בית איזי שפירא | המרכז הטכנולוגי הטמעת טכנולוגיה לקידום השתתפות בסביבה חינוכית-טיפולית לפעוטות, ילדים ומתבגרים עם מוגבלות מודל עבודה
3 בית איזי שפירא | המרכז הטכנולוגי הטמעת טכנולוגיה לקידום השתתפות בסביבה חינוכית-טיפולית לפעוטות, ילדים ומתבגרים עם מוגבלות מודל עבודה
כתיבה ותוכן מקצועי: צוות המרכז הטכנולוגי: אורית גרינשטיין, רחלי בלום, דיינה קפל, אלאא ראבוס בשיתוף צוות המסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא: ונסה יצהרי, הודיה מנצבך, שירי קלר, חני שמרלינג ניהול ידע, הבניה ועריכה: ד"ר בנימין הוזמי, יעל יושעי, ליטל שני, טובה אליאסף יחידת ניהול משאבי הידע בבית איזי שפירא תודות לשותפות בכתיבה: נעה ניצן מנהלת לשעבר של המרכז הטכנולוגי רותם פישמן מנהלת לשעבר של המרכז הטכנולוגי עריכת לשון: זהבה פרייס עימוד: נילי גולדמן עיצוב והפקה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע״מ כל הזכויות שמורות לבית איזי שפירא - הוצאה לאור © אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכל סוג שהוא בחומר הכלול במדריך זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במדריך זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל. 2025 ינואר
5 תוכן העניינים 7 הקדמה ........................................................................................................... 9 Executive Summary ............................................................................. Implementing Technology to Enhance Participation in Educational and Therapeutic Environments for Infants, Children and Adolescents with Disabilities: A Work Model 11 פרק א': מודל ההטמעה במרכז הטכנולוגי ................................................. 11 על המרכז הטכנולוגי ................................................................................................... 12 מודל העבודה של המרכז הטכנולוגי ......................................................................... 13 ערכים ועקרונות מנחים .............................................................................................. 15 ותרומתו להטמעת השימוש בטכנולוגיה ......... ICF-CY פרק ב': מודל ה- 17 פרק ג': השימוש בטכנולוגיה בתחומי התפקוד השונים ........................... 17 תקשורת ........................................................................................................................ 19 למידה ............................................................................................................................ 23 משחק ופנאי ................................................................................................................. 25 תפקודי יום–יום ............................................................................................................. 27 פרק ד': בחירת טכנולוגיות וסוגי טכנולוגיה .............................................. 28 אייפד ............................................................................................................................. 32 מערכת מיקוד מבט ...................................................................................................... 33 מסכי מגע גדולים ......................................................................................................... 35 אביזרי עזר לשימוש בטכנולוגיה ................................................................................ 37 פרק ה': התאמה והטמעה ............................................................................. 37 התאמת טכנולוגיה לשימוש אישי והטמעת השימוש בה ........................................ התאמת טכנולוגיה לשימוש בסביבה חינוכית וטיפולית 41 והטמעת השימוש בה ................................................................................................... 43 בניית תשתית אנושית להטמעת טכנולוגיות בסביבה האנושית .............................
47 פרק ו': תשומות כוח אדם ............................................................................... 47 תא טכנולוגי ..................................................................................................................... 48 רכזת הטכנולוגיה במסגרת ............................................................................................. 51 פרק ז': אתגרים ודילמות ................................................................................. 51 תחלופת צוות .................................................................................................................... 51 יצירת חומרים ................................................................................................................... 52 סוגיות אתיות .................................................................................................................... 53 אבטחת מידע .................................................................................................................... 53 שימוש מושכל בטכנולוגיה .............................................................................................. 53 זכויות יוצרים ..................................................................................................................... 54 היבטים תפעוליים ............................................................................................................. 55 פרק ח': אפליקציות שפותחו במרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא ............. 58 סוף דבר ............................................................................................................. 59 מקורות ...............................................................................................................
7 הקדמה בית איזי שפירא הוא ארגון הפועל למתן ופיתוח שירותים ומודלים להתערבות לצורכי אנשים עם מוגבלות, אשר טרם נמצא להם מענה. מטרת הארגון היא לפתח פרקטיקה מבוססת ראיות, ולהפיצה לקהל הרחב, מתוך כוונה להרחיב את מעגל הנהנים מפיתוחים אלה, ובכך להביא לשיפור באיכות חייהם. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות פותחת עולם של אפשרויות בפני אנשים עם מוגבלות לקידום עצמאות, איכות חיים והשתתפות מרבית בחברה ובקהילה. בבית איזי שפירא קיימת שאיפה מתמדת להתקדמות ולפיתוח תחומי ידע נוספים כדי לסייע לאנשים עם מוגבלות ובני משפחתם. השאיפה למצוינות וחדשנות מתבטאת גם בהפצה של תוכניות אלו לקהל הרחב, נוסף על פיתוח תוכניות חדשניות השיתוף בידע המקצועי הוא אחת מן הדרכים שאנו נוקטים כדי לסייע לכמה שיותר אנשים. מתוך ההכרה שלנו בכוח של הטכנולוגיה לשפר את חייהם של אנשים עם מוגבלות, וכחלק ממודל החדשנות של בית איזי שפירא, הקמנו את המרכז הטכנולוגי. המרכז מתמחה בשימוש בטכנולוגיה עבור אנשים עם מוגבלות, ומקדם למידה, עצמאות ואוטונומיה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות באמצעות טכנולוגיה. הוא עושה זאת על ידי איתור, פיתוח, הטמעה והפצת ידע. כמו כן, המרכז מספק שירותי ייעוץ והדרכה לאנשי מקצוע ומסגרות חינוך וטיפול, וכן ייעוץ וליווי מקצועי ליזמים וסטרטאפים המעוניינים לפנות לשוק זה או לחשוף את המוצר שלהם לקהל רחב יותר של משתמשים, ביניהם אנשים עם מוגבלות ובני הגיל השלישי. בבית איזי שפירא פועלות שלוש מסגרות חינוכיות-טיפוליות לילדים עם מוגבלויות, המעניקות חינוך מיטבי בסביבה תומכת. מסגרות אלו נועדו לספק את הכלים הדרושים למימוש הפוטנציאל ההתפתחותי, החינוכי והאישי של כל אחד מהילדים, ולהבטיח להם ולבני משפחותיהם איכות חיים מרבית. מרכז דה-לו לגיל הרך (על שם אהרון דה לו ז”ל): מעון יום שיקומי לתינוקות ולפעוטות • שנים. 3 עם נכויות ועיכובים התפתחותיים עד גיל שנים עם לקויות מוטוריות מורכבות ומוגבלות 12-6 בית הספר לחינוך מיוחד: לילדים בני • שכלית התפתחותית קלה-בינונית. מרכז סינדיאן בקלנסואה: מרכז טיפולי-שיקומי המטפל בילדים עם מוגבלויות בני חצי • שנה עד שש שנים עם מגוון נכויות התפתחותיות.
8 בשנים האחרונות נעשה שימוש רב בטכנולוגיות מגוונות במסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא. במסגרת עבודתנו במרכז הטכנולוגי, ראינו את מגוון האפשרויות שהטכנולוגיה מאפשרת בתחומי החיים השונים, אך גם ובעיקר את חשיבותה של הטמעה נכונה של הטכנולוגיה. הבנת החשיבות שיש להטמעה נכונה של השימושים השונים בטכנולוגיות, היא קריטית לשימוש נכון ומקצועי ולהטמעה מוצלחת של השימוש בטכנולוגיה בחיי היום-יום של האדם. השימוש בטכנולוגיות לחינוך, טיפול ושיקום דורש היכרות עם טכנולוגיות חדישות והתעדכנות מתמדת, אך גם אנשי מקצוע שידעו להטמיע את השימוש בטכנולוגיות באופן שיסייע לאדם לממש את הפוטנציאל שלו בצורה הטובה ביותר. תהליכים אלו דורשים גמישות, יצירתיות וידע. העקרונות המעשיים שגיבשנו כתורת עבודה להטמעת טכנולוגיות מקדמות איכות חיים, מושתתים על עקרונות תיאורטיים של השתתפות, אוטונומיה וייצוג עצמי. מתוך עקרונות אלו צמחו תהליכי התערבות הכוללים הערכה, התאמה, טיפול, מעקב והדרכה וכן הטמעה של הטכנולוגיה בסביבות החינוכיות והטיפוליות. מטרת מדריך זה היא להפיץ את הידע שנצבר במרכז הטכנולוגי להטמעה נכונה של טכנולוגיות בסביבה החינוכית והטיפולית, והוא מיועד לאנשי מקצוע השואפים להטמיע את השימוש בטכנולוגיה במסגרת החינוכית והטיפולית. כמו כן, המדריך יכול לסייע בקבלת החלטות הנוגעות להקצאת משאבי אנוש ותקציבים.
9 Executive Summary Implementing Technology to Enhance Participation in Educational and Therapeutic Environments for Infants, Children, and Adolescents with Disabilities: A Work Model The rapid advancement of technology presents new opportunities to foster independence, improve quality of life, and increase social participation for people with disabilities. The Technology Center at Beit Issie Shapiro was established in the belief that the power of technology would enhance and improve the quality of life for children and adults with disabilities. The center's activities focus on three main areas: 1. Identifying needs and developing technological solutions, such as applications, in collaboration with technology experts. 2. Providing professional consultation and guidance to entrepreneurs and startups interested in developing solutions for people with disabilities. 3. Offering training and professional development for teams seeking to integrate technology into their daily work. This model, developed by Beit Issie Shapiro's Technology Center, presents a structured approach for integrating assistive technology into educational and therapeutic settings for infants, children, and adolescents with disabilities. It outlines theoretical foundations, practical guidelines, and real-world applications aimed at enhancing participation, autonomy, and self-representation through technology. The work model is based on the ICF-CY (International Classification of Functioning, Disability, and Health – Children & Youth) framework, emphasizing a holistic
10 approach to function, participation, and environmental factors - whilst also emphasizing participation, autonomy and independence and self-representation. The model details the application of assistive technology in various functional areas: Communication, learning, play and leisure and Activities of Daily Living (ADL). Choosing the right technology involves understanding the user’s abilities, needs, and environmental context. The model provides guidelines for selecting and implementing a variety of technologies. Key challenges include staff turnover, the need for ongoing training, ethical considerations, data security, and ensuring responsible technology use. The model highlights solutions such as structured training programs, collaborative knowledge-sharing, and adaptive methodologies to integrate technology effectively. By embedding technology into educational and therapeutic settings, the model aims to maximize the participation and quality of life for individuals with disabilities. The work model provides a practical framework for professionals seeking to implement assistive technology in a structured, evidence-based manner, fostering greater inclusivity and accessibility.
11 פרק א': מודל ההטמעה במרכז הטכנולוגי על המרכז הטכנולוגי לצוות המרכז הטכנולוגי ניסיון רב בהטמעת טכנולוגיות מסייעות במסגרות היום בבית איזי שפירא ובסביבות שונות – מסגרות חינוך, טיפול, דיור ועוד - בהתאם למטרות ולצרכים השונים של המסגרת או האדם. צוות המרכז הטכנולוגי כולל שתי מרפאות בעיסוק ושתי קלינאיות תקשורת. המרכז הטכנולוגי פועל במספר תחומים: הטמעת השימוש בטכנולוגיה במסגרות היום וביחידות השונות בבית איזי התאמה - .1 שפירא, הן באופן פרטני למשתמש הן בפן הארגוני או המערכתי. ייעוץ והדרכה לאנשי מקצוע ומסגרות חינוך וטיפול בנושא שירותי ייעוץ והדרכה - .2 השימוש בטכנולוגיה עבור אנשים עם מוגבלות. ייעוץ וליווי למעוניינים לפנות לשוק זה או ייעוץ וליווי מקצועי ליזמים וסטרטאפים - .3 לפתח מוצר המתאים לקהל משתמשים רחב יותר, כולל אנשים עם מוגבלות. ) קידום יזמות וחדשנות בתחום הטכנולוגיה המסייעת נוסף על ייעוץ וליווי hub( האב - .4 מקצועי ליזמים ומפתחים בתחום. ליווי וייעוץ להנגשת אפליקציות על פי עקרונות העיצוב פיתוח אפליקציות ייעודיות - .5 האוניברסלי. ליווי פיתוחם של מוצרים נגישים לאנשים עם מוגבלויות.הגברת נגישות - .6
12 מודל העבודה של המרכז הטכנולוגי .1 ' מודל העבודה של המרכז הטכנולוגי מפורט בתרשים מס : מודל העבודה של המרכז הטכנולוגי 1 תרשים מס' בבסיסו של המודל עומדים ערכי היסוד של המרכז: השתתפות, אוטונומיה וייצוג עצמי. ערכים אלו באים לידי ביטוי בפיתוח טכנולוגיות, ההטמעה שלהן והפצת הידע. הפיתוח, ההטמעה והפצת הידע משתלבים בכל סביבות החיים של התלמיד: בבית הספר, בבית ובכל סביבה אחרת שבה הוא נמצא. התחומים העיקריים שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיה, הם , כפי שיפורט בהמשך. בראש המודל נמצא הילד המשתתף ADL- למידה, פנאי, תקשורת ו הנעזר בטכנולוגיה. מטרת-העל בשימוש בטכנולוגיה היא להביא לידי מימוש את ערכי היסוד של המרכז.
13 ערכים ועקרונות מנחים הצרכים והאתגרים משתנים בהתאם ליכולות האישיות של האנשים, לרצונותיהם ולסביבה שבה הם פועלים. טכנולוגיה היא אחד הכלים היכולים לסייע לאנשים עם מוגבלות במסעם לעצמאות, לאוטונומיה ולהשתתפות פעילה בחיי היום-יום. חלק מהטכנולוגיות פותחו במיוחד לאנשים עם מוגבלות, אך רבות הן ”אוניברסליות“: העיצוב שלהן מכליל, והן נמצאות בשימוש רחב גם בקרב אוכלוסיות אחרות. עבור אנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות, קיימות טכנולוגיות ספציפיות היכולות לצמצם את התלות שלהם בסביבה, ומתאימות ליכולותיהם. הערכים העומדים בבסיס עקרונות העבודה להטמעת טכנולוגיות ככלי לקידום איכות חיים, . חוק שוויון זכויות לאנשים השתתפות, אוטונומיה ועצמאות וייצוג עצמימבוססים על .להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ) שנועד ".. 1998- עם מוגבלות, (התשנ"ח ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות לחוק), ואמנות ותקנות נוספות המכוונות 2 " (סעיף ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. להגברת השתתפות, היוו ערכים מנחים לפיתוח עקרונות העבודה להטמעת טכנולוגיות, ככלי לקידום איכות חיים. השתתפות מתייחסת למעורבות של האדם בתחומי התפקוד השונים ובסביבות שונות: השתתפות בחיק המשפחה, בחברה ובתעסוקה. היא כוללת לקיחת חלק בפעילויות בחוץ ובפנים, ) ופעילויות Activities of Daily Living( פעילויות חברתיות, פעילויות פנאי, פעילויות יום-יום ). השתתפות מתייחסת להשתתפות אינדיווידואלית בפעולה, Kang et al., 2012( בית ספר ). השתתפות Michelsen et al., 2014( במסגרת קבוצה, לתדירות ההשתתפות ולהנאה ממנה היא מדד התוצאה המשמעותי ביותר המנחה את הצוות המקצועי בקביעת מטרות ומעקב ומודל ICF- אחר התקדמות האדם בתהליכי שיקום, והיא מהווה מרכיב מרכזי במודל ה שיתוארו בהמשך. ICF-CY- ה אוטונומיה ועצמאות כולל משמעויות שונות, כגון עצמאות, אי תלות, הגברת אחריות אישית, אוטונומיההמושג שליטה עצמית ויכולת כללית. זוהי תכונה רב-ממדית בעלת היבטים הנעתיים, רגשיים וקוגניטיביים המתפתחת על רקע גורמים פסיכולוגיים ובכללם עצמאות והעצמה. המשמעות של המושג אוטונומיה היא שלטון עצמי (מיוונית: אוטוס - עצמי, נומוס - שלטון), כלומר,
14 לחיות בהתאם לחוקים שהפרט קובע לעצמו, או לא להיות נתון לשליטה של אחר (אלישר, .)2007 עצמאותאף שעצמאות היא מרכיב במושג אוטונומיה, חשוב להבחין בין שני המושגים. אוטונומיהמתייחסת בעיקר ליכולתו של אדם לפעול למען עצמו, ולתפקד באופן עצמאי. שמה דגש על הבחירה והשליטה של האדם בחייו, וכוללת גם ערכים כמו העצמה. על כן, גם במצבים שבהם האדם מסוגל לעצמאות, ניתן משקל לבחירתו להישען על מקורות תמיכה. אנו רואים חשיבות בהתייחסות לשני ההיבטים האלו בתהליכי התאמת טכנולוגיה מסייעת. בתהליכי התאמת טכנולוגיה מסייעת, כחלק מהאוטונומיה של האדם, חשוב שהוא יהיה שותף מלא ופעיל. חשוב להקפיד כי אנשי המקצוע המנחים את התהליך, יעסקו בהערכת הצרכים, יציעו פתרונות, ישתפו מניסיונם, ויחד עם זאת יקפידו כי קבלת החלטות בהתייחס לתוכנית ויישומה תיעשה בשיתוף פעולה מלא עם האדם ומשפחתו לפי הצורך ובהסכמתם. ייצוג עצמי ייצוג עצמי מוגדר כיכולת של האדם לדבר או לפעול בעד עצמו, ולעמוד על מימוש זכויותיו ). העיקרון המנחה של ייצוג עצמי הוא לאפשר לאדם לקבל בעצמו 2004 , כאדם (קוזמינסקי החלטות הנוגעות לחייו, ולקבל אחריות על החלטותיו. פעולה זו מתבצעת על ידי הפרט או הקבוצה למען עצמם, ומציגה את הצרכים והבעיות כפי שהפרט או הקבוצה חווים אותם. לטכנולוגיה פוטנציאל גדול בקידום ייצוג עצמי, והיא מטרה לכשעצמה בשלבי ההערכה, ההתאמה וההטמעה. כאמור, שני ערכים מנחים בהתאמת טכנולוגיה מסייעת הם קידום השתתפות ואוטונומיה. עצם ההתייחסות לערכים אלו יכולה לעיתים לקדם את יכולת הייצוג העצמי, שכן הדברים קשורים זה בזה. הטכנולוגיה יכולה לאפשר ולקדם ייצוג עצמי מעצם היותה כלי המאפשר הבעה. זאת, על ידי כך שהיא מאפשרת לאדם עם צרכים תקשורתיים מורכבים להשמיע את קולו ורצונותיו, ואף להיאבק על זכויותיו באמצעות פתרונות של תקשורת תומכת חליפית (תת"ח). הטכנולוגיה מאפשרת לאדם להיחשף ולצבור ידע, שכן היא כלי נפלא המנגיש ידע ולמידה, ומאפשר חוויה מותאמת של קריאה וכתיבה שבאמצעותה יוכל האדם להיות שותף פעיל בתהליכים של ייצוג עצמי. ביסוס היכולת לייצוג עצמי מאפשר להעלות צרכים, בעיות ואתגרים שחווה האדם, וכן להעלות הצעות לפתרונות. הדבר עשוי לתרום גם לקידום שינויי חקיקה שתבטיח עיגון זכויות ושירותים עבור אנשים עם מוגבלות. חשיבות הטכנולוגיה באה לידי ביטוי בהכנסת הטכנולוגיה המסייעת לסל התקציב האישי בחוק שירותי רווחה .)2022- לאנשים עם מוגבלות (התשפ"ב
15 ותרומתו ICF-CY פרק ב': מודל הלהטמעת השימוש בטכנולוגיה International Classification of Functioning,( ICF- בפרק זה נבחן את מודל ה World Health( ) - הסיווג הבינלאומי לתפקוד, מוגבלות ובריאות Disability and Health ) על מנת להבין את חשיבותו ותרומתו להטמעת השימוש בטכנולוגיה. Organization, 2001 התייחסות למודל זה מסייעת בזיהוי והבנה של הצרכים המורכבים של ילדים עם מוגבלויות, ומציעה כלים יישומיים לפיתוח תוכניות התערבות מותאמות אישית. International( ICF-CY- בעבודתנו במרכז הטכנולוגי אנו נסמכים במידה רבה על מודל ה Classification of Functioning, Disability and Health-Children & Youth Version World Health Organization,( ) הסיווג הבינלאומי לתפקוד, מוגבלות ובריאות עבור ילדים ונוער ). מודל זה מכוון אותנו בדרכי ביצוע ההתאמה וההטמעה של הטכנולוגיה למשתמשים. 2007 ) הוא המודל המרכזי המנחה אנשי מקצוע בתהליכי שיקום. WHO, 2001( ICF- מודל ה במודל זה מודגשות יכולות המטופל לצד מגבלותיו, והוא מאפשר להתחקות אחר הכישורים והתפקודים של האדם. במודל חמישה תחומים: מצב בריאות, מבנה גוף, תפקוד המערכות, יכולת תפקודית והשתתפות. יש בו התייחסות לגורמים סביבתיים ואישיותיים העשויים להשפיע על התפקוד, וכן ליחסי הגומלין בין התפקודים השונים ובין האבחנות הרפואיות .)2012 , וגורמי הרקע (יעקב , והוא 2007 ) פורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת WHO, 2007( ICF-CY- מודל ה המתייחס לילדים ונוער, מתוך הכרה בצורכיהן הייחודיים ICF- גרסה מותאמת של מודל ה של אוכלוסיות אלו. הצורך הייחודי נובע מכמה היבטים: אופן הביטוי של המצב הרפואי אצל ילדים שונה באופיו, בעוצמתו ובהשפעתו מזה של • מבוגרים; בעת הערכת תפקודו של ילד עם מוגבלות נדרש המעריך לקחת בחשבון את גילו של הילד והמיומנויות המצופות ממנו בהתאם לבני גילו. התפתחותם של ילדים מושפעת באופן ניכר מגורמים סביבתיים, פיזיים וחברתיים. • , הילד תלוי 18 הגורמים הסביבתיים כוללים גם את הילד בהקשר למשפחתו; עד גיל• באופן רב בבני משפחתו ומטפליו, ולכן כאשר מעריכים את תפקודו, יש לקחת בחשבון את סביבתו הטבעית, ולהקפיד על תקשורת רציפה ומתמשכת עם המטפלים העיקריים. גורמים סביבתיים מוגדרים כגורמים פיזיים ואנושיים. ככל שילד צעיר יותר, הוא תלוי יותר בסביבתו האנושית וסביבתו הפיזית מגבילה יותר על מנת לשמור על בטיחותו.
16 ככל שהילד גדל, הסביבות שבהן הוא פועל מתרבות ומתרחבות, והציפייה לעצמאות מצד הסביבה עולה. כאשר מתאימים חפצים ועזרים לשימוש הילד, יש לקחת בחשבון את גילו, ומה מתאים לשלב ההתפתחותי בהתאם לבני גילו. התפתחותו ותפקודו של ילד הגדל בסביבה המייצרת חסכים, עלולה להיפגע באופן משמעותי. סביבה המייצרת חסכים, היא כזו השוללת את ההזדמנות ליהנות מן השירותים שהחברה מציעה באופן נורמלי לילדים, כגון בית נורמטיבי, הזדמנות לפנאי ומשחק, הזדמנות להתפתחות ). בעידן המודרני Jyoti, 2021( אינטלקטואלית, שמחה וסביבה פיזית פסיכולוגית הולמת הטכנולוגיה מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו, והיא בעלת יתרונות רבים בכל הנוגע ללמידה בקרב ילדים: באמצעות הטכנולוגיה ילדים יכולים ללמוד מושגים חדשים, לפתח פתרון ). לפיכך, גם מניעת השימוש בטכנולוגיה Laslau, 2021( בעיות, יצירתיות וחופש ביטוי מהווה סוג של חסך סביבתי. כאשר בוחנים את הגורמים הפיזיים, יש לקחת בחשבון כי הגבלות במבנה או תפקוד • עשויות להשתנות במהלך חייו של האדם. מעורבותם הייחודית של ילדים במצבי חיים שונים, כגון המעבר מתלות מלאה • לעצמאות - השתתפותם של ילדים משתנה, והופכת מורכבת יותר עם התפתחותם, החל מקיום קשר עם מטפל עיקרי ומשחק בודד בגילאים הצעירים עד למשחק חברתי, טיפול עצמי ולמידה בבית ספר בגילים הבוגרים יותר. בעבודה עם ילדים ונוער עלינו להתייחס לעקרונות ייחודיים אלו. ההתייחסות אליהם תבוא לידי ביטוי, כפי שיפורט בפרקים הבאים, בשימוש במודל הטרנס-דיסציפלינרי (ראו הסבר והרחבה בפרק ה') בהתאמת הטכנולוגיה והטמעתה ובהתייחסות מעמיקה לגיל הילד, יכולותיו וצרכיו וסביבתו האנושית והפיזית. בפרקים הבאים נתאר את תחומי השימוש בטכנולוגיה מסייעת, את אופן בחירת הטכנולוגיות וסוגי הטכנולוגיות ואת תהליך ההתאמה וההטמעה, תוך התייחסות לערכים ולעקרונות .ICF- המנחים שהוצגו בתחילת מדריך זה וכן למודל ה
17 פרק ג': השימוש בטכנולוגיה בתחומי התפקוד השונים בראשיתה, שימשה הטכנולוגיה בעיקר ככלי תקשורת במסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא. במהלך השנים התפתח השימוש בה גם למגוון מטרות אחרות, נוסף על הרחבת וככלי הוראה ADL השימוש בה כאמצעי הבעה ותקשורת: למשחק, ללמידת מיומנויות משמעותי. מעבר לתפקיד התקשורתי הראשוני מציבה התרחבות זו את הטכנולוגיה ככלי חיוני ובלתי נפרד בתהליכי למידה והוראה, במשחק ובפיתוח מיומנויות יום-יומיות. כמו כן, בהקשר הרחב יותר - כמפתח להשגת עצמאות והשתתפות, בהתאם לעקרונות שהוזכרו בפרקים הקודמים. התחומים השונים שבהם משמשת הטכנולוגיה כיום במסגרות החינוך שבארגון יפורטו להלן. תקשורת תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) היא מכלול של אמצעים ושיטות המאפשרים לילדים ולמבוגרים אשר מתקשים בתקשורת דבורה וכתובה, להביע את עצמם, ליטול חלק בשיח, .)ASHA, n.d.( לקיים אינטראקציה חברתית, ולהשתתף באופן פעיל בחיי היום-יום ניתן לסווג את אמצעי התת"ח לארבע קטגוריות: שיטות תקשורת בלתי תלויות, כגון ג'סטות, הבעות פנים דרכי תקשורת ללא טכנולוגיה - ותנועות גוף המשמשות להעברת מסרים, ביניהן גם שפת סימנים שהיא מערכת תקשורת חזותית-מרחבית המשתמשת במחוות, תנועות ידיים והבעות פנים להעברת מסרים תקשורתיים. כלים פשוטים, כמו סמלים מודפסים, תמונות, עזרים לתקשורת עם מרכיב טכנולוגי נמוך - צילומים וציורים המשמשים לייצוג מילים, מושגים ורעיונות. התקנים אלקטרוניים ניידים עם תכונות מוגבלות, כגון התקני דיבור טכנולוגיה קלה - פשוטים או פלטים קוליים, המאפשרים הקלטת מסר מילולי לשימוש חוזר. מערכות ממוחשבות עם תוכנות ייעודיות המאפשרות לבחור טכנולוגיה מתקדמת - שפת סמלים מתאימה, יכולות הקראה של המסר הנבחר ויצירת לוחות תקשורת מורכבים
18 ומותאמים אישית. לעיתים מאפשרות מערכות אלו גם אינטגרציה עם כלים נוספים, כמו שליטה בסביבה חכמה ושליטה במחשב. לדוגמה, מערכות אלו הן אייפדים ומחשבים עם אפליקציות לתקשורת ולעיתים גם אביזר עזר המסייע לאנשים עם מגבלה מוטורית להפעיל את האייפד או המחשב. אביזרים אלו כוללים מתג, ג'ויסטיק, עכבר מותאם או מערכת מיקוד מבט. בחירת אמצעי התקשורת המתאים ביותר, נעשית באופן פרטני תוך התחשבות בצרכים וביכולות של כל אדם, כגון היכולות הפיזיות של המשתמש, הכישורים הקוגניטיביים והכשירות התקשורתית. צוות רב-מקצועי הכולל קלינאי תקשורת, מעריך את יכולותיו של האדם, .)Murray & Goldberg, 2009( ומסייע לבחור את אמצעי התקשורת היעילים ביותר עבורו מעבר להתאמת אמצעי התקשורת, יש צורך בבניית לוח תקשורת התואם את צרכיו של המשתמש. בניית לוח תקשורת דורשת הבנה מעמיקה בשלבים השונים של רכישת שפה תוך התחשבות בגילו, בתחומי העניין, בצרכיו ההתפתחותיים וביכולותיו של המשתמש, כמו כן יש להתייחס לסביבות שבהן הוא נמצא וביכולת הסביבה לתמוך בשימוש. לוח התקשורת משמש את הילד ביום-יום בסביבות חייו השונות, ומכיל תכנים המתאימים לחיי היום-יום - רצונות, צרכים, בקשות, פעילויות למידה ופנאי ועוד. יש מצבים שבהם יש צורך לבנות לוח תקשורת מותאם לאירוע מסוים, לדוגמה: לוח תקשורת שבאמצעותו יוכלו התלמידים לשיר "מה נשתנה" בפסח או לוח תקשורת שדרכו סיפר אחד מן התלמידים על קרוב משפחה שנפל במלחמה, בטקס שנערך בבית הספר ביום הזיכרון. תקשורת באמצעות טכנולוגיה מאפשרת למשפחה ולצוות לגלות לעיתים יכולות שקשה לילד להביא לידי ביטוי, כמו חוש הומור, יוזמה וידע שרכש. תמונות, סמלים, מילים או אותיות - תלויה התאמת אמצעי הייצוג במערכת התת"ח - ביכולותיו של המשתמש, ויכולה להשתנות במהלך שנות השימוש בתת"ח, בוודאי כאשר מתאימים אמצעי תת"ח לילדים צעירים הנמצאים בשלבים הראשונים ברכישת שפה. לעיתים, בטרם נתאים מערכת תת"ח טכנולוגית מורכבת, כמו אייפד או מחשב, הדורשת הבנה של סיבה-תוצאה (עשיתי משהו, אז קרה משהו!), נתרגל עם המשתמש הצעיר משחקי סיבה-תוצאה באותה המערכת ממש, ולאחר שנראה כי רכש את המיומנות, נוסיף את הרכיב התקשורתי, ונעבור לשימוש במערכת התת"ח לצורך השתתפות באינטראקציה תקשורתית. פעמים רבות, בשלב ראשוני זה, אמצעי התת"ח השונים מלמדים אותנו על הילדים ועל יכולותיהם. כך למשל, כאשר אנו מתנסים בשימוש מערכות מיקוד ראייה שנועדו לאפשר תקשורת והפעלה של מחשב באמצעות תנועות העיניים עם ילדים המאובחנים עם רמות שונות של עיוורון קורטיקלי (אובדן ראייה הנגרם מנזק לקליפת הראייה במוח, ולא מבעיה בעיניים עצמן או בעצב הראייה), ואנחנו לא בטוחים ששימוש בסמלים הקלאסיים, המבוססים על חוש הראייה והיכולות לפעול על פי חוש זה, בכלל אפשרי. לא פעם גילינו
19 שלאחר תקופה של תרגול אינטנסיבי ויום-יומי במערכת מיקוד מבט עם משחקים מותאמים, הילד הצליח להשתמש במערכת, ולזהות עצמים על המסך, וכך אט אט עברנו לשימוש בלוח תקשורת עם סמלים ייעודיים המותאמים ללקויות ראייה. נוסף על המערכות האישיות של הילדים, גם הסביבה החינוכית - הכיתה או הגן - מתכתבת עם מערכות אלו. אנו נראה בסביבה החינוכית סמלים תלויים על הקירות, סרגלי תקשורת, מסכים חכמים ואייפדים כלליים עם לוחות תקשורת השייכים לצוות הגן. הצוות עצמו מתקשר עם הילדים ומלמד אותם תוך כדי פעילות יום-יומית ובצורה חווייתית, כיצד להשתמש באמצעי תת"ח לצורך תקשורת יעילה. הטמעת השימוש באמצעים אלו הנמצאים בסביבה החינוכית, ושימוש באמצעי התת"ח האישי של הילד תלויים ביכולת של הצוות ) לשימוש בתת"ח לצורך modelling( הנמצא יום-יום במסגרת החינוכית, לעשות מודלינג אינטראקציה והשתתפות פעילה מדי יום. נוסף על אפליקציות ותוכנות לבניית לוחות תקשורת קלאסיים, המבוססים על סמלים או ,)IssieSays : מילים, ישנן אפליקציות נוספות, כמו אפליקציות המחקות פעולת מתג (לדוגמה תוכנות מבוססות מקלדת מותאמת המאפשרות הקלדה של מסר והשמעתו, אפליקציות )SnapScene : המאפשרות ליצור לוח תקשורת המבוסס על תמונה (לוח סצנה, לדוגמה ואפליקציות ליצירת אלבומים המאפשרות להרחיב את השימוש בכלי הטכנולוגי, נוסף על לוח התקשורת, ומאפשרות העברת מסרים מהירה או שיתוף בחוויה. השימוש בתת"ח פותח עולם חדש של אפשרויות עבור אנשים עם קשיי תקשורת, הוא תורם לרכישת מיומנויות הבנה והבעה שפתית, ומאפשר לאנשים עם קשיים אלו להביע את עצמם, את צורכיהם ורצונותיהם, להשתתף באופן פעיל בחיי החברה, ליצור קשרים חברתיים, ולהשתלב במקומות עבודה. למידה תלמידים עם מוגבלות עומדים בפני מחסומים המגבילים את למידתם והשתתפותם בפעילויות המתרחשות במסגרת הכיתה. טכנולוגיות דיגיטליות מהוות עבורם כלי להנגשת החומר .)Fernández-Batanero et al., 2022( הלימודי מחקרים הוכיחו כי טכנולוגיות דיגיטליות (מחשבים, מחשבים ניידים והתקנים ניידים) שינו לטובה Fernández-Batanero( ). פרננדז-בטאנרו ועמיתיו Bond, 2014( את חייהם של התלמידים ) מצאו כי שילוב הטכנולוגיה הועיל בהשתלבות התלמיד בכיתה, בנגישות, שיפר et al., 2022 את תהליך ההוראה והלמידה, סייע בפיתוח האוטונומיה והעצמאות, רכישת מיומנויות חברתיות, ) מצאו Sun & Brock, 2023( והעלה את ההשתתפות והמוטיבציה מצד התלמידים. סאן וברוק
20 כי התערבות באמצעות הדרכה מבוססת וידאו הייתה יעילה בהוראת מיומנויות תעסוקה. ) נמצא כי התערבות מסוג זה הייתה יעילה בהוראת Graves et al., 2005( במחקר נוסף ) נמצא כי Cavus et al., 2021( מיומנויות. בסקירה מחקרית שנערכה על ידי קאבוס ועמיתיה , למידה ומיומנויות ADL מציאות מדומה סייעה בהקניית מיומנויות, בעיקר בתחום מיומנויות ) מציינות כי מורים ומורות השתמשו Anderson & Putman, 2022( חברתיות. אנדרסון ופוטמן באמצעים טכנולוגיים, כגון טבלטים ולוח חכם עבור תלמידים עם דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי קשב ואוטיזם לצורך ביצוע משימות כתיבה, הבנת הנקרא ועיבוד חומר לימודי. הטכנולוגיה הפכה עם הזמן לכלי למידה, המנגיש לתלמידים את חומרי הלימוד באופן מותאם. שילוב הטכנולוגיה בהוראה מגביר יוזמה, השתתפות ואינטראקציה בין-אישית, על ידי מתן אפשרות לייצוג עצמי והבעת דעה. הלמידה בסיוע הטכנולוגיה מהווה יתרון משמעותי עבור תלמידים עם מוגבלויות מוטוריות ולקויות למידה. היא מעוררת מוטיבציה, מאפשרת השתתפות משמעותית שבה התלמיד לוקח חלק פעיל. היא מסייעת בהקניית הרגלי למידה, כגון מענה לשאלות המוצגות בשיעור, שינון חומר והכנת שיעורי בית. השימוש בטכנולוגיה בלמידה מתקיים בדרכים שונות, כגון אפליקציית משחק הקשורה לנושא הנלמד, משחקים שהוכנו על ידי צוות בית הספר בפלטפורמות פתוחות ושימוש לליווי השיעור. Grid 3 בתוכנת במסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא מותקן בכל כיתה או גן מסך חכם, המשמש כלוח אינטראקטיבי. במסך זה ניתן להקרין את האייפד והמחשב הכיתתיים או את אלו האישיים של התלמידים. הצגת החומר הלימודי על המסך מנגישה את החומר הנלמד והמלל הכתוב, אך אלמנט התיווך המותאם של המורה ממלא תפקיד משמעותי מאוד. המסך מהווה גירוי צבעוני וחזק, ולכן על הצגת החומר להיות נוכחת מאוד באמצעות הגשה תיאטרלית, התלהבות, הצגת שאלות, המחשות ועוד. במהלך השיעור נעשה שימוש רב בחיזוקים על השתתפות, הבעה, העלאת רעיונות, שמירה על ריכוז ומיומנויות תלמידאות נוספות. רוב מערכי השיעור בבית הספר בנויים על יחידות ההוראה של משרד החינוך, תוך פירוק הנושא למבנה קבוע של שיעור הכולל את הצגת הנושא, סרטון ופירוט ולאחר מכן משימה רלוונטית. כל אלו מוצגים על גבי המסכים החכמים, בשילוב האייפדים האישיים או הכיתתיים. כחלק מתהליך ההטמעה של הכלים הטכנולוגיים בלמידה, עברו נשות הצוות החינוכי והטיפולי לתקשורת תומכת וחליפית. הכוונה הייתה להרחיב Grid 3- הדרכה על השימוש בתוכנת ה את השימוש בכלי זה כך שיוכל לשמש לא רק לתקשורת אלא כפלטפורמה ליצירת תכנים מונגשים עבור התלמידים. הכשרת הצוות כללה התנסויות מעשיות בליווי צמוד של רכזת הטכנולוגיה. בכל מפגש יצאו נשות הצוות עם חומרים מוכנים לשימוש, ביניהם גם תבניות של מבנה שיעור. התבנית מאפשרת שימוש חוזר בחומרים ובניית יחידות תוכן לנושאים חדשים, על פי תבנית קיימת, דבר המייעל את תהליכי הבנייה. השימוש בתוכנת התקשורת
21 ובתבנית הקבועה להעברת יחידות התוכן הפכה את האמצעים הטכנולוגיים מכלים המשמשים לצורכי תקשורת חלופית לעזרים תומכי למידה, המנגישים את חומרי הלמידה באופן מותאם בשפתם של התלמידים. כדי לייעל את השימוש בטכנולוגיה ככלי למידה ולהרחיב אותו, נעשה שיתוף של החומרים בין נשות הצוות, והוכנה ספרייה משותפת שבה תבניות ומערכי שיעור שנבנו על פי תבניות אלו. דוגמה לתבניות כאלה היא תבנית המשמשת ללימוד נושא השפה העברית. בחלקה העליון של התבנית מופיע הנושא ותחתיו יחידות התוכן: :1 תמונה הנושא הנלמד ויחידות התוכן :2 תמונה יחידת תוכן - מילים לועזיות :3 תמונה משימה בנושא מילים לועזיות Wordwall, Tiny Tap , הפלטפורמות הפתוחות שבהן נעשה שימוש בלמידה הן, בין השאר . פלטפורמות אלו שלא פותחו דווקא לחינוך המיוחד, מאפשרות הכנה של משחקים Jigzi- ו מותאמים ליכולותיהם וצורכיהם של התלמידים. ישנם הבדלים בין הפלטפורמות השונות
22 במידת ההתאמה האישית שניתן לבצע במשחקים. דוגמה לשימוש בפלטפורמות אלו היא הכנה של פעילות לחגים, שבה התלמיד לוקח חלק פעיל. תוכן הפעילות נלקח מתוך החומר הנלמד, כגון שאלות ותשובות, התאמת תמונה למילה, פאזל וכדומה. דרך נוספת לשילוב הטכנולוגיה בלמידה היא באמצעות שימוש באתרים הכוללים חומרים דידקטיים, ייעודיים לעולם החינוך המיוחד, כגון אתר "ג'ינג'ים". המשחקים באתר זה מונגשים בתוכנם ובאופן ההפעלה שלהם, וכוללים הגדרות נגישות המאפשרות התאמה. , מאפשרות תרגול חווייתי כתמיכה בנושא AppStore- אפליקציות משחק שונות הנמצאות ב הנלמד לאחר הקניית המידע, לדוגמה: אפליקציות של לימוד מנִיית פריטים, אפליקציות של משחק דמיוני המסייעות בחיזוק הלמידה של פעלים, אוצר מילים ועוד. כדי להעצים את הלמידה ולספק חוויה רב-חושית, נעשה לעיתים שימוש בשילוב המסך ואמצעים פיזיים, לדוגמה: בלמידת נושא הסתיו בגנים, נעשה שימוש בתמונה של עץ ללא עלים על המסך. התלמידים הדביקו על העץ עלי שלכת אמיתיים. אפליקציות נוספות המנגישות את ההשתתפות בלמידה לתלמידים המתקשים ברכישת הקלדה או הבעה - מקלדת וירטואלית המאפשרת הנגשה באמצעות שינוי IssieBoard בכתב והתארגנות הן צבע הרקע, המקשים או הטקסט, סימון מקשים נבחרים בצבע ספציפי, הסתרת אותיות - אפליקציה לעריכת מסמכים היכולה לשמש גם כקלסר IssieDocs ועוד - ואפליקציית דיגיטלי, ומאפשרת הקלדה וסימון על מסמכים וארגון דפי עבודה בתיקיות מעוצבות אישית. מאיש או אשת המקצוע נדרשת מיומנות של תכנון השיעור בהתאם למטרות, וידע כיצד לשלב את הטכנולוגיה ומתי, ומהן ההתאמות הנדרשות לכל תלמיד. נדרשת גם יצירתיות בחשיבה על דרך השימוש באפליקציה. ) מקום משמעותי AI - Artificial Intelligence( בשנים האחרונות תפסה הבינה המלאכותית בחיינו. הבינה המלאכותית יכולה לשמש גם אנשים עם מוגבלויות בדרכים שונות, לדוגמה: ) מציין כי בינה מלאכותית תרמה לאבחנה, הערכה, יצירת פרופיל פדגוגי, Ilkaa, 2018( אילקה מציאת פתרונות, פעילויות, אסטרטגיות, מיומנויות וכלים חיוניים לתמיכה בתלמידים עם מוגבלות. בהקניית ידע להוראה ולכלים ישנו מקום משמעותי ביותר. כאשר מדובר בתלמידים עם מוגבלויות, יש מחסומים רבים העומדים בפני התלמידים והמורים, אך בינה מלאכותית יכולה להסיר חלק ממחסומים אלו, ולהציע הזדמנויות רבות יותר ללמידה. בשנים האחרונות עלתה הבינה המלאכותית ככלי בחינוך המיוחד בזכות יכולתה לשפר את העברת המידע, ולסייע ) מציינת כי ניתן Good, 2021( ). גוד Ali et al., 2023( בהעברה ושימור של מיומנויות שנרכשו לבחון את התמיכות שמספקת הבינה המלאכותית, על פני רצף שבצידו האחד טכנולוגיות המיועדות לאפשר גישה לחומר הלימודים והשתתפות בפעילויות במסגרת הכיתה - דוגמה לכך ) - ובקצה השני של הרצף נמצאות טכנולוגיות Text to Speech( הן מערכות טקסט לדיבור המספקות מענה ותמיכה למוגבלות של הילד - דוגמה לכך הן טכנולוגיות המהוות כלי התערבות
RkJQdWJsaXNoZXIy MTA3NQ==