חוברת אמנה

42 הזכות לניידות אישית – מעבר ממקום למקום באמנה) 20 (סעיף היא האפשרות להגיע למקום ולעבור ממקום למקום. ניידות אישית ככל שהניידות האישית של אדם עם מוגבלות טובה יותר, כך יהיה לו יותר קל להשתלב בעבודה ובחברה ולחיות חיים של כבוד ועצמאות. המדינה חייבת לפעול כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לעבור ממקום למקום בצורה הכי עצמאית שאפשר. • המדינה תעזור לאנשים עם מוגבלות, כך שיוכלו לעבור ממקום למקום בזמן ובצורה שיבחרו, במחיר סביר (לא יקר מדי). לדוגמה, נסיעה במונית נגישה צריכה לעלות כמו נסיעה במונית רגילה. • המדינה תדאג לכך שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקנות מכשירים שעוזרים לניידות במחירים סבירים. לדוגמה, כיסא גלגלים או הליכון. • המדינה תדאג לכך שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל עזרה טכנולוגית במחיר סביר. לדוגמה, תוכנה שמקריאה לעיוורים מהמחשב. • המדינה תדאג לכך שאנשים עם מוגבלות יקבלו עזרה בניידות במחיר סביר. • המדינה תיתן הדרכה בניידות לאנשים עם מוגבלות ולאנשי מקצוע שעוזרים להם.