מחקר אורך אשר התמקד בהערכת יכולות רגשיות וחברתיות של מתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובחן את הקשר בינן לבין גורמים שונים בילדותם. המחקר עקב אחר ילדים שהשתתפו ביחד עם אימהותיהם במחקר שנערך לפני כשלוש עשרה שנים, ומטרתו לבחון את הקשרים בין מאפייני הקשר הראשוני שלהם עם אמותיהם בילדות לבין היכולות הרגשיות והחברתיות של המתבגרים כיום.
תוצאות המחקר הראו כי השימוש בכלי הערכה לא ורבלים מתחום הטיפול באומנויות סיפק תמונה עשירה לגבי עולמם הרגשי-חברתי של המתבגרים. התוצאות העיקריות הראו כי קיים שינוי בהשלמה של האימהות עם האבחנה לאורך השנים אם כי השינוי אינו מובהק. בנוסף נמצא קשר מובהק בין סיווג ההתקשרות של המשתתפים בגיל הילדות לבין איכות המפגש המשחקי כפי שבא לידי ביטוי בהבעה הלא מילולית והתנועתית בזמן משחק המראה, וזאת ללא קשר לרמת המוגבלות. בנוסף, הציור המשותף אם-מתבגר/ת סיפק הצצה לדינמיקת היחסים בין הורים למתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והעלה נושאים כגון אוטונומיה מול תלות, הבעה רגשית, מוטיבציה לקשר והאפשרות לספק מרחב להנאה ומשחקיות.
תוצאותיו של המחקר מאפשרות להאיר את חשיבות יחסי הורה-ילד בקרב אוכלוסייה זו בדומה לאוכלוסייה עם התפתחות תקינה, ובכך מספקות מידע חשוב לנותני שירות טיפולי וחינוכי וכן לקובעי מדיניות.
מחקר זה נערך בסיוע מענק מחקר מקרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות.
לקריאת המחקר באתר קרן שלם לחץ על הדף
מוגבלות שכלית התפתחותית
בריאות הגוף והנפש - בריאות הנפש
הקהל הרחב, קהל מקצועי