דנה רוט, מישל שפירא (2007). התאמת הסביבה לילדים עם מוגבלות שכלית.
בתוך ד. פלדמן, י. דניאלי-להב, וש. חיימוביץ (עורכים), נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה- 21. משרד המשפטים. נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.
על המאמר
'נגישות' היא מונח שכיח ונעשה בו שימוש בהתייחסות לאדם עם מוגבלות ולסביבתו. נגישות מאפשרת לאדם להגיע למחוז חפצו בקלות.
אחד האפיונים הטיפוסיים בהתייחסות לאדם עם מוגבלות שכלית הוא חוסר מוטיבציה, חוסר השתתפות פעילה ויזומה. מאמצים רבים מושקעים בהתמודדות עם התנהגותם הבלתי מסתגלת של אנשים עם פיגור, ובלמדם התנהגות מסתגלת.
אחד ממוקדי הפעילות ב'בית איזי שפירא' בשני העשורים האחרונים, היה הבנת משמעות הסביבה הפיזית והשפעתה על ילדים עם מוגבלות שכלית.
נגישות והתאמת הסביבה לילדים עם מוגבלות שכלית
ההגדרה המקובלת למונח 'מוגבלות שכלית' בעת כתיבת המאמר הייתה (AAMR, 2002) שהמוגבלות השכלית מאופיינת במגבלות חמורות בתפקוד האינטלקטואלי ובהתנהגות המסתגלת כפי שהיא ניכרת במיומנויות הסתגלותיות תפיסתיות, חברתיות ומעשיות. מוקד ההתייחסות למוגבלות שכלית הוא רב ממדי והוא קשור למידת האינטנסיביות של התמיכה או העזרה שלה נזקק האדם לשם השתתפות באינטראקציות ובתפקידים חברתיים.
אחת מהנחות היסוד מדגישה כי התאמת הדרישות והתנאים הפיזיים עשויה לשפר את רמת ההתנהגות המסתגלת של האדם עם המוגבלות השכלית. למרות זאת, בספרות המקצועית העוסקת בנגישות ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית מצומצמת מאד. החומר המועט העוסק בהתאמת הסביבה לאנשים עם מוגבלות שכלית מתמקד באוכלוסיית המבוגרים. מעט מאד מידע עוסק בילדים עם מוגבלות שכלית ובהתאמת סביבת בית הספר.
נראה כי אחת הסיבות לכך היא הקושי 'להשלים' את החוסר הקוגניטיבי המאפיין מוגבלות שכלית והגורם לקשיים בעיבוד מידע, ברכישת ידע ומיומנויות, בלשון, בקשב, בתחומים אישיים, חברתיים וכו'.
נקודת המוצא בהתאמת הסביבה היא שהסביבה צריכה להיות מאפשרת לכולם וכי עליה להתחשב באנשים עם הצרכים הרבים והמיוחדים ביותר. ילד עם מוגבלות שכלית עשוי להזדקק לסביבה הכי מותאמת עבורו במשך זמן מסוים, כדי להגיע לאיזון וויסות ראשוניים ואז יוכל להיות בסביבה רגילה המותאמת לכולם, במשך רוב הזמן או לפרקי זמן משתנים.
רקע תיאורטי
האווירה השוררת בחלל מסוים משפיעה על הנמצאים בו. קביעה זו נכונה לכל האנשים, ולאנשים עם צרכים מיוחדים בפרט. כיום, אנשי מקצוע והורים מודעים יותר להשפעת הסביבה הפיזית על ההתנהגות, ומתחילים להפיץ ידע זה ברבים. מחקרים מראים כי בסביבה המותאמת לצרכים מסוימים, ויש בה תנאי גרייה רב-חושית, ניתן להפחית התנהגות לקויה, לסייע לקידום התנהגויות מסתגלות. גרייה חושית המותאמת בפרטנות לצרכיהם המיוחדים של אנשים עם קשיי התפתחות יש השפעה על התנהגותם.
כל חוויותינו ויכולותינו הן במידה מסוימת פונקציה של המקום שלנו בעולם, כלומר של סביבתנו הפיזית. התאמת הסביבה הפיזית לצרכי האדם מאפשרת להעניק לו ממד מרגיע ולהבטיח את רמת העוררות הנכונה, שתעזור לו לבצע את המשימה המוטלת עליו באותה סביבה.
מבנה בית ספר אמור להתאים למטרות למידה ולפיכך עליו להעניק אוירה נוחה בכיתה להגברת הקשב, הריכוז, ההתמדה הקוגניטיבית וכו'. מגרש המשחקים צריך לתרום להנאה ולשעשוע.
עיסוק בלמידה ומשחק מתרחש הן בחלל טבעי, בחוץ, והן בחללים בנויים. כיתה צריכה להיות שקטה כדי לאפשר לתלמידים להתרכז בעוד שמגרש משחקים נבנה באופן שיאפשר רעש ופעילות.
אנשים שונים זקוקים לעיצוב שונה. יש אנשים שיכולים להסתגל לכל סביבה, ולחוש נוחות בכל עת, בעוד אחרים עלולים להפגין מידות שונות של עוררות ואי נוחות בהיותם בסיבה מסוימת. מצבים שווים וגרייה שווה מעוררים באנשים שונים מידות שונות של עוררות במערכת העצבים שלהם. חוסר הנוחות ועוררות היתר הם הפרעת הוויסות החושי.
שלושים אחוז מהילדים עם קשיי התפתחות ועשרה אחוזים מכלל הילדים לוקים בהפרעת הוויסות החושי – אחד ההיבטים של עיבוד חושי. זוהי יכולתו של האדם והסדיר את תגובותיו לגירויים הפועלים על חושיו ולארגן אותן, לסנן גירויים שחושיו נחשפים אליהם ולהתייחס אך ורק לגירויים הרלוונטיים, ולשמור על רמת עוררות אופטימלית. הפרעת הוויסות החושית מתארת אנשים שתגובותיהם מופרזות או חסרות הלימות לגירוי; תגובתיות יתר או תת-תגובתיות לגירויים חושיים שגרתיים.
תגובתיות יתר משבשת את יכולתו של האדם להתעלם מגירויים חסרי חשיבות, בשל העוררות הגבוהה שלו.
אנשים עם תת-תגובתיות נראים כאילו אינם מגיבים לגירויים סביבתיים, או שתגובתם איטית, או שהם זקוקים לגירוי חזק ועז כדי להסב את תשומת ליבם לסביבתם.
הסביבה בכיתה (ובמקומות אחרים) מתאפיינת פעמים רבות ברעשים קולניים פתאומיים על רקע של תמונות וקירות צבעוניים, נורות פלורסנט מהבהבות, ריחות לא מוכרים וכן מגע פתאומי ולעיתים פולשני (צפיפות).
השילוב של סביבה רגילה שאינה מותאמת לצרכי אנשים עם הפרעת ויסות חושי, עם השוני הפיזיולוגי הנתון של אדם עם קשיי התפתחות, גורם לכך שחוויית המפגש עם הסביבה הפיזית עלולה להיות שלילית.
תכנון סביבת בית ספר לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית.
עוצבו מספר עקרונות מנחים להנגשת מבנה בית ספר וחצר המשחקים לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית.
בתכנון מרכז לחינוך מיוחד חשוב לקחת בחשבון את העקרונות הבאים:
מרכיב |
פירוט |
אסתטיקה |
על הבניין להיות בעל חזות אסתטית
|
בטיחות |
רמת הבטיחות צריכה להיות גבוהה מאד. למשל: o פינות קהות ומעוגלות של קירות וריהוט o נקודות חשמל גבוהות בקופסאות סגורות המקשות על פתיחתן o חלונות בעלי שמשת זכוכית משוריינת או מצופים פלסטיק להגבלת ריסוק o תרמוסטט המגביל את טמפרטורת המים |
אינטרקום |
מערכת שתקשר כיתות עם הנהלה או מערכת חירום ו/או תחזוקה |
תחזוקה נוחה |
של ריהוט וחיפויי רצפה. |
נגישות |
מפלס אחד כולל גובה הכניסה מהחניה וגובה היציאה לחצר. נגישות לכיסאות גלגלים. |
ארגונומיה |
ריהוט נוח למטפלים למנוע עומס פיזי מיותר |
הסתכלות |
חלונות עם שמשה חד-כיוונית שיאפשר למבקרים לצפות בכיתות מבלי להפריע לילדים ולאנשי המקצוע. |
פרטיות וצניעות |
שירותים נפרדים לבנים ולבנות. |
לסביבת בית הספר השפעה על בריאותם והמוטיבציה של הילדים. המרכיבים הבאים משפיעים על עוררות וקשב.
מרכיב |
פירוט |
צבעים |
בדרך כלל לאזורי משחק מתאימים צבעים ראשוניים. לכיתות מתאימים יותר צבעים ניטרליים או פסטליים. צבעים מעוררים כמו אדום או צהוב עלולים לעורר ולשבש כושר ריכוז. צבעים זוהרים עלולים לסנוור. |
תאורה |
ככל שניתן, יש להעדיף תאורה טבעית. יש להעדיף תאורת פלורסנט עקיפה ובאיכות טובה. |
צורה |
סביבה הרמונית, כמו כיתות מרובעות או מלבניות וקירות אנכיים, עוזרת לאנשים להרגיש חיוניות, בריאות ואיזון. |
קולות |
רעש גורם ללחץ. אריחי תקרה קולטי רעש עם תפוקה גבוהה. מערכות כריזה שקטות. מיקום טלפונים במרחק ממקום הפעילות בכיתה. חדר שקט להוראה פרטנית |
ריחות |
חשוב להפחית ריחות ככל שניתן. צנרת ביוב תקינה. |
טמפרטורה |
ויסות טמפרטורה. |
רצפה |
יש עדיפות לשימוש בחומרים שחיקתם איטית, קל לנקותם והם אינם סופגים ריחות כמו: לינוליאום, אריחי אבן או קרמיקה. |
אחסון |
אי-סדר מפריע לילדים. |
מגרש המשחקים
מרכיב |
פירוט |
בטיחות ויציבות |
תכנון מתקנים ופרישתם במגרש על פי תקני בטיחות המחמירים ביותר. |
התמצאות במרחב |
"מערכת תנועה" המקלה על ההתמצאות כמו: מיקום מתקני המוטוריקה הגסה בעיגול, כך שכל אחד מהמתקנים נמצא בשעה אחרת. שילוט מכוון מונגש עם סימנים. |
שלמות התכנון וממדי המרחב |
חללים במגוון גדלים, כגון פינות מחבוא, נקיקים צרים לעומת אזורים פתוחים ונרחבים. |
נגישות ועצמאות |
גישה נוחה למתקנים הן פיזית והן חזותית. שבילים רחבים המכילים 2 כסאות גלגלים. שיפוע של עד 8%. גובה מעקה כ- 90 ס"מ. שבילים: מחופי עץ מאיכות מעולה; מתוחמים באבני שפה; ספסלים ללא משענת יד. כבש למגלשה. מגלשות באורך מספיק והגבלת תלילותן. מגלשה בה משתמשים ילדים בכיסאות גלגלים תצויד במושב מעבר. פינת מוסיקה. |
עמידות ותחזוקה נוחה |
יש לבחור מתקנים עמידים ונוחים לניקוי ותחזוקה. |
אסתטיקה ועמידות |
מתקנים נאים ומושכים ובו זמנית חזקים ועמידים במיוחד, בפני ונדליזם. |
תקשורת חברתית |
מתקני המקרבים בין הילדים ומסייעים להם לקיים קשרי גומלין. |
אתגרים במגוון דרגות קושי |
מבחר גדול של מתקנים המאפשר לילדים עם יכולות שונות להשתתף בפעילות בגן השעשועים. |
אזורים לפריקת רגשות |
אפשר לבנות אמפיתאטרון קטן או קיר רגשות. |
מרכיב |
פירוט |
גירויים חזותיים |
הקפדה על בחירת צבעים. לקחת בחשבון את הטבע, עמודים הצבועים בצבע טבעי, מתמזגים עם הנוף מבליטים את המתקנים. |
גירויי חוש המישוש |
משטחים המגוון מרקמים מספקים גירויים להתפתחות התפיסתית. |
גירויי חוש השמיעה |
צמצום גירויי שמע שאינם רלוונטיים. לפזר מתקנים מנגנים. להעדיף מתקנים עם טונים נמוכים ולא גבוהים. |
לקבלת המאמר השלם יש לפנות אל : tovae@beitissie.org.il
מוגבלות שכלית התפתחותית
נגישות והתאמת הסביבה
הקהל הרחב