חוברת אמנה

17 כלומר, יש אנשים עם סוגים שונים של מוגבלות – לדוגמה מוגבלות בגוף, מוגבלות בראיה או בשמיעה, מוגבלות נפשית, מוגבלות שכלית, לקות למידה או אוטיזם. פעם התייחסו לכל האנשים עם המוגבלות בצורה שונה (לא שווה) משאר האנשים. פעם האמינו שבגלל הלקות של האדם, הוא לא יכול להיות חלק מהחברה. של האדם – הבעיה האישית של האדם לקות ה (לדוגמה, אדם עם בעיה בהליכה או בעיה בשמיעה) זו בעיה בגוף או בנפש של האדם. כיום אנחנו מאמינים שהמוגבלות פוגעת בהשתתפות השווה של אנשים עם מוגבלות בחברה. - הקושי שיש לאדם בגלל דברים שמפריעים מוגבלות ה בסביבה או בחברה. (לדוגמה, אדם בכיסא גלגלים צריך להגיע לקומה גבוהה בבניין שיש בו רק מדרגות בלי מעלית). המוגבלות של האדם היא בגלל מחסומים (מכשולים) בסביבה או בחברה. כחברה, אנחנו צריכים לדאוג שלא יהיו מחסומים (מכשולים) שפוגעים באנשים עם מוגבלות. אם לא יהיו מחסומים אנשים עם מוגבלות יוכלו להיות בחברה כמו כולם. באמנה כתוב: "אנשים עם מוגבלות הם אנשים עם לקויות גופניות או נפשיות, שכליות או חושיות, ארוכות טווח, אשר עקב יחסי גומלין עם מחסומים שונים, עלולה להימנע השתתפותם המלאה בחברה, בשוויון עם אחרים". ב. מי הם “אנשים עם מוגבלות”?