הורים לילד עם מוגבלות לעתים מנסים להפוך את האח הבריא למעין מטפל מסייע. כך, הוא עלול לשאת עול רגשי שילווה אותו כל חייו.
"אני הייתי חייבת להיות המוצלחת, להסתדר בכוחות עצמי, ובעצם גדלתי לבד. הוריי היו עסוקים כל הזמן באח שלי שסובל משיתוק מוחין וממוגבלות שכלית. אני לא יודעת אם הפכתי להיות ילדה רצינית ועצובה בגלל הנכות שלו או בגלל הוריי, שנישואיהם כמעט נהרסו. אני זוכרת שהיתה בבית אווירה כבדה של מתח וכעס, חרדה ודאגה רבה. אני הייתי בטוחה שיש לי חלק בזה", מספרת במפגש טיפולי אשה בשנות ה-40 לחייה.
לא פשוט לילד לגדול בבית שבו חיים אח או אחות הסובלים ממוגבלות. מתוך עבודתי עם משפחות שכאלו, עולה עוד ועוד הצורך להתייחס גם לילדים הנורמטיביים כביכול, אלו שפעמים רבות נושאים עול רגשי על כתפיהם בעקבות הפער בינם לבין האח הפגוע, עול שלרוב נותר לא מדובר ולא מטופל ומלווה אותם כל חייהם.
הרגע שבו משפחה מגלה שילדה פגוע הוא טראומטי. מדובר בהתקפה רגשית מפתיעה שלא חולפת ורק משתנה בעוצמתה ברגעים ובצמתים שונים (למשל כאשר נדרשות החלטות רפואיות או כאלו הנוגעות למסגרת חינוכית מתאימה). לנוכח מציאות זו, לרוב היכולת ההורית נחלשת, ובמצב זה ההורים עלולים לפתח ציפיות לא ראליות מהאח הבריא. בפנטזיה שלהם הוא מצטייר כמעין מטפל-מסייע, בוודאי בעתיד הרחוק, כשהם כבר לא יהיו בחיים. כך, מופעלים עליו כוחות חזקים, לרוב לא מודעים, שמנסים לגרום לו להזדהות עם המצב המשפחתי המיוחד, לפעול בהתאם לו, ולהסיג לאחור את רצונותיו וצרכיו. וכך, לרוב הוא יידרש להתאים את עצמו לתפקיד וייתכן שיחוש שלבעיותיו והתמודדויותיו ביומיום אין חשיבות ויתקשה לבטא את עצמו. כאשר לא יוכל לעמוד בציפיות ההורים הוא אף עשוי לפתח פסיביות ותת-הישגיות ובמקרים קיצוניים של הזדהות יתר עם האח הפגוע – הוא אף עשוי להתעכב התפתחותית ואינטלקטואלית.
לעתים במשפחות שכאלו נוצר במשך הזמן דפוס של התנהלות אסימטרית -שלפיו אח אחד זקוק ליותר ואח אחד לפחות. ופעמים רבות דפוס זה עובר תהליך של רציונליזציה, שלפיו יש היגיון בהתנהלות זאת. כך האח הבריא מורגל שתחושותיו ורגשותיו אינם מקבלים מענה מהסביבה והוא מכפיף אותם לדפוס שנקבע. בבגרותו, כיוון שהתרגל להקריב עצמו למען צורכי האחר, עלולים להיפגע עצמיותו, בטחונו, יכולתו לפעול למען עצמו ויחסיו החברתיים והבין-אישיים. בשלב זה לרוב גם יבין את החסך שנגרם לו במשך השנים. עם זאת יש לציין כי במקרים מסוימים, בשל מבנה אישיותי, אותו ילד יהפוך להיות דווקא בוגר אמפתי, טיפולי ובעל אינטליגנציה רגשית גבוהה.
גם ציר האחאות – שלו חשיבות רבה בהתפתחות הנפשית של הילד - הופך סבוך ומורכב במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות. יחסים בין אחים מאפשרים לילדים להיחשף באופן הנגיש והראשוני ביותר להתנסויות חברתיות ולשלל הרגשות שהן מזמנות וללמוד חברות (סוציאליזציה) מהי. התנסויות אלו חיוניות ביותר לעיצוב האישיות שלהם, להתנהלותם הרגשית ולדפוסי מחשבתם. כך, כאשר אחד הילדים פגוע, ציר האחאות הנורמטיבי מתערער ולא ממלא את תפקידו ואף עלול להקצין את ההתנסויות הללו ולהפכן קשות מנשוא עבור האח הבריא. למשל, רגשות טבעיים שעולים בסיטואציות רבות מספור בין אחים - כגון קנאה, תחרות, נקמנות ושמחה לאיד – נתפסים בעיני האח הבריא כאסורים ובלתי מוסריים ועלולים לגרום לו להתבגר בטרם עת.
המרכז לטיפול רגשי בבית איזי שפירא, נותן מענה רחב לילדים, מתבגרים ובוגרים עם מוגבלות ולבני משפחתם.
לפרטים נוספים וליצירת קשר – לחץ כאן
כלל המוגבלויות
בריאות הגוף והנפש - טיפול רגשי
הקהל הרחב, קהל מקצועי