התנדבות מתבגרים

המאמר הועלה למאגר הידע של בית איזי שפירא ביולי 2017 באדיבות המחבר.

  מבוא 

"הבעיה הגדולה היא תפישת הילדות של המבוגרים. מצד אחד בעולם השלישי יש ילדים שמפרנסים משפחות, לא לומדים ומנוצלים עד מוות ללא זכויות. מצד שני יש אותנו,  הילדים בעולם המערבי, יש לנו רק זכויות ושום חובות. אז אנחנו נופלים קורבן לתרבות הצרכנית הרדודה והשטחית, וכל מה שמעניין אותנו זה לראות טלוויזיה ולהסתובב בקניונים. הגלובליזציה והסחר החופשי הרסו את חייהם של הילדים בעולם השלישי הזול, והתרבות הצרכנית הרסה את חיינו, הנוער המערבי.
הילדות צריכה להיות איזון בין שני הקצוות. מצד אחד לימודים והגנה מפני ניצול, אבל מצד שני עלינו לתרום לחברה. כשהורים אומרים לילדיהם להתעלם ממצוקה בעולם, הם לא רק אומרים להם תעצמו את העיניים, הם גם אומרים להם לסגור את הלב."

דברים אלו נאמרו ע"י קרייג קיילבורגר, נער בן 17 , שהקים את FREE THE CHILDREN ארגון בינלאומי הפועל למען ילדים – עבדים בעולם השלישי. הארגון כולו מנוהל בידי ילדים ובני נוער עד גיל 18. מתנדבים בני 18ומעלה עוסקים בעבודות מנהלה והדרכה בלבד. בארגון פעילים כמאה אלף ילדים ובני נוער ב - 20 מדינות ועד היום הקים הארגון 75 בתי ספר במזרח אסיה ובדרום אמריקה המשמשים כמרכזים לימודיים ושיקומיים לילדים אשר חולצו ממפעלים אשר העסיקו אותם בכפיה.

בעייני רבים מאתנו, החיים בעולם המתמקצע, פעילות התנדבותית "מקצועית "של בני נוער נתפשת כבלתי אפשרית/מיותרת/מאיימת ואף כמסוכנת הן למתנדב, הן לילדים והנוער בהם אנו מטפלים ובעיקר לארגון "שלנו". מטרתו של המאמר הנוכחי הינה לגרום לשינוי תפישתנו ובכך לראות בהתנדבות נוער "מקצועית "כלי ומטרה גם יחד. המאמר הנוכחי לא יעסוק בהיבטים הפסיכו-סוציאליים של השפעת ההתנדבות על הנער אלא במשמעות רכז המתנדבים ותפקידו.

מאז תחילת התעסקותה של הפסיכולוגיה בנושא ההתפתחותי, ישנו ניסיון ללמוד ולהתמודד מבחינה פסיכולוגית - חברתית עם גיל ההתבגרות. פסיכולוגים רבים חקרו והגדירו את שלב ההתבגרות, כל אחד על פי תפיסתו. יחד עם זאת כולם מסכימים שזהו שלב רב אתגרים - הן למתבגרים והן לסובבים אותם - המזמן לצעירים תקופה של תקוות רבות, התנסויות חדשות ומסעירות והזדמנות לגדילה אישית.
בימינו מתמעטות המסגרות הנותנות לבני הנוער זירה שבה יוכלו לבנות את  "זהותם העצמית" כחלק מ"החברה הישראלית"  כתורמים ונתרמים על ידה. התנדבות מתבגרים בישראל כמו גם המסגרות הפועלות למען - מתבגרים נמצאים בתהליך מתמיד של חיפוש משמעות מול השנויים בחברה הישראלית. השנויים מתאפיינים בהתפתחויות טכנולוגיות מרחיקות לכת וברצון לפעול כמה שיותר בתוך ומתוך כתלי הבית, הטלוויזיה המחשב והאינטרנט מהווים גורם משיכה ותחרות מול הקבוצה החברתית.

בתרבות ההישגית, שבה כל דקה מנוצלת, מופנים יותר ויותר בני נוער בדחיפת ההורים להעשרה בחוגי ידע ו/או לחוגים אשר יבנו להם עתיד כלכלי, יחד עם זאת הקריירה של ההורה ו/או חוסר יכולתו/רצונו (מחק את המיותר במידה ויש) להתקרב ולהיפגש עם ילדו סביב נושאים נפשיים המעסיקים את המתבגרים כמו גם היחס האמביוולנטי של המבוגר לגבי התנדבות הנוער מבלבלת אותו ומקשה על החלטתו להמשיך ולתרום.

  התנדבות מתבגרים

בפרסומים שונים העוסקים בהתנדבות מתבגרים מושרשת התפישה שהתנדבות בגיל ההתבגרות הינה התנסות והכנה להיותו של המתבגר מבוגר המעורב בחברה או במילים אחרות רק כאשר ירכוש מספיק כלים חברתיים משמעותיים דרך ההתנדבות יוכל להצטרף ל"מועדון המבוגרים המעורבים בעשייה החברתית". בחלק לא מבוטל מהפרסומים כמו גם מהשיחות המתנהלות עם מתנדבים מודגשת הנקודה של הרווח האישי שלי מההתנדבות כדבר המשמעותי ביותר ולא כשווה ערך לרווח החברה ו/או לאוכלוסייה/מטרה שלמענה מתקיימת ההתנדבות. רכזי מתנדבים רבים יוצאים מתוך נקודת הנחה שצמיחת המתנדב והדגש על צמיחתו יגרמו לו לאמץ באופן אוטומטי ערכים חברתיים ורצון למעורבות חברתית מתמשכת. האם גישה זו אינה נאיבית מידי? והאם ישנה הוכחה שאכן אדם הנמצא בתהליך של צמיחה עצמית מאמץ באופן אוטומטי ערכים חברתיים ורצון למעורבות חברתית?  אצל רבים מהמבוגרים ומהמתבגרים דווקא העיסוק ב"עצמי". ובפיתוחו גורם להתרחקות ולעיתים להתעלמות ממצוקות החברה והקהילה.

ההתנדבות, לטעמי, הינה תהליך המאופיין בפיתוח ובצמיחה של המתנדב, המסגרת בה הוא פועל, סביבתו הקרובה והרחוקה והחברה בכלל. מוקד הפעילות ההתנדבותית אינו בהכרח ב"תוצר" אלא בבני האדם השותפים לתהליך זה. ההתנדבות באה לקדם את המתנדב למלוא צמיחתו האישית כמו גם לפתח בו את מירב האחריות החברתית. ההתנדבות בגיל ההתבגרות נותנת למתבגר שדה לבחון ולהביא לידי ביטוי את ערכיו, נטיותיו ואת כישוריו האישיים והחברתיים. ההתנדבות, המונחת, מציבה בפני המתבגר מראה בה נבחנים גם חולשותיו ודרכי ההתמודדות שלו איתן, דרכי התמודדות שלו עם דילמות מוסריות וערכיות, יכולותיו החברתיות ובכך מאפשרת לו לצמוח ממשברים וללמוד מהם על משברים עתידיים. מכאן שיש לראות בהתנדבות מוקד לפעילות ערכית וככלי לחינוך ערכי.

מתבגרים רבים אינם נוטים להתנדב וזאת ממספר סיבות שונות אפשריות:

סיבות אישיות - פנימיות

• ריכוז עצמי גבוה בבניית הזהות העצמית.
• קונפליקט בין התפתחות ה"אני" וסדרי החברה המאופיין בבלבול.
• תחושת ניכור אל הסביבה ושאיפה להשתחרר ממסגרות מכוונות יחד עם רצון לבנות חברה חדשה.

סיבות סביבתיות - חיצוניות

• משום שאין להם מודל הזדהות.
• משום שאיש לא דורש מהם זאת.
• משום שאיש לא הנחה וליווה אותם.
• משום שאנשי המקצוע משוכנעים שאין ביכולתם לעשות זאת.
• משום שלרכזי המתנדבים נראה שההשקעה גבוהה מה"תוצר".

ואולי משום שהפסקנו להאמין בנוער ובכוחותיו לעשות שינוי חברתי וכנראה שאולי אף הצלחנו לשכנע אותם בכך. אחת מהדוגמאות הבולטות לכך הינה מספר בני הנוער הנמצאים בעמדות מפתח ובעמדות השפעה בארגונים הפועלים למען ילדים ונוער. האם הגיוני בעיננו שוועד עובדים יורכב ממנהלים וללא שותפות של עובדים, או שבארגונים הפועלים לקידום מעמד האישה יחזיקו בעמדות המפתח רק גברים ואולי שבארגוני מתנדבים לא יחזיקו בעמדות מפתח והשפעה מתנדבים?

  השפעת ההתנדבות על המתבגר  

במחקר, שנערך במשך יותר מעשרים שנה ובארצות שונות, ע"י פרופ' ציפורה מגן מבי"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א. עולה בבירור שהחיבור חיובי בין הצורך להגשמה עצמית והדחף לקשר אנושי, הכולל מרכיבים של עזרה לזולת והשפעה על מצבו של היחיד והחברה, יוצרים אצל המתבגר התנסות רגשית חיובית בעלת עוצמה רבה של אושר ושמחה, המשפיעה על תחושת השייכות שלהם ועל תפישתם האופטימית של משמעות חייהם בפרט ושל החיים בכלל.

ההתנדבות מציעה למתבגר התנסות מרטורית מגוונת בתפקידים משמעותיים וחשובים לחברה ולמתבגר המתנדב, אפשרות לגלות יוזמה ואחריות תוך מרחב לניסוי וטעייה, עצמאות מרובה וליווי ע"י מבוגרים מנוסים ואנשי מקצוע, ובכך עונה על צרכים שונים של המתבגר כגון: בדיקת ערכיו, התנסות במיומנויות חברתיות, אינטגרציה חברתית, לימוד נורמות, השגת מידע ומענה על צורכי החיפוש והחקר שלו, התנסות ופיתוח אוטונומיה והצגת מודלים, סמלים וערכים אשר ביכולתו להזדהות איתם. ומכאן לסייע בעיצוב זהותו העצמית.

  תפקיד רכז המתנדבים 

בהגדרתי "רכז מתנדבים" אין כוונתי בהכרח לעובד בשכר, אלא גם למתנדב מבוגר אשר לקח על עצמו את התפקיד ואף לנער מתנדב שלקח זאת על עצמו. פעמים רבות תופש רכז המתנדבים את תפקידו כמפעיל מתנדבים, הוא צריך למצוא ולעיתים להמציא למתנדבים משימות, לתחזק את המתנדבים, למלא מכסות ובעיקר להיות אדמיניסטרטור. אם כך במה הוא שונה מרכז כח אדם בכל חברה או מפעל? רוב רכזי המתנדבים יודעים ואף פועלים עפ"י התיאוריות השונות של הפעלת מתנדבים, אם ככה נשאלת השאלה מדוע אחוזים בודדים כל כך מהמתבגרים בארץ מתנדבים?

ניתן לתת הסברים רבים, שחלקם אף מופיעים בחלקו הראשון של המאמר, אבל מתוך מכלול ההסברים, שרובם מדברים על מאפייני הגיל, החברה והארגון בו אנו פועלים בחרתי להתמקד דווקא בנו רכזי המתנדבים מכיוון שאם לא אנחנו נוביל את השינוי אז מי כן.

"סוכן לשינוי חברתי" רכז המתנדבים, לטעמי, הינו בראש ובראשונה "סוכן לשינוי חברתי", תפקידו להשתמש - בכלי ההתנדבות כדי לגרום לעוד ועוד מבוגרים ומתבגרים להיות מודעים, לקחת אחריות ולפעול בתחום בו הארגון אילו הוא שייך פועל. עליו לראות את השינויים אותם רוצה הארגון לגרום ולראות כיצד מתנדב יכול לקדמם. לדוגמא: בישראל חיים מאות אלפי קשישים, רוב הפניות הנעשות למתבגרים לצורך התנדבות הינן בסגנון של חניכת הקשיש, סיוע בעבודות הבית, שי לחג וכו'. וכך מידי חג אנו רואים בני נוער (בעצם בעיקר ילדים) המגיעים לביתו של הקשיש ומשמחים אותו, אך האם זה הוא השינוי שאנו רוצים שיקרה ביחסה של החברה לקשישים? לטעמי לא.

ישנה חשיבות עצומה למפגשים המתוארים מעלה ויחד עם זאת תפקידו של רכז המתנדבים לבחון כיצד בעזרת לחץ של מתנדבים מתקיים שינוי במדיניות הממשלה, כיצד בעזרת מתנדבים מתקיים תהליך חינוכי סביב הסוגיות של הגיל השלישי בבתי הספר ותנועות הנוער, כיצד בעזרת מתנדבים מעלים את קרנם של הקשישים ובכך מסייעים להם נפשית ועוד.

"מפתח בקרב הנוער רצון ויכולת להיות סוכני שינוי" – כנגזרת מתפקידו הראשון ישנה חשיבות רבה לפתח בקרב הנוער את הרצון והיכולת להיות סוכני שינוי בחברה. לעיתים רבות מידי אנו משתמשים במושג קבוצת מנהיגות ושמים משקל גדול על השינוי אותו תבצע קבוצה זו. רכז המתנדבים צריך לראות בכל מתנדב סוכן לשינוי חברתי ולפתח בו את הרצון והיכולת להיות כזה. לדוגמא: בני נוער רבים מתנדבים במסגרת מד"א. במסגרת התנדבותם נתקלים נערים אלו בנפגעי תאונות דרכים. ניתן להיעזר בהם במוקד ובאמבולנסים היוצאים לאירועים שונים וניתן בנוסף לזאת לבנות להם תוכנית אשר תכשיר אותם להיות "סוכנים" במשפחות שלהם, בכיתות שלהם ובקרב חבריהם שיפעלו שוב ושוב לנהיגה בטוחה יותר.

"מאפשר לבני נוער רבים להשתמש בשרותי הארגון" – בני נוער רבים חוששים להשתמש בשירותים השונים המיועדים להם מחשש ה"תווית" שתודבק להם (בעיקר על ידי עצמם). על ידי התנדבותם בארגון מגיע הנער על תקן של "עוזר" ולא על תקן של "נעזר". במהלך התנדבותו ניתנת לנו האפשרות לתת למתנדב לגיטימציה להעלות דילמות ו/או קשיים מחייו האישים וניתנת לנו האופציה לעבוד איתו על אותן דילמות אותן הוא מעלה. בנוסף לכך ההתנדבות מניחה מראה בפני המתנדב, מה שמאפשר לו לעבור תהליך אישי עם עצמו ולעיתים עם סביבתו. מכאן כמובן שתפקידו של רכז המתנדבים הינו להנחות ול"תחזק נפשית" את המתבגר המתנדב. סביר להניח שעלו בראשך השאלות "למה לקחת את הסיכון? רגע אני "רק" רכז מתנדבים? האם זה תפקידי?" תשובתי היא כן זה תפקידך. על רכז המתנדבים להיות מקצועי ובעל יכולת להתמודד עם דילמות המתבגר וזאת מכיוון שלשם כך נועד הארגון, לסייע למתבגרים, לא?

"מפתח עם ובארגונים השונים בקהילה התנדבות מתבגרים" – אם הגעת עד כאן וחשיבות התנדבות

המתבגרים מובנת כמו גם גודל תפקידך אז בעצם למה לא לסייע גם לקולגות שלך להגיע לאותה הבנה מחד ולשמש לך "קבוצת תמיכה"? בנקודות הקודמות עסקנו בתפקיד רכז המתנדבים "כסוכן לשינוי חברתי" בחלק לא קטן מהמקרים ישנה חשיבות לשינוי המיוחל גם בשירותים הפועלים בתחום הארגון בו פועל רכז  המתנדבים. ישנה חשיבות עצומה – הבאה לידי ביטוי במזוגים הנעשים בתחום העסקי – לאגם משאבים ולפעול ביחד להשגת המטרות המשותפות של הארגונים השונים וזאת מכיוון (אין בכוונתי לדבר על כסף) ששינוי חברתי אמיתי מתקיים רק כאשר אנשים רבים מתאגדים ביחד והופכים את החזון למציאות. הסיבה השנייה והלא פחות חשובה לטעמי הינה "קבוצת התמיכה". לא מעט מרכזי המתנדבים חשים בודדים במערכת אשר דורשת יותר ויותר כח אדם ויותר ויותר מקצועיות. בכדי להצליח בשינוי שרכז המתנדבים מעוניין לחולל בתוך ארגונו ישנה חשיבות רבה לתחושה שיש "גב" ושהוא לא לבד במערכה.

ולסיום עוד שלושה תפקידים שלהערכתי אין צורך בהרחבה בהסברם מכיוון שמניסיוני והיכרותי רוב רכזי המתנדבים תופשים כך את תפקידם. "איש צוות" , "מפעיל מתנדבים" (גיוס, מיון, הכשרה, ליווי, תחזוקה וכו') ו"תלמיד" המשתתף בקורסים, סמינרים, ימי עיון ושאר המסגרות הלימודיות אשר יסייעו לו להצלחה בתפקידו.