דף ריק

86 נעמי סטוצ‘ינר הקמה של ארגון ללא מטרת רווח בחברה הישראלית של שנות השמונים הייתה ובית איזי שפירא נרשם כ“עמותת אבי“. 1980- מאתגרת. חוק העמותות נכנס לתוקף ב ההכרה כמלכ“ר אפשרה לנו להתרים ולהיות מוכרים על-ידי משרד האוצר. אבל כניסתה של עמותה ”משפחתית“ חדשה לזירת הרווחה הייתה מלווה בספקנות, לעתים בלעג, ובוודאי כמעט ללא שיתוף פעולה, עד כדי כך שהבהירו לנו שדי ברור שלא נצליח לשרוד יותר משנה אחת. אנחנו, כמו אבי ז“ל, האמנו כי בעזרת נחישות, דבקות במטרה ואמונה בצדקת הדרך, נצליח לשנות עמדות ותפיסות, לא רק בנוגע לזכותם של אנשים עם מוגבלויות להיות בקהילה ולקבל את הטיפול המתאים ביותר, אלא גם לגבי תפקידם ואחריותם של האזרחים בחברה הישראלית. עם הזמן הפכו התפיסות החדשות להיות הבסיס הערכי להתפתחות המגזר השלישי והפילנתרופיה בישראל. באותם הימים היו סטנדרטים של שרותים לילדים עם צרכים מיוחדים. הקצאות הכספים של הממשלה היו על בסיס אותם סטנדרטים ששאפנו להעלות ולשנות. לצורך כך היה עלינו לבסס את פעילותינו בעיקר על גיוס משאבים. אוירת הנתינה בארץ הייתה של מתן צדקה )מצעד הפרוטות( או תרומות אד-הוק, למשל לצ.ה.ל בזמן חירום )שירותרום(. היה ברור לנו שכדי ליצור עניין ותמיכה בארגון חדש ובנושא מרתיע כמו פיגור שכלי, היה עלינו לעבוד קשה בשיטה יסודית ומקצועית כדי לפרוץ לתוך המודעות והשיח הציבורי. הייתה לנו מטרה כפולה, מצד אחד לבנות את תכניות הטיפול הטובות ביותר כדי להוות דוגמה ולהביא לשינוי בארץ. מצד שני, היינו צריכים לממן את הפרויקט והסטנדרטים החדשים שקבענו. ידענו שכאן בארץ נצטרך להתחיל בפריסת רשת נתינה רחבה שתתחיל גם בתורמים הקטנים. מהלכים המשלבים גיוס משאבים וגיוס הקהילה כבר בימים הראשונים פעלנו כדי להפעיל את הקהילה המקומית למען הארגון בכל המעגלים. בתחילת הדרך היו תרומות מהמשפחה בחו“ל. כאשר חיפשנו משאבים בקהילה שמסביבנו, זיהינו מיד את העולים שהגיעו מארצות המערב. אלה הביאו עמם תרבות של לקיחת אחריות בנעשה בקהילתם וחיפשו הזדמנויות להיות מעורבים ולתרום. היות שהשתייכנו לקהילה זו החיבור היה קל יחסית, ומשם התחלנו. לשמחתנו, חלק ניכר מאותם עולים היוו את גרעין ההתנדבות בבית איזי שפירא ואף יצרו לנו קשרים בארצות מוצאם. מחבילות שי לקרן אהבה , מוסד פנימייתי ביוהנסבורג ליהודים עם פיגור שכלי שכלי Selwyn Segal Hostel ונכויות אחרות, שאבא היה אחד ממקימיו, הפעיל מערכת של מתנות לחג. כל הקהילה היהודית )אז וגם היום( הייתה רוכשת ממנו את מתנות החג. לפיכך החלטנו לפתוח במכירה של חבילות שי לחגים. היה ברור שזו דרך טובה לשלב בין גיוס כספים לארגון, הגברת מודעות הקהילה לעצם קיומנו ושינוי עמדות בנושא הנכויות. האמנו שככל