ים, בריכה ואפילו חפיפת ראש, יש ילדים שהחוויה הרטובה מעוררת בהם פחד והרבה דמעות. עם פתיחת עונת הרחצה, יצאנו לבדוק מה מפחיד כל כך במים, ואיך עוזרים ל"הידרופובים" הקטנים. ולא, לא זורקים אותם למים.
מי לא מכיר את הסיטואציה של ילד שבוכה ומוחה תוך כדי חפיפת ראש שיגרתית במקלחת? אז נכון, ברוב המקרים מדובר בהתנגדות טבעית. זה פשוט לא נעים להם כל הרטוב הזה על הפנים, והם רק רוצים להמשיך להשיט את הברווזונים הקטנים באמבטיה. אבל לפעמים מדובר בפחד קיומי מפני סכנה ממשית. כאילו המים עומדים לכסות אותם, לשטוף אותם או למנוע מהם את היכולת לנשום.
רגע לפני שחודשי הקיץ כמעט מכריחים אותנו לבלות כמה שיותר בסביבה מיימית וקרירה, מה עושים כשהילדים מוכנים להיכנס למים אבל "רק עד הברכיים", או "בלי הראש"? ומה עושים כשמדובר במופע אימים של בכי וצרחות? למה בעצם הם מפחדים, ואיך עוזרים להם?
"לכאורה, אנחנו לא אמורים לפחד ממים", טוענת כרמלה גוטליב, פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת בחרדות. "אנחנו הרי מתפתחים בתוך סביבה מיימית תשעה חודשים, והמפגש עם המים לא אמור להיות דבר לא מוכר או מרתיע. אבל במקרים מסויימים המים מעוררים תחושת חרדה שמתפתחת למה שנקרא בשפה המקצועית הידרופוביה; חרדת מים".
במה זה שונה ממצב רגיל של ילד שבוכה במקלחת, או נרתע להיכנס לבריכה?
"חרדת מים זה בעצם פחד קיצוני וממוקד, שנובע מהחשש לאיבוד שליטה כתוצאה מהמים", מסבירה גוטליב. "חפיפת ראש למשל, עד כמה שזו נראית פעולה יומיומית פשוטה, עבור ילד שחרד ממים זו חוויה שגורמת למצוקה גדולה. המים שוטפים אותו ונוזלים עליו, והוא מרגיש אותם באופן מתמשך וללא הפסקה. הוא מרגיש חוסר שליטה, לא יכול לפתוח את העיניים, חושש שיכנס לו סבון, וחושש שלא יצליח לנשום. זו תחושה קשה מאוד".
באילו גילאים מדובר?
"בערך מגיל שנה וחצי שנתיים ועד גיל 8, יכול להתפתח פחד קיצוני ממים", מסבירה גוטליב. מעבר לגיל 8, שזהו גיל בו ילד יכול להבין הסבר רציונאלי (למשל שהבריכה לא תבלע אותו), אם ילד מגלה סימנים קיצוניים של פחד ממים, כדאי לפנות לייעוץ או הדרכת הורים כדי לברר מהו מקור הפחד ומהם הדרכים לטיפול.
אז ממה נוצרת חרדה ממים?
גוטליב טוענת שאין לכך תשובה חד משמעית, אך יכולות להיות מספר סיבות שיובילו להתפתחות פחד קיצוני ממים:
"על יבש"
"במצב אידיאלי", מסביר יניב לוי, הידרותירפיסט ורכז השחייה בבית איזי שפירא, "אם מרגילים ילדים למגע המים מיום היוולדם, ואם מים הם מקום מוכר ואהוב, גם אחרי חוויה חד פעמית לא נעימה, הם יצליחו די בקלות להתגבר עליה. פשוט כי יש להם מספיק חוויות אחרות חיוביות", הוא מוסיף.
איך עוזרים לסרבני מקלחת?
"צריך לנסות להבין ממה הילד מפחד", מסביר לוי. "אולי מדובר בפחד ממים חמים מידי בגלל אירוע קודם, ואולי מדובר בפחד מתחושת המים על הפנים". אפשר לנסות לחבב על הילד את הכניסה למים על ידי בחירה של משחקים שונים שישוטו באמבטיה עוד לפני הכניסה למים (משחקי מה שוקע ומה צף, מומלצים מאוד). בהמשך אפשר לתת לילד לגעת במים ביד או בכפות הרגליים. ילד שמפחד מטמפרטורת המים, אמור בשלב הזה להירגע, ולהבין שהשטח בטוח.
ומה עושים אם חפיפת הראש הפכה לסיוט המלווה בצווחות בלתי נסבלות? לוי נותן לנו כמה רעיונות שיכולים לעשות שינוי מהותי:
מה אפשר לעשות בתנאים של אמבטיה ביתית כדי לקרב את הילד לחווית המים, ולגרום לו הנאה?
"אפשר לקחת ספוג ובעדינות, תוך בקשת רשות מהילד, לסחוט את המים על הכתפיים, הצוואר ואולי אפילו על הלחי", מציע לוי. הילד ירגיש פתאום שהמים יכולים להיות גם מאוד עדינים ונעימים. "אפשר גם לקחת קשיות שתייה ולנשוף לתוך מי האמבטיה. הילד יקרב את פניו לפני המים תוך כדי משחק ואולי יזכה לכמה "שפריצים" מצחיקים וחיוביים", הוא מוסיף.
הכחול הגדול
אין דבר מרגיז יותר מבילוי בבריכה או בחוף הים שמסתיים בכך שנשארתם מחוץ למים, מזיעים ועצבניים, עם ילד שסרב בכל תוקף להיכנס למים. כל השכנועים והפיתויים לא עזרו, והילד נשאר בחוץ, בוכה וצורח. אם הבנתם שמדובר בבעיה, שלעיתים ממש מונעת מכל המשפחה את הבילוי בבירכה או בים, כדאי לעצור ולטפל בפחד. קחו אויר ותפנו לעניין זמן וקשב, כי במקרה הזה, זה פשוט לא יעבור מעצמו.
"כמו בכל פוביה, הטיפול צריך להיעשות בחשיפה הדרגתית. המשפט המפורסם של "לקפוץ למים" עלול להוסיף טראומה על טראומה", מזהירה גוטליב. "המטרה היא להחזיר לילד את תחושת הבטחון בכל אחד מהמרכיבים של השהייה במים: המים עצמם, תחושת הרטיבות, הטיפות, הנשימה, וכל זה בסביבה מגנה ותומכת", מסביר לוי. סביבה תומכת שכזו מתאפשרת בבריכות המיועדות לטיפולי הידרותרפיה למשל. שם טמפרטורת המים עומדת על 33.5 מעלות לעומת בריכה "רגילה" שעומד על 28-29 מעלות. "בבריכה טיפולית", מסביר לוי, "מגוון המשחקים והעזרים מאפשר לנו להגיע לילד דרך משחק. לדוגמא ריצה על מזרנים וקפיצה למים, להתגלש במגלשה ישר לידיים של המדריך ועוד".
אם יש לכם בבית ילד שחרד ממים, חשוב יותר מתמיד להקפיד על בחירת איש המקצוע שיטפל בבעיה. "חשוב שאיש המקצוע אותו בחרתם יהיה מוסמך בהוראת השחייה ובעל גישה לילדים בפרט", מסביר לוי. "מומלץ לאתר הידרותרפיסט העוסק גם בלימוד שחיה, כי לו ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, ויכולת להתאים את קצב החשיפה למים או את לימוד השחייה לכל ילד בהתאם לאופיו, יכולתו המוטורית, הקואורדינציה, וניסונותיו הקודמים במים".
ועוד מילה, אפשר לחיות חיים שלמים וטובים בלי להיכנס לים או לבריכה. אז אל תצללו עמוק לתוך ים של תסכול ואכזבה בגלל שהילד שלכם לא משפריץ בבריכה בהנאה או "שוחה כמו דג". יש ילדים שפשוט מעדיפים להישאר על היבשה. יבשים ושמחים, בלי אף טיפה של מים
המרכז ההידרותרפי בבית איזי שפירא, נותן מענה רחב לילדים, מתבגרים ובוגרים עם וללא מוגבלות.
לפרטים נוספים וליצירת קשר – לחץ כאן
מודלים וגישות התערבות - הידרותרפיה
הקהל הרחב, קהל מקצועי
موديل العمل في مركز الهيدروثيراپي (العلاج بواسطة الماء) في بيت إيزي شپيرا