מוגבלות וחברה ISSN: 2958-6437 מחקר ופרקטיקה 4 גיליון מס׳ 2024 ???? תשפ"ד, ???? מעברים במעגל החיים ISSN: 2958-6437 4 גיליון מס׳ 2024 כסלו תשפ"ה, דצמבר
יוצא לאור על־ידי בית איזי שפירא מערכת כתב העת ד״ר בנימין הוזמי - עורך בית איזי שפירא פרופ' שירלי ורנר האוניברסיטה העברית בירושלים ר דנה רוט״ד בית איזי שפירא ד"ר דליה נסים בית איזי שפירא גב' הילה רימון-גרינשפן מכון ברוקדייל, ג׳וינט ישראל פרופ' רוני הולר האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יעל קרני-ויזל אוניברסיטת בר-אילן גב' רותי כהן קבוצת מחקר משלב, בית איזי שפירא ד"ר מני מלכה אוניברסיטת בן-גוריון גב' טובה אליאסף בית איזי שפירא ד"ר כרמית נעה שפיגלמן אוניברסיטת חיפה גב' יעל יושעי - רכזת המערכת בית איזי שפירא עריכה לשונית: זהבה פרייס עיצוב גרפי: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע״מ הפקה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע״מ 054-7499775 newyork@bezeqint.net : מייל תוכן עניינים דבר העורך .7 מעברים בחייהם של אנשים .9 עם מוגבלות ובני משפחותיהם בנימין הוזמי, דליה ניסים "במאקרו הרעיון הוא מאוד נכון, .3 5 אך המצב הנוכחי לא אידיאלי" מנהלות בתי ספר מספרות על המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות אליסיה גרינבנק, גלית אגם בן ארצי מעבר מחיים מוסדיים לחיים .51 עצמאיים בקהילה: עיקרי דו"ח ועדת דותן רוני הולר "לעבור למגורים בקהילה או לא .69 מה משפיע על החלטת לעבור?" בני המשפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ליטל ברלב ISSN: 2958-6437
תפיסות אנשי מקצוע כלפי .183 צורכיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית המתמודדים עם אובדן הילה תמר אדרי, יעל קרני-ויזל מעברים ומוגבלות: .19 3 סקירת אתרי אינטרנט טובה אליאסף חוויית המעבר מבית ההורים .93 למגורים במערכי דיור בקהילה בקרב בוגרים עם לקויות למידה מורכבות בנימין הוזמי, שחר אליעזר, רועי זיו, רותי כהן, מאור ליבוביץ', מנחם קליין, שירלי ורנר מרכזיות העבודה, דחק הורי .119 ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא 12-0 מוגבלות בגילים מעין פיין, לימור גדות, עינב שגב שונים באקדמיה: השימוש .133 בפוטו-ווייס לתיעוד חוויית השונות של סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות בתוך הקשרים של מעברים ומעבריות במרחב האקדמי מני מלכה תפקידן השקוף של אחיות .161 לאימהות חרדיות עם מוגבלות חיה גרשוני
IX. Moving to Community Living or Staying in an Institution? Which Factors Determine the Decisions Faced by Family Caregivers of People with Intellectual and Developmental Disabilities? Lital Barlev XIII.The Experience of Transitioning into Community Apartments Among Adults with Specific Learning Disorders Benjamin Hozmi, Shachar Eliezer, Roi Ziv, Ruthi Cohen, Maor Leibovich, Menachem Klein, Shirli Werner XV. The Centrality of Work, Parental Stress and Meaning of Life Among Parents of Children with and without a Disability Aged 0-12 Maayan Fine, Limor Gadot, Einav Segev I. Editor’s Note Benjamin Hozmi III. Life Transitions of People with Disabilities and Their Families Benjamin Hozmi, Dalia Nisim V. " Whilst on a Macro Level the Idea is Correct in Principle, the Current Situation is Not Ideal." The Attitudes of School Principals Towards the Transition to the Policy of Inclusive Education Alicia Greenbank, Galit Agam Ben Artzi VII. Transition from Institutional Life to Community Living: Key Points from the Dotan Committee Report Roni Holler
XVII. Different in Academia: Using Photovoice to Document the Experiences of Students with Disabilities within Academic Transitions and Transitionality Menny Malka XIX. The Transparent Role of Sisters of Ultra-Orthodox Mothers with Disabilitiess Haya Gershuni XXI. Professionals’ Perceptions of the Needs of People with Intellectual Developmental Disabilities Coping with Loss Hila Tamar Edri, Yael Karni-Visel
7 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה קוראים יקרים, מעברי חיים מאפיינים תקופות משמעותיות ומעצבות בחייו של אדם, והם משקפים את הדינמיקה המתמשכת במעבר שבין המוכר לחדש. מעברים טומנים בחובם הזדמנויות לצמיחה וללמידה, אך גם אתגרים משמעותיים הנובעים מהתמודדות עם הלא מוכר והלא נודע; הם דורשים מהאדם לגייס משאבים אישיים להסתגלות למציאות שלעיתים ייחל לה ולעיתים נכפתה עליו, דוגמת המעבר משגרה לחירום. עבור אנשים עם מוגבלות, מעברי חיים עשויים לעורר צורך בהתאמות, הכוונה ותמיכה רגשית ומקצועית ייחודיות. מעברי חיים משפיעים על אנשים החווים אותם, אך גם על מערכות נוספות שאיתן הם מקיימים קשרי גומלין ובמרכזן המשפחה. עבור המשפחה, תהליכים אלה מחייבים הגדרה מחודשת של מערכות היחסים בין חבריה, הציפיות והתפקידים וכן חלוקה שונה של המשאבים העומדים לרשותה. הגיליון הנוכחי שואף להעלות לסדר היום המקצועי ולהעמיק את השיח על אודות מעברים מנקודות מבט שונות – רגשית, חברתית ומערכתית. הוא בוחן את האופנים שבהם ניתן להבין ולתמוך במעברים בשלבי החיים השונים: מילדות לבגרות, ממסגרות חינוכיות לתעסוקתיות, ממגורים בחיק המשפחה למעבר לחיים עצמאיים, המעבר לזוגיות וקשרים של שיתוף, לחיי עמל ואף התמודדות עם אובדן. בהתמודדות עם מעברי חיים חשוב לאמץ גישה מערכתית מקיפה שיש בה מדיניות מיטיבה, היצע שירותים רחב המותאם לאנשים עם מגוון צרכים כמקבלי שירות, הבנה רב-תחומית של השלכות המעבר על איכות חיי הפרט ושיח ממוקד-אדם הקשוב לרצונותיו ובחירותיו בתחנות חיים אלה. גיליון זה מציע הזדמנות ייחודית להתבונן במעברים לא רק כאתגרים אלא גם כהזדמנויות לצמיחה אישית, משפחתית ומערכתית. בטוחני שתוכן גיליון זה יאפשר לקוראיו ללמוד ולהעמיק בתובנות שהמאמרים מציגים, ולשאוב מהם ידע עיוני ומעשי שבכוחו להעצים הזדמנויות, ולהסיר חסמים במעברי חיים של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. ברצוני להודות מקרב לב לכותבי המאמרים אשר חלקו עימנו את עשייתם המקצועית וידיעותיהם בגיליון זה ולעמיתי היקרים חברי המערכת. ד"ר בנימין הוזמי עורך
2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות ורווחה | 8
9 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה מעברים בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם 2 , דליה נסים 1 בנימין הוזמי מבוא מעגל החיים האנושי מצוי בתנועה מתמדת, ועם זאת תיאורטיקנים רבים בתחום הטיפול המשפחתי זיהו תחנות משמעותיות במעגל החיים, כמו התהוות הקואליציה הזוגית, הורות, ). לצד Carter & McGoldrick, 1989 ;1984 , "הקן המתרוקן", גיל הפרישה ואובדנים (מינושין מעברים טבעיים במהלך החיים, ישנם מעברים בלתי מתוכננים בחייהם של אנשים, כמו תחלואה כרונית, מוגבלות נרכשת, התמודדות עם מצבים ביטחוניים ושינויים חדים במצב כלכלי ואישי. מעברים הינם תהליכים טבעיים בחייהם של אנשים ומערכות, ואף על פי כן בשל הפרת השגרה הקיימת הם דורשים מאנשים, משפחות וחברות משאבי הסתגלות למציאות חדשה. גישת המערכות בעבודה סוציאלית מגדירה אנשים, משפחות וקהילות כמערכות חברתיות. לפי גישה זו, מערכת היא יחידה השואפת לארגון שבו השלם גדול מסכום חלקיו. המערכת נבדלת מן הסביבה על ידי גבול מוגדר, וקיימת זיקת גומלין חזקה בין מרכיביה. כך למשל, תחלואה נפשית אצל אחד מבני המשפחה עלולה להשפיע על כל אחד מחבריה. מנגד, התגייסות המשפחה בשילוב הקהילה הטיפולית לסייע לבן המשפחה המתמודד, מקדמת ). חברי המערכת 2017 , סיכויי החלמה, ותורמת לאיכות חיים של המשפחה בכללותה (שחם משפיעים זה על זה, ומושפעים זה מזה. מערכת שואפת לאיזון בין התשומות שהיא צורכת לבין התפוקות שהיא מצופה לייצר ). על פי גישה זו, מעברים בחיי אנשים ומשפחות עלולים ליצור הפרה 1992 , בתפקודה (ינוב של האיזון או משבר, שכן מטבעם הם מפירים את הסטטוס-קוו ביחס שבין מערך התשומות לתפוקות. לעיתים, בעת מעבר, אדם או משפחה נדרשים להתנתק או להגדיר מחדש את מקורות ההזנה והתמיכה בחייהם כמו אנשים, מקומות, משאבים והרגלים. במקרים רבים המעבר יוצר משבר במצבים שבהם הוא דורש מיחידים ומשפחות לייצר יותר תפוקות ד"ר בנימין הוזמי, מנהל אקדמי ומשאבי הידע, בית איזי שפירא. 1 ד"ר דליה נסים, מנהלת פיתוח מקצועי, מכון טראמפ, בית איזי שפירא. 2
2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 10 תפקודיות שיאפשרו את המשך התנהלותה התקין של המערכת, בעוד שהמציאות החדשה גרמה לשינוי משמעותי או חסר במשאבים החומריים, החברתיים, הנפשיים ולעיתים אף משאבי הידע שלהם. דוגמה לכך היא התנהלות משפחה בעת אובדן אחד מראשיה. הפרת האיזון עלולה להתרחש גם כשאדם נדרש להסתגל למציאות שבה עומדים לרשותו משאבים קיימים או עודפים בעוד הוא נדרש לתפקד ברמת אינטנסיביות נמוכה יותר, למשל: עודף אפשרי של משאבי זמן בעת פרישה או הסתגלות הורים ל"קן המשפחתי המתרוקן". לפיכך, מעברים במעגלי החיים – בין שמשמחים ובין שמאתגרים - הינם תהליכים של הפרה של איזון עקב שינוי מציאות החיים וגיוס משאבים להסתגלות. מעברים בחייהם של אנשים עם מוגבלות הינם מורכבים בדומה להתמודדות כל אדם עם שינוי משמעותי בחייו ואף יותר, שכן לצד ההתמודדות עם המעבר עצמו, הם נאלצים להתמודד גם עם השלכות המוגבלות על המעבר. המעבר לחיים עצמאיים או מעבר מבית הספר לחיי עבודה עשויים להיות מורכבים עבור אנשים באשר הם. האתגרים מורכבים אף יותר עבור אנשים עם מוגבלות שכלית או מוגבלות התפתחותית משמעותית או מורכבת ). השלכות אפשריות של המוגבלות על תהליכי מעבר במעגל Silberman et al., 2009( החיים נובעות הן מסיבות אישיות (כמו מאפייני הלקות והצרכים וההתאמות הנגזרים ממנה, רמת קיומם של משאבים אישיים לקבלת החלטות ומיומנויות שפותחו בהתנסויות קודמות בניהול מעברים, מבנה האישיות ותחושת מסוגלות) והן בשל חסמים או הזדמנויות מצד הסביבות וההקשרים החברתיים שבהם הם חיים (כמו הגנת יתר, תיוג, הדרה וחסר בשירותים מותאמים). כך למשל, אנשים אשר חוו הגנת יתר וחסר בהזדמנויות להתנסות מלאה באתגרים שמזמנים תהליכי מעבר, עלולים לגלות קשיים במעברים בחייהם בתחומים של ההתרעה על רצון או צורך, חסר במיומנויות לקבלת החלטות ולעיתים גם הפנמה של חוסר אונים נרכש. לעומתם אנשים אשר בנו חוסן אישי, ורכשו מיומנויות להתנהלות חברתית-רגשית, עשויים להסתגל טוב יותר למעברים ולמציאות חברתית משתנה, לנהל שגרה תקינה, ולקבל ) מתאר מוגבלות על פי Shakespeare, 2010( ). שייקספיר 2024 , החלטות מושכלות (בשארה המודל החברתי, כתהליכים של הבניה חברתית שבהם יחסי הגומלין שבין מאפיינים אישיים של הפרט (כמו לקות, סטטוס תפקודי וצרכים) ומאפיינים טבעיים, מבניים, תרבותיים וחברתיים גוררים הדרה ואף דיכוי. משום כך, אף על פי שמעברים בחייהם של אנשים עם מוגבלות עשויים להיות מוצלחים במקרים רבים, לקיומה של מוגבלות תהיה משמעות רבה, אם במפגש של האדם עם סביבות חברתיות שונות הוא יחווה חסמים אשר יפגעו ביכולתו להשלים מעבר חיים מסוים באופן תקין. ראוי לזכור שבמקרים רבים מעבר מוצלח אחד ). הקשיים בתהליכי מעבר אלה Tisdall, 2001) מהווה בסיס ותשתית למעברים הבאים עלולים לנבוע מהמפגש שבין האדם למוסדות חברתיים וציפיות מוסדות אלה מהאדם עם מוגבלות ללמוד תפקידים חדשים, ולהפגין התנהגות מסתגלת למציאות החברתית ולמוסד
11 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה Erickson & Macmillan,( ) החברתי שאליו עבר (למשל: מסגרת לימודים או דיור תומך ). הדברים נכונים גם בהקשרים שבהם האדם יוצר מוסדות חברתיים כמשפחה בתהליכי 2018 מעבר. משאביו האישיים של האדם בשילוב גישה מכלילה מצד הסביבה עשויים להביא למעבר מוצלח. חברה מדירה ותפיסה עצמית שלילית של אדם עם מוגבלות את יכולותיו עלולות להוות חסם בהסתגלות למעברים ובהתפתחות במעגל החיים. ביסוס נרטיב אישי חיובי ופיתוח זהות של מסוגלות וכן מיומנויות להגדרה עצמית, לקיום קשרים הדדיים ולקבלת החלטות בשילוב מרחבים חברתיים תומכים המתמקדים בכוחותיו של הפרט ומציעים מערך תמיכות מאפשר ומעצים - הינם זרזים להגשמה ולהתפתחות במעברי חיים .)Shogren et al., 2015 ;2021 , (הוזמי מאחר שהחיים הינם בתנועה מתמדת, הסתגלות מוצלחת למעברים מחייבת גם פיתוח אוריינטציית עתיד המגדירה את התחנה ההתפתחותית הבאה, בבחינת "איזהו חכם – הרואה את הנולד" (מסכת אבות, פרק ב', משנה ט'). אוריינטציית עתיד מתייחסת לתפיסה של העתיד המורכבת מתוכניותיו, שאיפותיו, ציפיותיו וחששותיו של הפרט באשר לאירועים אפשריים בתחומי חיים שונים בעתידו הקרוב והרחוק. היא אוגדת מכלול של מרכיבים רגשיים, קוגניטיביים, עמדות, מוטיבציה של היחיד לפעול ויכולתו לדמיין את נסיבות חייו באופן פסימי או אופטימי, את יכולתו להציב מטרות לעתיד ועד כמה הוא חווה שליטה .)Steinberg et al., 2009( ביכולתו לעצב את עתידו ) ביצע סקירת ספרות עבור ממשלת Diffley Partnership( " ארגון המחקר "דיפלי שותפויות The Diffley( " בנושא "המעבר לבגרות של צעירים עם מוגבלות 2023 סקוטלנד בשנת ). זאת, במטרה לפתח תוכנית אסטרטגית למעבר מיטבי לבגרות, Partnership, 2023 הנשענת על למידה ותובנות מסקירת ספרות זו. בסקירה זו זוהו אתגרים מרכזיים בתהליכי מעבר של אנשים עם מוגבלות, כמו דחק ואי ודאות, קשיים במעבר בין שירותים (למשל, מחינוך לרווחה), קשיים במימוש זכאויות ולעיתים אובדן זכאויות עקב מעברים במעגל החיים, אובדן מקורות תמיכה, תכנון חלקי של תוכנית המעבר וחסר במידע הניתן לאדם על אודות המעבר, התייחסות חלקית לרצון האדם ושאיפותיו בתהליכים אלה ודחק שחווה המשפחה כמערכת תמיכה. הסוקרים מצאו כי קיימת עקביות בכך שהמרכיבים הבאים חיוניים לתהליכי מעבר מיטביים: תכנון מוקדם של המעבר, קיומן של מערכות תמיכה כוללניות ומתואמות (בפרט כאשר לאדם יותר ממוגבלות אחת), קיומו של מתכלל טיפול ), מתן שירות בגישת שירות ממוקד אדם, מעורבות המשפחה בתכנון case manager( המעבר ובתהליכי קבלת החלטות, זמינותה של המשפחה כמערכת תמיכה עבור האדם לכל אורך המעבר, מתן מידע ברור וזמין, קיומם של שירותים ההולמים את הצרכים אשר בהם משאבים מתאימים ואנשי צוות מיומנים.
2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 12 מאמר זה יסקור מעברים מרכזיים בחייהם של אנשים עם מוגבלות תוך התייחסות לחסמים והזדמנויות. ההתייחסות למעברים תיעשה בפרספקטיבה אקולוגית הרואה את האדם בהקשרו. המאמר יתייחס לאנשים עם מוגבלות ככלל, אך מאחר שמוגבלויות שונות מעוררות את הצורך בהתאמות מגוונות, תוקדש התייחסות לקהילות אנשים עם מוגבלות ספציפית במקומות שבהם יתבקש הדבר. מעברים בחייהם של אנשים עם מוגבלות הופעתה של המוגבלות ואבחונה אבחונה של מוגבלות באופן מקצועי ופורמלי הינו תהליך אשר בסופו ניתן לה שם ובמקרים של ריבוי מוגבלויות - שמות. תגובותיו של האדם ומשפחתו למתן האבחנה מעורבות ). יש החשים הקלה עקב כך 2020 , ותלויות במידה רבה ביחסה של החברה למוגבלות (שחר שלקשיים שהם או ילדם חווים יש שם ודרכי התערבות ידועות, ובכללן התאמות שיסייעו לו ולהם להתמודד עם אתגרי המוגבלות. כאשר מדובר בגיל צעיר, לרוב הורים ייטו לצרוך Guralnick,( שירותי טיפול באופן מוגבר מתוך הכרה בחשיבותה של התערבות מוקדמת ). יש הרואים באבחנה "סטיגמה", ולפיכך הם מסרבים לקבל את ההגדרה המקצועית או 2011 ). משום כך, הם Han et al., 2023( לזהות את עצמם עם קבוצות אנשים עם אבחנה דומה שואפים ופועלים להגיע להישגים תפקודיים מיטביים המתאפיינים במקרים רבים בניפוץ ). במקרים רבים שבהם המוגבלות בלתי נראית, כאוטיזם, 1983 , "תקרות זכוכית" (גופמן כבדות שמיעה, לקות ראייה מורכבת, הפרעות למידה מורכבות או תחלואה נפשית, רבים ). יש Caughlin et al., 2009( נוטים להסתירה מחשש לסטיגמה ופגיעה בסטטוס החברתי .)Corrigan & Rao, 2012( המפנימים את הסטיגמה החברתית, ומפתחים סטיגמה עצמית במחקר שנעשה על אודות תפיסת המוגבלות בקרב בוגרים עם אוטיזם, נמצא כי הסתרת האבחנה וחשיפה למחוללי לחץ חברתיים כתיוג, אפליה, חשש מדחייה והדרה נמצאו קשורים .)Botha & Frost., 2020) לרמות רווחה נפשית נמוכות יותר ולמצוקה רגשית גבוהה יותר במקרים רבים הורים נוטים לדחות את הגיל שבו הם משתפים את בנם או בתם באבחנה ובמאפייניה. להסתרה זו משמעויות רבות על אורח חייו של ילדם ועל תפיסתו העצמית שכן הוא מתמודד עם אתגרי המוגבלות מבלי שהוא יודע מה מקורה. מחקר פורץ דרך שבוצע ) הציע מודל המחדד את החשיבות של Almog et al., 2024( לאחרונה על ידי אלמוג ועמיתיה חשיפת המוגבלות ואת העיתוי והאופן הרצוי לעשות זאת. הן מצאו כי חשיפת המוגבלות בקרב אנשים עם אוטיזם עשויה להועיל בתחומים רבים, כמו הבנה עצמית טובה יותר, התחברות אפשרית ל"שבט" שבו האדם יוכל לחוש בנוח, רכישת מיומנויות לייצוג עצמי
13 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה ופעולה יזומה להתאמות נדרשות. כמו כן, חשיפת המוגבלות על ידי ההורה מאפשרת לו לנהל שיח פתוח עם ילדו, ולראות בו שותף לקבלת החלטות. לתפיסה העצמית ולרווחה הנפשית של אנשים עם מוגבלות משמעות רבה בעיצוב תפיסת העתיד שלהם ובמוטיבציה .)2020 , שלהם לפעול למימוש מטרות עתידיות (שחר acquired( " מלחמת "חרבות ברזל" עוררה את השיח הציבורי על אודות "מוגבלות נרכשת ) המופיעה באמצע החיים, והשלכותיה. על פי נתוני אגף השיקום שבמשרד disability פצועי צה"ל. 12,000- , מאז תחילת המלחמה נקלטו כ 29.10.24 הביטחון הנכונים לתאריך מהפצועים מוגדרים עם פציעה בינונית- 14% .30 עד 18 מהם בני 51% הנתונים מלמדים כי ) פיתחו תגובות נפשיות שונות 43%( פצועים 5,200 . קשה, מאות מהם עם פציעות ראש ). אנשים 2024 , כחרדות, דיכאון, קשיי הסתגלות ופוסט-טראומה (מערכת אתר משרד הביטחון אלה שינו סטטוס חברתי באופן פתאומי, וממקום שביטחונה של החברה היה תלוי בהם, במצבם כעת הם תלויים במשאבי החברה על מנת לשוב למעגל תפקוד ונתינה. למוגבלות הנכפית על אדם באמצע החיים השלכות משמעותיות על תפקודו היום-יומי ועל זהותו. האתגר המרכזי והמורכב בהתייחס לזהות הוא להגיע לאינטגרציה שבין הזהות שלפני הופעת המוגבלות לבין זאת שלאחריה. תהליך זה קשור לנרטיבים האישיים שיוצר האדם למציאות חייו. יש המסתגלים למציאות וחווים זהות אינטגרטיבית בעוד בקצה השני של Adler et al.,( רצף התגובות יש מי שמתנגד לאמץ זהות הכוללת מוגבלות באופן אקטיבי ). כאשר מדובר במוגבלות המתאפיינת בחבלה במוח, עלולה להיות פגיעה בתפקודים 2021 הקוגניטיביים, כמו פונקציות קשב וריכוז, יכולת הלמידה בתפקודים ניהוליים, יכולת ביטוי מילולי ופונקציות חברתיות ובכללן מרכיבים התנהגותיים. לכך יש השלכות אפשריות על ניהול האדם את חייו באופן עצמאי ובפרט כאשר הוא חסר יכולת לבקרה עצמית, וכאשר .)2014 ,' כושר השיפוט והתובנה למעשים ולמצבים נפגע (פיטליק וסנדרוביץ ) מדגיש כי The affirmation model of disability) המודל האפירמטיבי למוגבלות לצד חשיבותה של זהות חיובית אישית חשובה גם זהות קולקטיבית חיובית. הוא מוחה על תפיסה אישית וחברתית של מוגבלות כ"טרגדיה", ומחדד את הצורך והתרומה של חוויית ההשתייכות לקבוצת אנשים עם מאפיינים דומים, כקהילת האוטיסטים המגדירה את עצמה עם שונות נוירולוגית, וקהילת החרשים המסמנים הרואים בסוג תקשורת זה שפה היוצרת תרבות - היבטים חיוביים עשויים לצמוח מחיים כאדם וכקבוצה עם מוגבלות .)Swain & French, 2000( סקירת הספרות מלמדת כי הופעתה של מוגבלות או אבחונה דורשים מאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם להסתגל למציאות חדשה, להגדיר מחדש את הנרטיב הפרטי ואת הזהות האישית והקולקטיבית.
2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 14 מעברים במערכת החינוך מילדות לבגרות שער הכניסה למסגרות חינוכיות עבור פעוטות עם מוגבלות הינו מעון היום. מעבר זה מורכב עבור כל פעוט מאחר שהוא נדרש להסתגל לסדר יום ממושך שלא בסביבתו הטבעית, עם מעבר מנוכחות של "אובייקט קבוע" למגוון דמויות מטפלות. עליו להתמודד עם למידה של מושגי יסוד רבים, להפנים הרגלים ולרכוש מיומנויות לאינטראקציה חברתית. פעולות אלה עשויות להיות מאתגרות עבור פעוטות עם מוגבלות קוגניטיבית או תקשורתית ) נחקק 2000- ). חוק מעונות יום שיקומיים (התש"ס Strnadova & Cummings, 2016( במטרה להבטיח לפעוטות עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית מתאימה. זאת ), ועל מנת ליצור Guralnick, 2011( מתוך הכרה בחשיבות התערבות מוקדמת בגיל הרך עבור פעוטות ובני משפחותיהם מסגרות טיפוליות-חינוכיות כוללניות שבהן כלל הגורמים המעורבים בטיפול בפעוט, ובכלל זה הוריו, פועלים בגישה טרנס-דיסציפלינרית, ויוצרים מנגנון התערבות מתואם. תפקיד נוסף של המסגרת הוא לספק תמיכה רגשית לבני המשפחה האמורה להעניק להם תחושת ביטחון ומסוגלות המהווים תנאי חשוב להתמודדות עם צרכיו ). הורים רבים מתלבטים Guralnick & Bruder, 2019) של הפעוט במסגרת המשפחתית בסוגיית ההשתייכות של ילדם, ועלולים להסס לשלב את ילדם במעון יום שיקומי מחשש שהם מנתבים את ילדם למסלול חינוכי במסגרות החינוך המיוחד. בגיל בית הספר היסודי ישנם ילדים המופנים למסגרות לחינוך מיוחד שבהן הם זכאים . הורים רבים חשים תסכול במעבר 21 למעטפת רחבה של התאמות, חינוך וטיפול עד לגיל זה מאחר שישנם ילדים עם מוגבלות אשר כישוריהם האקדמיים עשויים להתאים באופן סביר להשתלבות בבית ספר כללי, ובמקרים שבהם אכן הם לומדים במסגרות אלה, הם מלווים על ידי תומכת חינוכית (סייעת). ליוויה של הסייעת עשוי להקל על התלמיד את ההתארגנות וההתנהלות במרחב הבית ספרי, ועם זאת, ישנם ילדים הרואים בסייעת גורם מתייג המצהיר על היותם "אחרים". סוגיית השילוב במסגרות חינוך של הזרם המרכזי הינה מן השנויות במחלוקת. יתרונות השילוב עשויים להיות בכך שהם עשויים להיטיב עם תלמידים עם מוגבלות ועם בני כיתתם. תלמידים עם מוגבלות הלומדים בחינוך של הזרם המרכזי עשויים לגלות התפתחות טובה בתחום הלימודי, החברתי והרגשי. עם זאת, היעדר תשתיות פיזיות וחינוכיות ובכללן חסר במורים שהוכשרו כראוי להובלת תהליכים אלה – הן לימודיים, הן חברתיים והן רגשיים - יביאו לכך שתלמידים עם מוגבלות עלולים להתמודד עם תוכנית לימודים שאינה מותאמת לצורכיהם, ולעיתים אף לחוות בריונות מצד בני כיתתם – תופעה וחוויית למידה העלולות לפגוע .)Jardinez & Natividad, 2024( בתחושת הערך העצמי והזהות המתגבשת של התלמיד בני כיתה של תלמידים עם מוגבלות המשולבים בכיתות רגילות, עשויים לחוות בעקבות השילוב הפחתה של פחד, שנאה, עימותים ודעות קדומות, ועלייה בתחושות חמלה,
15 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה קבלה ואמפתיה - מיומנויות החשובות לחברות הרואות בשוויון והכלה ערכים מרכזיים ) סקרו חוויות שילוב בשמונה סיפורי חיים של 2011( ). חובב ודהרי Kart & Kart, 2021( אנשים עם מוגבלות, ומצאו כי לעמדות המורים והכשרתם ולמעורבות המשפחה השלכות משמעותיות להצלחת השילוב. חוזר מנכ"ל משרד החינוך לקידום ההכלה במשרד החינוך מצהיר כי הוא רואה בשילוב זכות בסיסית אשר עשויה לתרום לתלמיד עם 25.4.21 מיום מוגבלות מבחינה לימודית, חברתית ורגשית. מדיניות משרד החינוך בכל הקשור לתלמידים עם מוגבלויות היא להעדיף את השתלבותם במסגרות החינוך הכללי תוך הדגשת אחריותן של ). עם זאת, סקירה שנעשתה 2021 , המסגרות החינוכיות למתן מענה לצורכיהם (משרד החינוך ) מצאה כי כמחצית מהמורים 2023 , במסגרת מחלקת המחקר והמידע של הכנסת (וייסבלאי המשלבים העריכו שהשילוב לא תרם, הן לימודית הן חברתית, לתלמידים עם מוגבלות ציינו כי העומס הכיתתי לא מאפשר להם להתייחס לצרכים 52% . אשר שולבו בכיתותיהם ראו בהשתלבות תלמידים עם מוגבלות בכיתתם 32%- הרגשיים של תלמידיהם המשולבים, ו גורם מעכב להוראה מיטבית. נראה כי על אף היסודות החיוביים הטמונים ברעיון השילוב, עדיין קיים פער בין הצהרת המדיניות בתחום זה לבין יישומה באופן מיטבי. ראוי לזכור כי תלמידים עם לקויות למידה מורכבות, ה"נופלים בין הכיסאות", ומצויים בקו התפר שבין החינוך המיוחד לחינוך הכללי בהתייחס ליכולותיהם הלימודיות השונות, נודדים בין מסגרות אלה בחיפוש אחר "הכיסא" החינוכי המתאים. חלק מהם חווה מעברים רבים בין מסגרות עד למציאת המערכת החינוכית המתאימה. ראוי לזכור כי ישנם תלמידים עם מוגבלות אשר בשל מורכבות מצבם הרפואי – גופנית או נפשית - הם חווים אשפוזים ממושכים המנתקים ). במצבים כאלה Strnadova & Cumming, 2016( אותם לפרקים ממסגרות החינוך שלהם חשוב המשך שימור הקשר של המסגרת החינוכית עם התלמיד גם בעת האשפוז. לחוויית הנדודים בין מערכות חינוכיות השלכות אפשריות גם על חוויית ההשתייכות של התלמיד, .)2021 , הזהות והמסוגלות (הוזמי בין שמדובר בהשתלבות תלמיד עם מוגבלות בחינוך הכללי ובין שבחינוך המיוחד, על מערכות אלה לבנות עימו תוכנית מעבר לבגרות, ולהכינו לכך. זאת מאחר שבוגרים רבים המסיימים מערכות חינוכיות אלה ובני משפחותיהם חשים חוסר אונים ולעיתים חרדה מחסר בהזדמנויות מתאימות להמשך מסלול החיים, וחסר בהיכרות עם אלה הקיימות עבור 5 ) בסעיף 2022- בוגרים עם מוגבלות. חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (התשפ"ב לחוק, המונה את התחומים של שירותי הרווחה הנכללים בחוק, קובע כי 5 לתוספת לסעיף אנשים עם מוגבלות יהיו זכאים ל"תוכניות מעבר ממערכת החינוך למערכת שירותי הרווחה". לבניית תוכניות מעבר חשיבות רבה על מנת לשמר רצף של התפתחות והגשמה במעבר בין מסגרות, ולייצר חפיפה ושיח בין המערכת החינוכית המכירה את האדם, למסגרות חדשות שבהן ייקלט כחבר תורם ונתרם ובמוקדן שירותי הרווחה.
2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 16 מהתבגרות לבגרות המעבר מהתבגרות לבגרות הוא בעל השלכות אישיות וחברתיות רבות. הוא כולל הסתגלות למצבים חדשים, כמו מעבר ממעמד קטין לבגיר, היפרדות מההורים, הגדרת תפקידים חדשים ומציאת קבוצת השווים כדרך לרכישת עצמאות ולבניית זהות נפרדת. תהליך זה הינו הכרחי עבור אינדיווידואציה של היחיד והשלמת התהליך של ההגדרה העצמית. ) מתייחס לפרק הזמן העובר מהרגע שבו אדם תופס transition( בהקשר הפסיכולוגי, מעבר שמציאות חייו עומדת להשתנות או שהוא מוצא את עצמו בסיטואציה חדשה, עד הרגע שבו הוא מרגיש שהסתגל היטב למציאות החדשה. כל המעברים המשמעותיים בחיים, גם אלו החיוביים והמתוכננים היטב, מגלמים בתוכם חוויה של אי נוחות, בשל תחושת האובדן המתלווה לעזיבת הרגיל והמוכר, והצורך בהסתגלות למציאות חיים שונה הדורשת התמודדות .)2022 , עם מידה רבה של אי ודאות (רז בהקשר של צעירים ונוער עם מוגבלות, המעבר מחייב תיווך והכוונה בבחירת תוכנית המשך, היכרות עם הזכויות והאפשרויות הקיימות עבורם, ותמיכה רגשית בהם ובהוריהם לאורך התהליך כולו, מהפרידה מהחממה הבית ספרית, בתהליכי פיתוח גיבוש וחיזוק הזהות האישית, בהגברת יכולת השליטה שלהם על חייהם, הדרכה לניהול עצמי והסתגלות הבוגר לחיים בקהילה. הצעירים צריכים לזהות מטרות, לגבש אותן, ולבחור את התפקיד שהם רוצים למלא בחברה כמבוגרים. משימות אלו הן כאמור קשות ומורכבות לבוגר עם .)2012 , ) כפי שצוטט אצל שרעבי ומרגלית International Labour Office, 1998( מוגבלות בנוסף, רבים מהם ממשיכים להתגורר עם משפחתם, ונמצאים במערכת חינוך תומכת עד . מרביתם לא פיתחו מספיק את עצמאותם ואת יכולתם לבחור ולהחליט לעיתים 21 גיל בשל הגנת יתר של הוריהם או בשל חינוכם במשך שנים לצייתנות ולריצוי בשלב הזה בחייהם שבו מתהווה הזהות של הפרט. עליהם להתמודד עם קבלת המוגבלות שלהם כחלק מזהותם וגם עם בחירות והחלטות משמעותיות שלהן לא קיבלו הכנה מספקת. ואכן, בדומה לבני גילם, חלק מהבוגרים עם מוגבלות אינם מתנסים במעברים ובבניית האיזון ). נוסף על כך, לצעירים אלו לא תמיד יש 2021 , המחודש המתלווה אליהם (יבזורי ואחרים תמונת עתיד ברורה, מכיוון שמסלול חייהם לאחר סיום הלימודים אינו מסלול "שגרתי" כשל בוגרים אחרים. הצעירים עומדים בפני התלבטויות רבות בכל אחד משטחי החיים שלהם. לעיתים השאלות הן: האם אני צריך אפוטרופוס או לא? אולי נכון להיעזר בתומך בקבלת החלטות? האם אוכל לנהל אורח חיים עצמאי? לעיתים ההורים מעורבים בשאלות הללו באופן משמעותי. כמו כן, ניצבות בפניו שאלות להמשך: האם להתגייס או להתנדב לצבא או לחפש מסגרת לשירות לאומי? ללמוד במכינה לחיים עצמאיים? ללמוד מקצוע? לחפש מקום עבודה? לחפש אפשרות ללימודי המשך? מסלול חייהם מעורפל, אך הם נדרשים לקבל החלטות, בעוד שכאמור אין הם מוכשרים לכך, ואין בידיהם ידע מספיק על האפשרויות על מנת לקבל החלטות חשובות אלו. בה בעת עליהם להתמודד עם אתגר נוסף של מעבר
17 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה לקבלת שירותים כבוגרים, להיפרד מנותני שירותי הבריאות לילדים, להיפרד משירותי ), ולעיתים Brown & MacArthur, 2023( החינוך התומכים ואנשי הצוות המוכרים והידועים גם לצאת מבית ההורים למסגרת מגורים אחרת. ) מציעה להוסיף לסוגיית המעבר לבגרות של צעירים עם מוגבלות את המושג 2022( רז ). בתפיסתו, 2022 , כפי שצוטט אצל רז Arnett, 2007( . "הבגרות המתהווה" שטבע ארנט השינויים החברתיים והכלכליים הגלובליים שחלו בעשרות השנים האחרונות, הובילו להתארכות תהליך המעבר לבגרות עד לסוף שנות העשרים, ולזיהויה של תקופה התפתחותית ). בהנחה שתקופת המעבר מתארכת, emerging adulthood( חדשה – הבגרות המתהווה ). פרדוקס זה מתאר 2022 , הרי נוצר פרדוקס שהיא מכנה "פרדוקס המעבר המקוצר" (רז מצב שבו צעירים עם מוגבלות עוברים תהליך מעבר מזורז, תוך שהם "נדחפים" לחייהם שנים 8-4 הבוגרים ללא הזדמנות שיש לחבריהם ללא המוגבלות, לחוות הארכת בגרות למשך .)2022 , כפי שצוטט אצל רז Redgrove et al., 2016( שבהן יוכלו להתנסות במגוון חוויות חוויות אלה עשויות לכלול שירות צבאי כחלק מחובת הגיוס בישראל, טיול בחו"ל, מגורים מחוץ לבית ההורים, עבודות מזדמנות, לימודים על-תיכוניים ועוד. כך נוצר מצב פרדוקסלי שבו צעירים עם מוגבלות נדרשים להתמודד עם שאלות בנוגע לעתידם, הכשרה מקצועית ותוכניות לשיקום תעסוקתי ופיתוח קריירה שנים רבות לפני חבריהם ללא המוגבלות, ולרוב הם עדיין לא גיבשו ידע מספיק לגבי העדפות, יכולות ואתגרים אישיים, ולא ביססו את Redgrove et al., 2016) המיומנויות והניסיון הדרושים לבחירה וקבלה של החלטות לעתיד .)2022 , כפי שצוטט אצל רז אל אתגרים אלו יש להוסיף את שאלת התכנון והחשיבה קדימה על העתיד. ואכן, אוריינטציית עתיד מהווה אתגר גדול בתקופת המעבר עבור כל הצעירים, עם מוגבלות ובלעדיה, ולחשיבה על העתיד יש תפקיד משמעותי בהצלחת תהליך המעבר. אוריינטציית עתיד נלמדת, מתפתחת ומתגבשת תוך כדי אינטראקציה עם אחרים משמעותיים, כמו הורים, (. לצעירים Nurmi, 2005( חברים ומורים, בשיחות על אמונות, חלומות ותוכניות לעתיד עם מוגבלות, בדומה לצעירים ללא מוגבלות, יש שאיפות ותקוות לעתיד בתחומי השכלה, עבודה ופנאי. יש להם צורך לשמור על יחסים קרובים ומשמעותיים, ולקבל החלטות לגבי העתיד בעצמם. בשני מחקרים שבדקו אוריינטציית עתיד בקרב מתבגרים עם מוגבלות בישראל, נמצא כי צעירים עם מוגבלות שכלית מהחברה הערבית חושבים על עתידם בתחום הקריירה, יחסים חברתיים וזוגיות, וציינו כי תחומים אלה חשובים עבורם, וכי הם מאמינים ). במחקר אחר נמצא כי תלמידי Arslan, 2013( ששאיפותיהם בתחומים אלה תמומשנה חינוך מיוחד, עם לקויות למידה מורכבות, דיווחו על רצונם לעבוד בעתיד, והאמינו שיצליחו ( נמצא כי אנשים עם Hole et al., 2013( ). במחקרם של הול ואחרים 2022 , למצוא עבודה (רז מוגבלות שכלית דיווחו על תקוות ודאגות לעתיד, אך לא נקטו שום פעולה אקטיבית למען מימוש התקוות או הרגעת הדאגות. מרביתם התייחסו באופן פסיבי אל העתיד ללא תכנון
2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 18 מסיימים 21-18 אקטיבי לתחנות החיים הבאות. משמעות הדבר היא כי בוגרים צעירים בני את לימודיהם כאשר אין בידם מספיק כלים להתבונן על עתידם או לממש תוכניות לגביו. בנוסף, במקרים רבים הם אינם מעורבים באופן מלא בתכנון עתידם, ועקב כך העתיד הלוט בערפל מעורר חרדה וחששות. בשנים האחרונות חלו שינויים גדולים ונרחבים בהתייחס לתקופת חיים זו, ונפתחו מסלולים ותוכניות למעבר לבגרות, כמו התוכנית "יוצרים עתיד" המופעלת במסגרות החינוך המיוחד בארץ. כמו כן, קיימים מסלולים לשירות צבאי, שירות לאומי, התנדבות, הכשרה מקצועית, מכינות לחיים, לימודים גבוהים מותאמים ותוכניות נוספות. נראה כי למסלולים אלו תרומה משמעותית להתפתחות הצעירים. חלק מהצעירים עם המוגבלות משרתים בצבא שירות רגיל או מתנדבים לצבא, וחלקם מתנדבים לשירות לאומי-אזרחי. הצעירים עם המוגבלות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי, מפתחים את כישוריהם האישיים והחברתיים, מפתחים עצמאות, מקבלים הזדמנות לתרום למדינה, ורוכשים מיומנויות וכישורים תעסוקתיים ). השירות הצבאי 2011 , בתחומים מגוונים, ותפיסת המסוגלות העצמית שלהם עולה (אלפסי מעניק לצעירים תחושת ערך וגאווה, שייכות וביטחון עצמי, ומכשיר אותם להמשך חיים .)2024 , עצמאיים בקהילה (גרינבנק ואגם בן ארצי בשנים אלו "מינהל מוגבלויות" מפנה את עיקר משאביו ומאמציו להגברת השתתפות אנשים עם מוגבלות בקהילה. לשם כך נדרשים צעדים מעשיים של יצירת שותפויות על מנת ליצור קשר, תקשורת ושפה משותפת בין כלל השותפים המקיפים את חייו של הצעיר, הבוגר, משפחתו, המסגרת החינוכית, הקהילה ושירותי הרווחה. על מנת לגבש מטרות משותפות בחיי האדם יש לאגום ולאחד משאבים להשגת מטרות אלה והיעדים הנגזרים מהן (שביט, .)2024 השכלה ועבודה אריקסון מציין בספרו "ילדות וחברה" כי כאשר נשאל זיגמונד פרויד מהם הגורמים לאושר , עמ' 1983 , ) (אריקסון Lieben und Arbeiten( " בחייו של אדם, הוא השיב "לאהוב ולעבוד ). עבודה מעניקה לאדם תחושת משמעות ונחיצות, והיא מהווה אמצעי חשוב לחוויית 193 ). אף Nevala et al., 2019( השתייכות, לקשירת קשרים חברתיים ולרווחה גופנית ונפשית שרוב תלמידי החינוך המיוחד מצפים להשתלב בעולם העבודה בתום לימודיהם, הם נתקלים ). גיל בית הספר הינו משמעותי 2024 , בקשיים רבים במעבר מבית הספר לעולם העבודה (רז ביותר עבור כל תלמיד לרכישת מיומנויות יסוד לעולם העבודה. בגיל זה הילד מתנסה בשהייה ממושכת במסגרת היררכית עם לוח זמנים ברור בלמידה, בהבנת הוראות ובביצוע מטלות, בעבודת צוות, בהתמצאות במרחב, בחשיפה לסביבות טכנולוגיות ובהסתגלות חברתית. בתקופת התיכון תלמידים משתלבים בפרויקטים של התנדבות חברתית אשר מזמנים להם
19 | 2024 דצמבר | 4 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה חוויה של מתן שירות עבור קהל יעד מוגדר ועם ציפיות תפקיד ברורות. בחירת מגמת הלימוד בבית הספר התיכון נשענת על תוכניות עתידיות להכשרה מקצועית אקדמית או אחרת. מסלול תלמידים הלומדים בחינוך המיוחד שונה בהיבטים רבים. רובם אינם ניגשים למבחני הבגרות, ומיעוטם מצליח להגיע לזכאות ל"תעודת בגרות חלקית". רובם אינם משתלבים בתוכניות התנדבות בעוד שזו מהווה גשר לעולם העבודה בשכר עבור אנשים עם מוגבלות ). כמו כן, עצמאותם התפקודית והתמצאותם במרחב אינן תואמות את 2023 , (ינאי-ונטורה אלו של בני גילם. על מנת להתגבר על גורמים מעכבים אלה להשתלבות בעולם העבודה, בעשור האחרון התפתחו תוכניות מעבר מהחינוך המיוחד לעולם העבודה בשותפות ביןמשרדית של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (כך כונה אז) ומשרד החינוך. ) אשר פועלת בבתי 2020( בהערכה שנעשתה לתוכנית "יוצרים עתיד" על ידי ברלב ובכר מן התלמידים בקבוצת התוכנית חשבו כי 92% , נמצא כי 2014 ספר לחינוך מיוחד מאז שנת הביעו נכונות להתאמץ וללמוד, כדי למצוא עבודה 85% , יהיו מסוגלים להיות עובדים טובים חשבו כי יצליחו למצוא עבודה טובה. בכל זאת הורי משתתפי המחקר דיווחו 77%- טובה, ו השתלבו לפחות במסגרת אחת של צבא, שירות 85% , כי בטווח של שנתיים מסיום התוכנית מבוגרי 20% . לאומי, לימודים או עבודה במקום עבודה רגיל בשנתיים לאחר סיום הלימודים מבוגרי קבוצת ההשוואה עבדו בעבודה בשוק החופשי במהלך השנתיים 30%- התוכנית ו שחלפו מאז סיום הלימודים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תלמידים שהשתתפו בתוכנית לאלה שלא לקחו בה חלק, בהתייחס לשיעור ההשתתפות בעולם העבודה. כמחצית ) גילו קשיים 54%( ) ובקבוצת ההשוואה 45%( מהתלמידים בקרב אלה שהשתתפו בתוכנית במציאת עבודה על רקע גופני או רגשי-נפשי. תוכניות נוספות להכנה לחיים בוגרים ולעולם העבודה עבור בוגרי מערכת החינוך עם מוגבלות הינן המכינות לחיים דוגמת "כיוונים", "אבני דרך" וגוונים". גם מערכי הדיור עבור אנשים עם מוגבלות מלווים את מקבלי השירות להשתלבות בעולם העבודה. מצא שבעוד 2021 דו"ח שפרסם ג'וינט ישראל על אודות אנשים עם מוגבלות בישראל בשנת , שיעור המועסקים 80% שבקרב האוכלוסייה הרחבה בגיל העבודה, שיעור המועסקים עמד על ). נתונים זהים מתקבלים 2021 , בלבד (ברלב ואחרים 53% בקרב אנשים עם מוגבלות עמד על גם במקומות אחרים בעולם. כך לדוגמה, מחקר שבדק חסמים והזדמנויות בהעסקת אנשים מועסקים בקרב 79% מועסקים עם מוגבלות לעומת 49% עם מוגבלות בקנדה, דיווח על ) זיהו 2023( ). הוזמי ועמיתיו Khaytzadeh-Mahani et al., 2020( אנשים ללא מוגבלות חסמים שלוש קטגוריות מרכזיות של חסמים בעולם העבודה שחווים אנשים עם מוגבלות: – אלה מתייחסים להשכלת האדם, למיומנויות שרכש ובכללן השפה האנגלית, יכולת אישיים חשבונית, שימושי מחשב, התמצאות במרחב ורישיון נהיגה. נוסף על אלה, גם ערך עצמי – המתאפיינים בתפיסה חסמים מצד המעסיקיםשלילי והפנמה של סטיגמות חברתיות. סטיגמטית של המועמד או העובד, והתמקדות במוגבלותו תחת כישוריו, גישת "חסד"
RkJQdWJsaXNoZXIy MTA3NQ==