אי שוויון משולש? פערים בדפוסי שימוש בשירותי בריאות האישה בקרב נשים מבוגרות עם מוגבלות בהשוואה לנשים ללא מוגבלות

הרצאתן של ד"ר דנה רוט, ד"ר יעל קרני-ויזל ופרופ' שירי שנאן-אלטמן נישאה בכנס
להזדקן עם מוגבלות ארוכת שנים בקהילה: צרכים ומענים
שהתקיים ב- 8.9.2025 בסינמטק תל אביב.

לפניכם מצגת ומידע על המחקר.

רקע ומטרות: קיימות ראיות רבות לכך שנשים אינן מקבלות יחס שווה לגברים במערכת הבריאות  (Chen et al., 2020; Cleghorn, 2021). פערים דומים קיימים גם באוכלוסייה המבוגרת Chang et al., 2020) ובקרב אנשים עם מוגבלות (Krahn et al., 2015).
מטרת המחקר היא לבחון את דפוסי השימוש בשירותי בריאות האישה, החסמים והגורמים המסייעים
לשימוש בשירותים אלו, תוך התמקדות בשאלה האם מתקיים "אי-שוויון משולש" בקרב נשים
מבוגרות עם מוגבלות כתוצאה מהצטלבות של מגדר, גיל ומוגבלות ולקדם הבנה של פערים בנגישות
לשירותי בריאות בקרב נשים בכלל, ובקרב נשים מבוגרות עם מוגבלות בפרט.

שיטה: מחקר השוואתי בקרב 110 נשים מעל גיל 60 (55 עם מוגבלות), שהותאמו לפי גיל ורמת
ההשכלה. הנתונים נאספו באמצעות סקר דיגיטלי מבוסס מחקר מקדים וכלים מתוקפים.

ממצאים עיקריים: נמצאו פערים בשלושה תחומים: 1) מצב בריאותי: 55% מהנשים עם מוגבלות דיווחו על בריאות "רעה" או "לא טובה", לעומת 13% ללא מוגבלות (p<.001). 2) חווית המטופלת:
20.4% מהנשים עם מוגבלות דיווחו על תחושה של חוסר כבוד מצד הצוות הרפואי, לעומת 6.4%
ללא מוגבלות p=.045));  נשים ללא מוגבלות דיווחו על תפיסת תמיכה חברתית גבוהה יותר בהשוואה לנשים עם מוגבלות (t(105) = 2.92, p = .004). 3) שימוש בשירותי בריאות האישה: 38.2% מהנשים עם מוגבלות עברו בדיקת שד ידנית בשנתיים האחרונות, לעומת 58.2% ללא מוגבלות (p =.036).

מסקנות והשלכות יישומיות: הממצאים מצביעים על קיום "אי-שוויון משולש" בשימוש לשירותי
בריאות בקרב נשים מבוגרות עם מוגבלות. מומלץ לפתח הכשרות לצוותים רפואיים, לשפר נגישות פיזית ותקשורתית במרפאות, ולקדם מערכי תמיכה ייעודיים. מחקר זה תורם להבנת אי-שוויון הצטלבותי (intersectional inequality) בשירותי בריאות ומספק בסיס לפיתוח התערבויות ממוקדות.