הם חיים.

מדינות רבות המחויבות לקיים את אמנת זכויות הילד (CRC) ואת האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם לוקחות על עצמם אחריות לדאוג לכך שכל הילדים, ללא קשר ליכולת או נכות, ייהנו מכל זכויותיהם, כמו ילדים אחרים, ללא הפליה מכל סוג.  

[1] מתוך מסמך שהוצג באו"ם Addressing the vulnerability and exclusion of persons with disabilities: the situation of women and girls, children’s right to education, disasters and humanitarian crises,  Conference of States Parties to the Convention on the Rights of Persons with Disabilities, New York, June 2015

[2] The State of The World's Children, 2013, United Nations Children’s Fund -  UNICEF

קישור למאמר האמנה הבינלאומית לזכויות הילד