"המבט שלי": מחשבות על הטמעת השימוש במערכת מיקוד מבט עבור פעוטות במעון יום שיקומי

טננבאום, ר., בלום, ר. וקפלן-גל, ע. (2017). "המבט שלי": מחשבות על הטמעת השימוש במערכת מיקוד מבט עבור פעוטות במעון יום שיקומי. שנתון אייזק ישראל: תקשורת תומכת וחליפית, 33, .64-66

המאמר פורסם לראשונה בשנתון אייזק ישראל: תקשורת תומכת וחליפית

מבוא

טכנולוגיות מסייעות לתת"ח (תקשורת תומכת וחליפית) טומנות בחובן פוטנציאל עצום להתנסות וחוויה של אינטראקציה תקשורתית עבור ילדים עם צרכים תקשורתיים מורכבים

 Light & Drager, 2007). ).

לנוכח החידושים הטכנולוגיים שנכנסו לתחום התת"ח והאפשרויות הרבות שהם מציעים למשתמשי התת"ח, עולות שאלות הנוגעות להתאמת השימוש בטכנולוגיה החדשה, כדוגמת מערכת מיקוד מבט (ממ"מ) עבור אוכלוסיות שונות, ובמיוחד עבור אוכלוסיית הילדים בגיל הרך.

מערכת מיקוד מבט היא מערכת ממוחשבת בה תנועת העיניים משמשת כעכבר. שליטה באמצעות מיקוד מבט פירושה שכשהאדם מצביע על אובייקטים על המסך על ידי מיקוד המבט לזמן ארוך מספיק, המערכת מתרגמת את המבט למילה או פעולה. עיקר המחקרים הקיימים היום בנושא מציגים חידושים ושכלולים של המערכות ופחות עדויות ליעילות השימוש בהן. עם זאת, בשני מחקרים שנעשו על השימוש במערכות מיקוד מבט על ידי ילדים עם שיתוק מוחי או מוגבלות מוטורית קשה, נמצא שלילדים היו יותר הזדמנויות לבצע משימות, להרחיב את רפרטואר המשימות שביצעו, לשפר את יכולות התקשורת, להרגיש תחושת מסוגלות ולשפר את השימוש במיקוד מבט לצורך פעולות שונות (Borgestieg, 2016).

במהלך השנתיים האחרונות ערכנו מחקר מקדים שבו פעוטות המבקרים במרכז "דה-לו", מעון היום השיקומי בבית איזי שפירא, התנסו בשימוש בממ"מ לצורכי תקשורת ומשחק. תהליך זה תועד ולווה בחשיבה משותפת של צוות רב מקצועי לגבי בחירת הפעוטות המתנסים בשימוש במערכת, קביעת מטרות הטיפול ואופן שילוב ממ"מ בהתערבות הטיפולית שלהם.

התהליך החל תוך ספקות רבים והעלה שאלות בקרב הצוות הטיפולי והמקצועי- האם טכנולוגיה מתקדמת מעין זו תהיה מורכבת מידי לילדים בגיל הרך? כיצד נתאים מערכת שכזו לילדים כל כך צעירים ונטמיע את השימוש בה בסביבה הטבעית? ומה בדבר חשיפה למסכים בגיל הרך, וכיצד בכלל אפשר להחליט עבור ילד כל כך צעיר שזה ערוץ התקשורת שלו ולגייס לטובת מטרה זו את מלוא המשאבים? בהיעדר מחקרים בתחום, הרגשנו שלא נותר לנו אלא "לקפוץ למים" ולהתנסות עם פעוטות שהרגשנו שנכון לאותו רגע זו הדרך בה נוכל לגלות אותם ואת עולמם הפנימי. עדיין, שאלות ותהיות רבות ליוו או התהליך.

כיום עוד למידה רבה לפנינו, אולם לאחר שנתיים של התנסות ותיעוד של מספר ילדים עם אבחנות שונות שהתנסו בממ"מ, ישנה הסכמה בין אנשי הצוות כי ממ"מ היא חלק בלתי נפרד מעזרי התת"ח במרכז. ממ"מ הפכה לעזר תקשורת, אשר אנשי צוות שונים (בעלי מקצועות הבריאות, גננות ומטפלות) משתמשים בו בקביעות לאורך היום בגנים השונים על מנת לשוחח ולשחק עם ילדים אשר הותאם להם אמצעי זה. במאמר זה ננסה לבחון את תרומתה של ממ"מ למערך התקשורת של אחת מהפעוטות שהשתתפה במחקר המקדים, ולהבין מדוע, למרות המורכבות הרבה הכרוכה בשימוש במערכת, ממ"מ נתפסת על ידי כלל הצוות כחלק בלתי נפרד ממערך התקשורת של הפעוטה.

תיאור מקרה

ש', פעוטה עם תסמונת רט, הגיעה למרכז "דה-לו" בגיל שנתיים מיד לאחר קבלת האבחנה. הבחירה בש' להתנסות בממ"מ נבעה מהיכרות עם מאפייני התסמונת הכוללים, ירידה בתפקודי ידיים והיעדר דיבור לצד שימוש משמעותי בעיניים לצורך תקשורת. שילוב ממ"מ בטיפול החל בחדר טיפולים מואר כאשר ש' יושבת בכיסא מותאם והמחשב ממוקם על שולחן מולה. בתהליך הלמידה, שהפתיע אותנו בכך שהיה מהיר יחסית וללא קשיים מיוחדים, התבצעו הערכה והתאמות לצרכיה של ש'. אנשי צוות מן הגן תודרכו כיצד להשתמש במערכת וכיצד להתמודד עם "כשלים טכניים" המתרחשים לא פעם כאשר עובדים עם מערכת טכנולוגית מתוחכמת. בהמשך ש' החלה להשתמש בממ"מ בסיטואציות שונות בסביבת הגן. קלינאית התקשורת שעבדה עימה דווחה על הנאה, על קשר עין איכותי עם שותפי השיח ועל יכולת לשמור על קשב משותף, וכן על רמת מוטיבציה ושיתוף פעולה גבוהים תוך כדי שימוש במערכת. קלינאית התקשורת תיארה תהליך שבו ש' קשובה מאוד. בשלב זה, נראה היה כי חלק מן המבעים שלה היו מכוונים וחלקם נראו כבחירה אקראית. לאורך התהליך ממ"מ אפשרה לש' להרחיב תכנים ומשחק ולהביע כוונות תקשורתיות, תחילה בעיקר מסוג הנחיות- בקשת/הצעת פעילות או חפץ, שאלות כן/לא, סימון תחילת פעילות (שלום). ובהמשך אף כוונות תקשורתיות נוספות: מחאה, פנייה, מענה על שאלה, בקשת מידע ושיתוף בחוויה.

המשחק עם ש' באמצעות המערכת כלל בשלב המוקדם, שבו ש' עדיין זחלה ויכלה להגיע למשחק, אפשרויות של הרחבה משמעותית של התקשורת והבחירה מה לעשות עם החפץ. בשלב הבא, כאשר ש' כבר לא זחלה בשל התסמונת, המערכת מילאה גם את החלק של יזימת המשחק. וכך, בעזרת המערכת, ש' בחרה משחקים, בחרה פעולות במשחק (למשל מה הבובה רוצה לעשות), בחרה להפסיק או לשנות משחק. לאחר מכן ש' והמרפאה בעיסוק  שיחקו על פי הבחירות וההחלטות שנאמרו בעזרת הממ"מ. כיום  ש' יכולה בדרך זו לשחק בתיווך מטפל גם עם חבריה לגן וגם במשחקים דידקטיים.

המחשב של ש' בגן מונח על כיסא בגובה הכיסא שעליו היא יושבת, אותו מניחים מולה. במהלך היום בגן ש' משתמשת בממ"מ שלה בסיטואציות שונות: ארוחות, מפגשים וטיפולים פרטניים. היא עדיין אינה משתמשת עצמאית וזקוקה לאיש צוות שישב לידה, יתווך אותה לסביבה ויתווך לה את השימוש בלוח התקשורת בהתאם לסיטואציה ספציפית.
כאשר בוחנים את התהליך שעברה ש' עד כה, ניתן ללמוד כי השילוב של ממ"מ בתוכנית ההתערבות של ש' כבר מגיל צעיר מאוד איפשר  לה הרחבה משמעותית של התקשורת והמשחק, והשפיע מאוד על היכולת שלה להיות שותפה פעילה בסיטואציות שונות במהלך שגרת היום שלה. התקשורת וההבעה שלה התרחבו מבחינת התכנים, מבחינת שותפי התקשורת שלה ומבחינת הסיטואציות שבהן היא מתקשרת (כולל שימוש בממ"מ בבריכה). כמו כן, במשך השימוש של ש' בממ"מ, נחשף הצוות לתחומים אשר עניינו אותה באופן מיוחד. כך למשל, על אף שש' התנסתה בשימוש במגוון לוחות,  ישנם לוחות ספציפיים שהיא מנווטת אליהם ביתר קלות ובתכיפות גבוהה – רגשות ואנשים. תחומי עניין אלו תואמים את גילה הצעיר של ש'.

דוגמה נוספת לשימוש שעשתה ש' בממ"מ היא לקרוא למטפלת הנמצאת רחוק ממנה, ולחכות לתגובה שלה,  וכן לשאול  על אשת צוות שלא הגיעה ולספר שהיא מתגעגעת אליה. אפשרויות אלו, ליזום אינטראקציה ולהיות שותפה פעילה בהתרחשויות הטבעיות הקורות בסביבתה באופן ספונטאני, מסייעות לש' להרחיב את כוונותיה התקשורתיות בצורה טבעית. השימוש בממ"מ איפשר לאינטראקציה להתרחש כמעט בלי תיווך של מטפלת - עניין לא פשוט כלל כאשר אנו חושבים על ילדה שלא מדברת ולא משתמשת בידיה על מנת להצביע. האמצעי שדרכו היא מתקשרת הוא העיניים, ועל כן ממ"מ מאפשרת לה עצמאות גדולה יותר באינטראקציה תקשורתית. ככל שעובר הזמן ש' נסמכת פחות ופחות על אנשים שיתווכו לה את האינטראקציה ויוזמת אינטראקציות בעצמה. המערכת נותנת לה קול ומחזירה אליה חלק מהאחריות ליזימת אינטראקציה תקשורתית. בנוסף, השימוש בממ"מ איפשר לש' להיחשף לעולם שלם של מילים שאותן היא יכולה להביע ולתרגל באופן עצמאי וטבעי על ידי שליפת המילה המתאימה מתוך הלוח. ארגון הלוח, שאותו בנתה קלינאית התקשורת על פי קטגוריות מצד אחד ועל פי סיטואציות מצד שני, סייע לש' להשתתף בפעילויות שונות ביתר קלות. בקבוצת בישול היא נחשפה לקטגוריות הקשורות למאכלים ולפעלים ספציפיים הקשורים לבישול; במפגשי הבוקר- לקטגוריות הקשורות לעונות השנה ולחגים. כך אט אט גדל אוצר המילים ההבעתי שלה, וש' התחילה להשתמש באוצר מילים שאליו נחשפה גם בסיטואציות אחרות. היא החלה לדבר על דברים שהם מעבר ל"כאן ועכשיו"- היא משתפת בחוויות, מה היא אוהבת ומה היא לא אוהבת, מה עבר עליה היום. השימוש מעבר ל"כאן ועכשיו" מראה לנו שש' למדה "לשלוף" מילים מתוך העמוד שבו הן נמצאות, לפי הסדר הפנימי של הלוח. ארגון הלוח בצורה זו ויכולתה של ש' להגיע אל מילים ספציפיות יכולים לשמש כתשתית להבנת קטגוריזציה.

בעקבות התנסות זו עם ש' עולות מספר דילמות הקשורות לתפיסה שלנו  כמטפלים את ממ"מ. שאלה  מרכזית שעולה היא האם כאשר עובדים עם ממ"מ למעשה מוותרים על תפקודי הידיים של הפעוט?  מתוך ההתנסות נראה כי אין זה כך בהכרח. לדוגמה, בעת משחק סימבולי, לאחר שש' בחרה כיצד לשחק עם הבובה, כלומר, האם לתת לה לשתות או לאכול, להשכיב אותה לישון וכו', המרפאה בעיסוק עודדה אותה להושיט את ידה לעבר החפץ הרלוונטי ולבצע יחד את הפעולה המוטורית הנדרשת עבור האכלת בובה, למשל.

באופן דומה עולה השאלה: האם כשעובדים עם המערכת מוותרים על הקשר הדיאדי של פעוט עם המטפל שלו? גם לגבי נקודה זו עולה מן ההתנסות כי אין זה כך בהכרח. היכולת לסגור באמצעות המערכת מעגלי תקשורת שבהם הפעוט חווה עצמו מובן על ידי המטפל, מעלה באופן משמעותי את המוטיבציה לתקשורת ומגדילה את ההזדמנויות  להתנסות בתקשורת, וכך מאפשרת שכלול ודיוק התקשורת. הילד לומד שרק כאשר הוא רוצה משהו, הוא ממקד בו מבט ואז הבחירה שלו משמעותית.  

דילמה נוספת שעולה היא לגבי המטפל: מהן ההשלכות של הדרישה ממנו לשלב את ממ"מ בטיפול שלו? המטפל נדרש בין השאר לשלוט בהפעלת המערכת הטכנולוגית המורכבת, וכן להשקיע בהפעלתה זמן רב לפני הטיפול ואחריו.  סיטואציה זו יוצרת עומס רב על המטפל, אולם מנגד, השימוש במערכת פותח צוהר להרחבות וכלים שיכול להשתמש בהם. היא מאפשרת לו להכיר טוב יותר את המטופל, את תחומי העניין שלו ואת הידע שלו, לדייק בהבנת הכוונות התקשורתיות שלו, ולראות את יכולותיו.

השימוש בממ"מ עם ש' העלה קשיים טכניים רבים עבור המטפלים שרצו להשתמש במערכת בסביבות שונות, והצריך להכשיר אנשי צוות שונים בגן להשתמש במערכת. כמו כן נדרש מהמטפלים ללוות את המשפחה בתהליך ההטמעה המורכב של השימוש במערכת בבית. אולם, כפי שתיארנו, השימוש במערכת גם סייע למטפלים להכיר את ש', להציץ לעולמה הפנימי, לראות את יכולותיה, להעמיק את הקשר עימה ולבסס עימה ערוץ תקשורת יעיל - כל אלה אפשרו למטפלים לבנות תוכנית התערבות יעילה עבורה.

הממ"מ הפכה במהרה ערוץ התקשורת המרכזי של ש', אולם היא משתמשת במבט באופן בלתי אמצעי. למשל, כשהיא זקוקה לעזרה או מעוניינת ליזום אינטראקציה עם מבוגר, היא מביטה בו ארוכות, וכן משתמשת בהבעות פניה, בקולות, ובלוחות מודפסים שבשימוש בגן.

תודה מיוחדת לצוות קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק, ש"קפץ למים" ועבר את התהליך המיוחד של הטמעת הממ"מ עם ש': קרן גרינר, רותם ברנס, איילת סולומון ואורית גרינשטיין, ולחלי פרץ מיחידת המחקר בבית איזי שפירא שליוותה את התהליך.

המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא לקידום שילוב, עצמאות ואיכות חיים של אנשים עם מוגבלות, מתמחה בשימוש בטכנולוגיה עבור אנשים עם מוגבלות ומספק שירותי ייעוץ והדרכה לאנשי מקצוע ומסגרות חינוך וטיפול, כמו גם ייעוץ וליווי מקצועי ליזמים וסטרטאפים.
לפרטים נוספים וליצירת קשר – לחץ כאן