דף ריק

62 ישראל סייקס אקטיבית כדי להראות ולשדר את היחס השוויוני. לעומת זאת, היו דברים שלא נעשו בצורה אקטיבית, אבל הייתה כוונה מאחוריהם, למשל ההקפדה על אסתטיקה במתן השירותים – אסתטיקה ממש, כלומר כל מתקן, קיר או אבן יהיה אסתטי ומכובד כל-כך, עד שישדר לכל מי שבא בשערי הבניין שאנשים עם צרכים מיוחדים קשים כל-כך, עם פיגור שכלי שכלי ועם מוגבלויות קשות זכאים לקבל את המקסימום.“ התייחס לכבוד שבית איזי הביא לתחום הנכויות ההתפתחותיות: 38 אריה שמש ”אני חושב שמה שאיזי שפירא עשה, מעבר לכל דבר אחר, היה לתת המון כבוד לנושא, ולכן הוא היה יכול להזיז את כל המערכות. כשנכנסתי לשם ראיתי את נעמי וראיתי את המכובדות של העניין, ועד היום זה מוביל אותי – אנשים מתקנאים ורוצים להיות דומים. זה לא היה קודם לכן. הסיפור הזה של לתת כבוד לאנשים ולמשפחות – זהו הדבר המרכזי ביותר שמאפשר להתקדם. שווה להיות שותף לדבר כזה.“ העידה שמרכיב זה של מצוינות ומכובדות הוא מרכיב ייחודי 39 איימי סלייטר-עובדיה לבית איזי שפירא גם בפרספקטיבה בין-לאומית: ”עבדתי במקומות רבים בארצות הברית בגיוס משאבים וראיתי ארגונים נהדרים רבים לצרכים מיוחדים. מקום כמו בית איזי שפירא אינו קיים בארה“ב – שיתוף הפעולה, החזון. והאירועים שתמיד היו ברמה ראויה. אם בר מצווה – אז בר מצווה כמו של הילד שלך, חתונה – כמו במשפחה שלך.“ לסיכום, בית איזי שפירא לא הסתפק במתן שירותים טיפוליים איכותיים לילדים ולמשפחותיהם. הוא דאג לשדר כבוד כלפי האוכלוסייה, הן כלפי המטופלים והן כלפי החברה מסביב. כבוד זה השתקף דרך האסתטיקה של כל פרטי העשייה מהסטנדרטים הגבוהים ומהשאיפה לחדשנות ולמצוינות. זה היה בלתי נתפס בשנים הראשונות, אבל עם השנים בית איזי, שקשר את גורלו עם אוכלוסיית הילדים עם נכויות התפתחותיות ובני משפחותיהם, הפך לארגון יוקרתי בחברה הישראלית. מצרכים סמויים לצרכים גלויים חלק מרכזי באסטרטגיה של בית איזי היה לעורר צרכים חבויים באמצעות פיתוח שירותים חדשים שנתנו מענה לצרכים שטרם זכו להתייחסות במערכת השירותים. כאשר אנשים יודעים שאפשר לקבל מענה, זה מעורר את המודעות לקיום הצורך וגם את התיאבון לדרוש שיתייחסו אליו. זאת אומרת, כשאנשים מבינים שמגיע להם משהו חשוב ושמישהו אכן יכול לתת את זה, הם מתחילים לשאול למה אחרים מקבלים את המענה והם לא. כך נוצרת דרישה שבאה מהשטח, מההורים, להגדיל את השירותים הקיימים ואת המענים הקיימים בשטח, ואכן זה מה שקרה בפועל. 38 . אריה שמש – מפקח ארצי על האומנה באגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי שכלי של משרד הרווחה. 39 . .31 ראה הערה