מוגבלות וחברה מחקר ופרקטיקה 5 גיליון מס׳ 2025 טבת תשפ"ו, דצמבר ISSN: 2958-6437 התנהגות כשפה מאתגרת
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 2 כל הזכויות שמורות לבית איזי שפירא - הוצאה לאור (ייחוס לא מסחרי ללא יצירות נגזרות). רישיון זה מאפשר CC-BY-NC-ND המאמרים מתפרסמים ברישיון לקוראות ולקוראים את הפעולות הבאות בלבד: להעתיק, לשמור, להפיץ ולשתף את המאמרים כפי שהם, ללא כל שינוי ולהשתמש במאמרים לשימוש אישי, לימודי או מקצועי שאינו מסחרי. יש לתת קרדיט מלא וברור לכותב/ת המאמר, לכתב־העת ולשנת הפרסום, כמקובל בכתיבה אקדמית. הוא כתב־עת אקדמי מחקרי המשמש במה לפרסום מאמרים מחקר ופרקטיקה מוגבלות וחברה:כתב־העת בתחום המוגבלות, מתוך הכרה בחשיבות פיתוח ידע רב־תחומי והעמקת שיח מקדם־שוויון ככלי לשינוי חברתי. תכניו של כתב־העת מציגים עבודות מחקריות, סקירות ספרות ומודלים לפרקטיקה מקדמת איכות חיים. כתב־ העת מעודד אנשי מקצוע לאמץ את גישת "המחקר המשלב" במחקריהם בתחום המוגבלות. המאמרים מתקבלים לפרסום בכתב העת לאחר הערכה ושיפוט אנונימיים על ידי מומחים בתחום המוגבלות, כמקובל בכתבי עת מדעיים. כתב העת מופיע בגישה פתוחה במאגר הידע של בית איזי שפירא. אפשר להגיש מאמרים לפרסום באמצעות שליחת הצעת תקציר לגב' יעל יושעי, רכזת המערכת: הנחיות לכתיבה יישלחו לאחר אישור הצעת המאמר. yaely@beitissie.org.il
יוצא לאור על־ידי בית איזי שפירא מערכת כתב העת ד״ר בנימין הוזמי - עורך בית איזי שפירא פרופ' שירלי ורנר האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר דנה רוט בית איזי שפירא ד"ר דליה ניסים בית איזי שפירא גב' הילה רימון-גרינשפן מכון ברוקדייל, ג׳וינט ישראל פרופ' רוני הולר האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יעל קרני־ויזל אוניברסיטת בר־אילן גב' רותי כהן קבוצת מחקר משלב, בית איזי שפירא ד"ר מני מלכה אוניברסיטת בן גוריון ד"ר כרמית נעה שפיגלמן אוניברסיטת חיפה גב' טובה אליאסף בית איזי שפירא גב' יעל יושעי - רכזת המערכת בית איזי שפירא עריכת לשון: דורון שפר עימוד : סטודיו אבישיד הפקה : ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע״מ newyork@bezeqint.net | 054-7499775 3 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה תוכן עניינים דבר העורך .7 כוחה של מילה: התנהגות .9 מאתגרת כשפה בקרב אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבוּרה ומביעים עצמם בהקלדה בנימין הוזמי, מיכל גלייטמן, יעל כהן וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" מ"התנהגות מאתגרת" ל"ביטויי .33 מצוקה": שינוי שפה, פרקטיקה ותרבות בהבנת אנשים עם מוגבלויות אריאלה עילם, עינב ישראל, נגה כהן התנהגות מאתגרת כ'שפה .49 של צרכים': הערכה וטיפול מיודע־טראומה על־פי ד"ר ג. הנלי - סקירת תיאוריה ומחקר חדשני אביבה בינט, דנה קוסטה, נתנאל לאור ISSN: 2958-6437
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 4 תגובתיות למחוללי־דחק .157 בקרב בוגרים עם לקויות למידה מורכבות טלי נוי־הינדי, בנימין הוזמי, שחר אליעזר, רותי כהן, מאור לייבוביץ', מנחם קליין, עמית לוין התנהגות מאתגרת בקרב .185 אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית דליה נסים התבוננות טיפולית ועבודה .201 מערכתית ורב־מקצועית עם מטופלים עם התנהגות מאתגרת עדי דוויק בונר, אמנדה סיני, רויטל דרור ושפי משיח התנהגות מאתגרת כשפה: .219 סקירת אתרי אינטרנט טובה אליאסף שפה של תחושה: התנהגות .65 מאתגרת כביטוי לליקויים בעיבוד החושי יעל יושעי השפעת הטיפול בשמן קנביס .83 על ביטויים של התנהגות מאתגרת בקרב ילדים ונוער בספקטרום האוטיסטי עדי ארן "התנהגות כקול": סקירת .101 בעיות רפואיות נלוות המתבטאות בהתנהגויות מאתגרות בקרב ילדים עם אוטיזם וההתערבויות הטיפוליות עדי רודריגז ברנע הקשר בין מדיטציה והכרת .133 הטוב ובין חוסן אישי בקרב תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות סאאיד בשארה, שני קפלן
5 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה XIII. A Sensory Language: Challenging Behavior as an Expression of Sensory Processing Disorders Yael Yoshei XV. The Effect of Cannabis Oil Treatment on Manifestations of Challenging Behavior among Children and Adolescents on the Autism Spectrum Adi Aran XVII. “Behavior as a Voice”: Comorbid Medical Conditions Manifesting as Challenging Behaviors among Children with Autism Adi Rodriguez Barnea IXX. The Relationship Between Meditation and Gratitude and Personal Resilience among Students with Attention Deficit Hyperactivity Disorder Saied Bashara, Shani Kaplan V. Editor’s Note VII. The Power of a Word: Challenging Behavior as Language Among NonSpeaking Autistic Individuals Who Express Themselves Through Typing Benjamin Hozmi, Michal Gleitman, Yael Cohen and the Participatory Research Group of Makom Le’Haba’ah IX. From Challenging Behavior to Expressions of Distress: Shifting Language, Practice and Culture in the Understanding of People with Disabilities Ariela Eilam, Einav Israel, Noga Cohen X I. Challenging Behavior as a ‘Language of Needs’: A Trauma-Informed Approach to Assessment and Treatment Based on Dr. Greg Hanley’s Model – A Review of Innovative Theory and Recent Research Aviva Binet, Dana Costa, Netanel Laor
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 6 XXI. Emotional Reactivity to Stressors among Adults with Complex Learning Disabilities Tali Noy-Hindy, Benjamin Hozmi, Shachar Eliezer, Roi Ziv, Ruthi Cohen, Maor Leibovich, Menachem Klein, Amit Levin XXIII.Challenging Behavior among Aging Individuals with Intellectual Disabilities Dalia Nissim XXV.Therapeutic Observations and Multidisciplinary and Systemic Work with Patients with Challenging Behavior Adi Dwek Bonar, Amanda Sinai, Revital Dror, Shafi Mashiach
7 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה דבר העורך קוראות וקוראים יקרים, התנהגות היא אחת הדרכים הבסיסיות והעמוקות ביותר אשר באמצעותן האדם מגיב לאירועי חיים ומתקשר עם סביבתו. בקרב אנשים עם מוגבלויות מורכבות בכלל, וכאלה המתקשים בהבעה בפרט, ההתנהגות – על גווניה וביטוייה השונים - היא לעיתים הערוץ המרכזי לביטוי מצוקה, עומס חושי, קושי רגשי או התרעה על צורך שלא נענה. במשך שנים נטו מערכות החינוך, הבריאות והרווחה להתייחס להתנהגות מאתגרת כבעיית התנהגות שיש “לפתור”, תחת תפיסתה כ"אתגר" המעורר את הצורך לפתוח צוהר לעולמו הפנימי של האדם. בשני העשורים האחרונים מתבססת הבנה רחבה יותר ולפיה התנהגות מאתגרת אינה בהכרח סטייה שיש לדכא אלא שפה שיש ללומדה ולהגיב לה. גיליון זה מבקש להעמיק את הבנתה של שפה זו: מה היא מבטאת, אילו צרכים היא מציפה וכיצד ניתן להקשיב לה מתוך גישה אנושית־מקצועית הרואה את האדם במרכז. המאמרים המופיעים בגיליון מציעים תשקופות (פרספקטיבות) מחקריות וקליניות מגוונות, המקדמות חשיבה מחודשת על התנהגות מאתגרת ופותחות פתח להתערבות מוקדמת ומותאמת. הגיליון כולל מאמרים הקושרים בין חסר בכלים להבעה לרמות גבוהות של דחק ותסכול וכפועל יוצא לביטויים של התנהגות מאתגרת, לבין זיקה שבין תחושה להתנהגות; בחינה מחודשת של האופן שבו הקהילה המקצועית תופסת התנהגויות סטריאוטיפיות; הבנה של התנהגויות על ציר התפתחותי ונושאים רבים נוספים. כדרכנו, שני מחקרים הכלולים בגיליון זה בוצעו בגישת מחקר משלב, שבו אנשים עם מוגבלות הם חוקרים עמיתים, התורמים מניסיונם כמומחים לחייהם. החלק החותם את הגיליון מציג סקירת אתרים עדכנית, המרחיבה את מנעד המקורות המקצועיים הזמינים לקוראים. כלל המאמרים בגיליון זה מדגישים את האחריות המשותפת שלנו כחברה, כאנשי מקצוע וכנותני שירות להקשיב להתנהגות כתופעה שיש ללמוד וכמסר שיש להבין. הבנה זו תאפשר לנו ליצור סביבות מכילות, בטוחות ומותאמות יותר למען אנשים עם מוגבלות ותסייע להגביר את השתתפותם בחיי הקהילה, מתוך כבוד לזכויותיהם האנושיות ותוך־כדי התייחסות לצרכיו הייחודיים של כל אדם. ברצוני להודות לכותבים ולחברי המערכת, אשר תרמו מניסיונם ומומחיותם ליצירת גיליון מגוון, מעמיק ובעל ערך רב לשדה המוגבלות. אנו מאחלים לכם קריאה מעשירה, מעוררת מחשבה ובעיקר כזו שתעודד הקשבה חדשה לשפה שאף אם מוכרת – עדיין אינה תמיד מובנת. ד"ר בנימין הוזמי עורך
9 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה כוחה של מילה: התנהגות מאתגרת כשפה בקרב אוטיסטים שאינם 1 משתמשים בשפה דבוּרה ומביעים עצמם בהקלדה וקבוצת מחקר משתף של 4 , יעל כהן 3 , מיכל גלייטמן 2 בנימין הוזמי 5 “מקום להבעה” סקירת ספרות התנהגות מאתגרת וקשיים תקשורתיים התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם מוגבלות התפתחותית נתפסה עד לפני כמה עשורים כתופעה לא רצויה שיש להכחידה. אף שהתנהגות מאתגרת איננה אבחנה אלא ביטוי למצב שעשוי להעיד על קושי או תסכול, אנשי מקצוע ודמויות מלוות אחרות נוטים לראות בה מאפיין של מוגבלות. לעתים אנשים שמפגינים ביטויים של התנהגות מאתגרת מתוייגים , והבנייה חברתית זו מהווה חסם להבנה מעמיקה של הגורמים להתנהגות ״מאתגרים״כ ). בשלושת העשורים Mikulak et al., 2024( ושל הקשר בינם לבין צורכי הקיום של האדם האחרונים התפתחה ההבנה כי התנהגות מאתגרת מהווה אמצעי להבעה ולהשגת מטרות מצד האדם – כגון קבלת חפצים, תשומת־לב, הפעלת הסביבה, התחמקות מביצוע משימות שמשקף את הבחירה של חברי מרכז "מקום להבעה" ושל משתתפי ״אוטיסטים״בחרנו להשתמש במונח 1 המחקר המרבים להשתמש במונח ביחס לעצמם. בהתאם להקשר, כאשר התייחסנו למשתתפי המחקר, .״שמשתמשים בהקלדה להבעה ולתקשורת״ או ״שאינם משתמשים בשפה דבורה״הוספנו את התיאור בחרנו במונחים אלו מכיוון שהם תיאוריים ולא איבחוניים, והשתמשנו בהם לאורך המאמר, למעט במקרים .minimally verbal בודדים שבהם ציטטנו מקורות אחרים ומטעמי דיוק השתמשנו במונח ד"ר בנימין הוזמי, עובד סוציאלי קהילתי, מנהל אקדמי ומשאבי ידע, בית איזי שפירא. 2 ד"ר מיכל גלייטמן, חוקרת התפתחות שפה, מרכז "מקום להבעה". 3 , מייסדת ומנהלת "מקום ״שיטת יעל כהן להבעה באמצעות הקלדה״יעל כהן, מטפלת בתנועה, מפתחת 4 להבעה". המחקר נעשה בהתייעצות עם אלון מינץ, מור שויקה וגדי שטיינברג, החברים בקבוצת מחקר משתף שפועלת 5 בהנחיית ד"ר גלייטמן במרכז "מקום להבעה". ברצוננו להודות גם לתומר אוסטשינסקי על תרומתו.
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 10 הוזמי, גלייטמן, כהן וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" ) מציע לראות בהתנהגות מאתגרת שפה 2011( ). הוזמי Reichle & Wacker, 2017( ועוד שבאמצעותה האדם מבקש להביע את דעותיו, מחשבותיו, רצונותיו וצרכיו: "התנהגות לא המאתגרת אותנו בפענוחה. השאלה המרכזית אשר צריכה להנחותינו ׳שפה׳מתאימה הינה עוד לפני שננסה להעסיק את עצמנו ׳מה האדם מנסה לומר לי?׳בראש ובראשונה הינה .)188 ' " (עמ׳איך אוכל לגרום לו להפסיק את ההתנהגות שמפריעה לי ואולי גם לו?׳בסוגיה משמעות הדבר היא כי התנהגות מאתגרת מופיעה לרוב כאשר האדם חווה תסכול או קושי בשל צורך שלא נענה, ובפרט כאשר אין לו ערוץ תקשורתי מספק (למשל שפה דבורה או כתובה) שבאמצעותו הוא יכול לשתף את סביבתו בחוויותיו. תקשורת היא מרכיב חיוני ביחסים שבין האדם לסביבתו. מחקרים מצביעים על הקשר שבין קשיים בתקשורת ובהבעה לבין שכיחותם של ביטויים שונים של התנהגות מאתגרת ). יתרה מכך, מחקרים רבים מלמדים על כוחה Gregg, 2016; Reichle, & Wacker, 2017( של טכנולוגיה מסייעת־תקשורת להפחית ביטויים של התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם Chamberlain et al., 1993;( מוגבלות, המתקשים להביע עצמם באמצעות שפה דבוּּרה ). אף־על־פי־כן, חלק ניכר מההתנהגויות המאתגרות של אוטיסטים עדיין Zygopoulou, 2022 נתפס כסימפטום של האוטיזם ולא כביטוי לקושי תקשורתי. תיוגם של אוטיסטים (כמו־גם מבחינה התנהגותית חושף אותם לבידוד ״מאתגרים״של אנשים עם מוגבלויות אחרות) כ .)Griffith et al., 2013( חברתי, למעבר לדיור תומך, לאיכות חיים נמוכה ואף להתעללות נוסף על כך, התנהגות מאתגרת עלולה להגביר דחק ושחיקה בקרב הורים ואנשי צוות ) ובכך להוות מזנק (טריגר) להתלקחות מצבי משבר. הבנה זו Clifford Simplican, 2019( מעלה את הצורך בהעמקת החקירה באשר לאופנים שבהם חסכים או חסמים תקשורתיים משפיעים על ביטויי התנהגות מאתגרת בקרב אוטיסטים ועל הדרכים להפחתתם באמצעות הרחבת אפשרויות ההבעה. שימוש בהקלדה בקרב אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה ח ״אנשים המתקשים להביע את עצמם באמצעות שפה דבורה יכולים להיעזר בתת (תקשורת תומכת וחלופית) לשיפור התקשורת עם סביבתם. תת״ח היא כל צורת תקשורת המאפשרת לאנשים שמתקשים בתקשורת דבוּרה לבטא את עצמם ולהשתתף באינטראקציות תקשורתיות עם סביבתם. אמצעי תת״ח כוללים מחוות (ג'סטות), שפת סימנים, הבעות פנים והפקת קולות וכן עזרים ייחודיים לתקשורת כגון סמלים מודפסים, לוחות וקלסרי תקשורת, מכשירי פלט קולי, אייפדים עם יישומונים לתקשורת ומחשבי תקשורת (בלום ח כוללת גם שימוש בצורות שונות של הקלדה, למשל באמצעות ״). תת 2017 , וגרינשטיין תנועות עיניים, המאפשרת לאנשים עם מוגבלות מוטורית חמורה לתקשר עם סביבתם. minimally verbal- מהאוטיסטים אינם משתמשים בשפה דבורה ומוגדרים כ 30%-25%- כ ). בשני העשורים האחרונים גבר בקרב אוכלוסייה Norrelgen et al., 2015( גם בבגרותם
11 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה כוחה של מילה: התנהגות מאתגרת כשפה זו השימוש בהקלדה (באמצעות לוח אותיות, מחשב או טאבלט) לצורכי תקשורת. חלקם מקלידים כתוצר של חשיפה להוראה אוריינית ואחרים למדו לקרוא ואף להקליד באופן ספונטני. ראוי לציין כי תופעת ההיפרלקסיה, המתאפיינת ברכישת מיומנויות קריאה ללא ). עם־זאת, הספק Ostrolenk et al., 2017( הוראה פורמלית, שכיחה יותר בקרב אוטיסטים שמטילים גורמים מקצועיים באמינות של תוכן ההקלדה פוגע בלגיטימציה הממסדית ובהתקבלות של אופן תקשורת זה. בהקשר זה יש להבחין בין הקלדה ללא ליווי של אדם נוסף לבין הקלדה עם ליווי, כאשר עיקר הספק המקצועי נוגע לסוג השני בשל השאלה מיהו המחבר של המסר המוקלד במקרה זה. בהמשך המאמר נתמקד בהקלדה עם ליווי ונבחין בין צורות ליווי שונות. ) סבורים כי למצב זה תורמות שלוש הנחות יסוד Jaswal et al., 2024( ג'אסוואל ואחרים – קיימת נטייה לחשוב שאדם ראשיתמגבילות המושרשות בקרב הקהילה המקצועית: שלא משתמש בשפה דבורה חסר את היכולת למחשבה סימבולית, שהיא הבסיס לשפה; – התנהגויות ושלישית – הגישות המקובלות להוראת אוריינות נשענות על דיבור; שנית מסוימות של אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה אינן תואמות את הציפיות ממי שמסוגל לאוריינות, ולכן מתפרשות כמעידות על חוסר מסוגלות. כך, למשל, הם עשויים להיראות חסרי קשב, להפגין אי־שקט ופעילות יתר, לפעול באימפולסיביות או לגלות התנהגות של פגיעה עצמית. זאת ועוד, רבים מהם מתקשים בחיקוי – יכולת חשובה בתהליכי למידה, ונזקקים להדרכה ולעתים "להפעלה" בפעולות יום־יומיות רבות. נוסף על כך, מאחר שרוב מבחני האינטליגנציה מבוססים על שפה דבורה, אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה נתפסים כבעלי יכולות קוגניטיביות נמוכות שלכאורה אינן מאפשרות רכישת אוריינות ). הערכה נמוכה זו של יכולותיהם מצמצמת ואף מונעת מהם Courchesne et al., 2015( להיות שותפים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם. משום כך, השימוש באמצעי תקשורת נוספים חיוני למען אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה, כערוץ חלופי המאפשר Rossetti( להם לחשוף את עולמם הפנימי ולהפגין את המסוגלות שלהם בתחומים שונים .)et al., 2008 נוסף על הערכת החסר ביחס ליכולות הקוגניטיביות והאורייניות שלהם, גורמים נוספים תורמים לחוסר האמון ביחס לשימוש בהקלדה בקרב אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה. בשל קשיים מוטוריים ובתכנון תנועה, רבים מהם זקוקים לסיוע של אדם אחר ). כמענה לצורך זה פיתחה מרילין קרוסלי, פעילה Rossetti et al., 2008( בעת ההקלדה חברתית בתחום זכויות אנשים עם מוגבלות באוסטרליה, את הגישה של תקשורת מסוּּייעת ), שבה נעשה שימוש בסוגים שונים של מגע לצורכי תמיכה. Facilitated communication( קרוסלי הציעה שלכל אדם שזקוק לכך יהיה מנחה שבאמצעות תמיכה פיזית יסייע לו להצביע על תמונות, מילים, אותיות או מספרים על־גבי עזרי תקשורת שונים. הסיוע הפיזי משתנה בהתאם ליכולות המוטוריות, ויכול לכלול תמיכה מייצבת ביד, בפרק כף היד, באמה,
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 12 הוזמי, גלייטמן, כהן וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" ). קרוסלי Crossley, 1997( במרפק או בבית השחי, מגע בגב או נוכחות פיזית ללא מגע בפועל ראתה במנחה דמות המסייעת בוויסות הקלדה אימפולסיבית, מעודדת ייזום הקלדה או הצבעה ותומכת רגשית. דוגלס ביקלן אימץ והרחיב את הגישה, וקידם אותה כגישה חדשנית בחינוך המיוחד בטענה שהיא מאפשרת לאוטיסטים ולאנשים עם מוגבלויות קשות לתקשר ). הוא גם שילב את הגישה באקדמיה במסגרת פעילותו Biklen et al., 1995( עם סביבתם המחקרית באוניברסיטת סירקיוז. ' של המאה שעברה, אך גם מחלוקת 90- הגישה של תקשורת מסוייעת עוררה עניין בשנות ה עזה בקרב אנשי מקצוע ובשדה המחקר סביב השאלה הקריטית: מי המחבר של המסר ). החברה הבין־לאומית לתקשורת תומכת וחלופית Schlosser et al., 2014( ? המוקלד בגישה זו ) והאגודה האמריקאית לדיבור־שפה־שמיעה פרסמו ניירות עמדה המערערים על ISAAC( ASHA - American Speech-Language-( מהימנות הגישה ודורשים להימנע משימוש בה ). עם־זאת, לנוכח הזמן שחלף והתרחבות הידע Hearing Association, 2018; ISAAC, 2014 המחקרי על אוטיזם, נשמעות כיום קריאות לבחון מחדש גישות מעודכנות המבוססות על ). מחקרים עדכניים מצביעים, באמצעות מעקב Heyworth et al., 2022( שימוש בהקלדה אחר תנועות עיניים וטכנולוגיות מתקדמות נוספות, על מעורבות פעילה ויזומה של אוטיסטים במהלך הקלדה עם מנחה, וכן על קיומם של יסודות אורייניים בקרב אוטיסטים שאינם ). לצד ממצאים אלה עולים גם שיקולים Jaswal et al., 2020, 2024( משתמשים בשפה דבורה אתיים הנוגעים לזכותם של אנשים עם מוגבלות בכלל, ואוטיסטים בפרט, להשמיע את קולם ולעשות לשם כך שימוש באמצעי תקשורת מגוונים על־פי בחירתם – זכות שקיבלה הכרה .)United Nations, n.d.( רשמית באמנה הבין־לאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות לאור מכלול שיקולים אלו נראה כי הגיעה העת לבחינה מחודשת של דרכים עדכניות להבעה באמצעות הקלדה, המבוססות על הלקחים שנלמדו מניסיון העבר. במקום לדחות על הסף כל שימוש בהקלדה בליווי מנחה יש להתמקד באופן שבו מתבצעת ההנחיה ולהבטיח כי היא שומרת על עצמאותו וקולו הייחודי של האדם המקליד. שיטת יעל כהן להבעה באמצעות הקלדה אוטיסטים עם צורכי תמיכה מוגברים נדרשים לתהליכים ממושכים של הקניית כלים ), עיבוד רגשי agency( לתקשורת ולהבעה, הכוללים ביסוס זהות של מסוגלות אישית והגברת תחושת בחירה ושליטה. כפי שמלמדת סקירת הספרות בנושא תקשורת מסוייעת, חיוני שתהליכים אלו יתבצעו מתוך מודעות וזהירות כדי להימנע מהתערבות מכַוונת של מנחה ההקלדה בתהליכי יצירת המסר וההבעה של המקליד. בחלק זה יוצגו העקרונות ) וההבדלים ״השיטה״המרכזיים של "שיטת יעל כהן להבעה באמצעות הקלדה" (להלן בינה לבין תקשורת מסוייעת. מרכז "מקום להבעה", שבמסגרתו פועלת קבוצת הייעוץ
13 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה כוחה של מילה: התנהגות מאתגרת כשפה למחקר, פועל בהתאם לשיטה זו, וכך גם משתתפי המחקר ומנחות ההקלדה שליוו אותם בעת מילוי שאלון המחקר. יעל כהן, המחברת השלישית במחקר והמנהלת של "מקום להבעה", פיתחה ושיכללה את השיטה בשיתוף גדי שטיינברג, מטופל שלה לאורך שנים. השיטה מיועדת לאוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה ומטרתה להקנות להם מיומנויות שיאפשרו להם להביע את עצמם ולשוחח באמצעות הקלדה במסגרת תהליך טיפולי עם מנחים שהוכשרו בשיטה. לאורך התהליך המקליד רוכש בהדרגה יכולת להתארגן גופנית להקלדה עצמאית, ללא מגע תומך של המנחה. במהלך ההקלדה המנחה מספק למטופל הנחיות מילוליות שמטרתן לסייע בהתארגנות הגופנית, בוויסות הרגשי ובוויסות קצב ההקלדה, וכן חוזר בקול על האותיות שהוקלדו כדי לשקף את הפעולה למקליד ולסייע בשמירה על מיקוד וקשב. המיומנויות הנרכשות לצורך ההקלדה מסייעות גם בהתארגנות הגופנית והרגשית הכוללת של המטופל .)2023 , והשפעתן ניכרת גם בתחומים נוספים בחיי היום־יום שלו (כהן להורים חלק חשוב בתהליך, בעיקר בשלביו הראשוניים, כיוון שהם מכירים את שגרת היום ואת סביבתו החברתית, הלימודית והמשפחתית של המטופל. הכרות זו מאפשרת להם לסייע בהבנת כוונתו גם כאשר המילים המוקלדות עדיין אינן ברורות. מבחינה זו, רכישת מיומנויות ההקלדה דומה לשלבים הראשוניים של רכישת שפה, שבהם סביבתו הקרובה של הילד מצליחה להבין את דבריו גם כשהתחביר ואוצר המילים שונים מהמקובל. קצב רכישת מיומנויות ההבעה בהקלדה הוא אישי ומשתנה בין מקלידים שונים, גם בקרב מקלידים מיומנים כמו משתתפי המחקר. אך היכרות המנחה עם המקליד ועם הדפוסים הגופניים והלשוניים שלו מסייעת בהבנת התוכן גם כאשר הכתיבה ייחודית מבחינה צורנית או רעיונית. ), מהווה אתגר Dziuk et al., 2007( דיספרקסיה, אבחנה משנית שכיחה בקרב אוכלוסייה זו נוסף בתהליך רכישת ההקלדה. בחלק מהמקרים מדובר בדיספרקסיה ורבלית המשפיעה על הדיבור בלבד, אך לרוב מדובר בדיספרקסיה מוטורית, המשפיעה על יכולת תכנון וביצוע של פעולות גופניות, לרבות הקלדה. כך, למשל, בשל קושי בתכנון וביצוע סדר פעולות, על המטופל ללמוד כיצד לאתר את האות הרצויה באמצעות מבט לפני הפעלת היד ולחיצה על המקש המתאים. זאת תוך־כדי התמודדות עם קשיים נוספים, כגון ויסות ושמירה על קצב קבוע. מטופל בשיטה מתרגל דרכי פעולה ורוכש הרגלים התומכים בהתמודדות עצמאית עם הקשיים הללו ונעזר לשם כך גם בהנחיות מילוליות של מנחה ההקלדה. לצד ההנחיות המילוליות, מנחה ההקלדה נוקט פעולות נוספות שנועדו להקל על המקליד מבלי להתערב בתוכן המבע – למשל, החזקת המקלדת (ללא מגע במקליד) כדי לסייע במיקוד מבט ובשל הקושי של המקליד לאמוד בעצמו את המרחק מהמקלדת. מהותן של פעולות אלו שונה מאוד מזו של פעולות שמאפיינות תקשורת מסוייעת, שבה המתווך התקשורתי אוחז בידו של המקליד לאורך כל תהליך ההקלדה.
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 14 הוזמי, גלייטמן, כהן וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" תהליך רכישת ההקלדה מלווה גם בהתמודדות עם סוגיות רגשיות והתנהגותיות. בתחילת הטיפול האדם חווה לראשונה הבעה של רצונות, דעות ורגשות במילים, והחוויה מלווה לעיתים בחרדה או בסערה רגשית. נוסף על כך, לרוב מתגלה פער בין ההתנהגות החיצונית לבין התכנים המובעים בהקלדה. עיקרון מרכזי בשיטה הוא ההכרה בכך שהעולם הפנימי העשיר והמורכב של המקליד אינו משתקף בהכרח בהתנהגותו החיצונית. לכן, במהלך התהליך המטפל והסביבה מתייחסים לעולמו הרגשי והאינטלקטואלי של האדם, תוך־כדי שימוש בתכנים תואמי־גיל מבחינה קוגניטיבית ורגשית ופנייה ישירה אליו והימנעות מדיבור .)2023 , מעל לראשו (כהן מעיון בספרות עולה כי אף שמחקרים מצביעים על קשר הדוק בין קשיים תקשורתיים לבין הופעת ביטויים של התנהגות מאתגרת, טרם נבחן כיצד הרחבת אפשרויות ההבעה והתקשורת של אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה משפיעה על התנהגותם. בפרט לא נערכו מחקרים שבחנו סוגיה זו מנקודת מבטם של האנשים עצמם, על־בסיס ההסברים שהם נותנים למניעים העומדים מאחורי התנהגותם. מחקר זה מבקש להתחקות אחר האופן שבו אוטיסטים שרכשו את היכולת להביע את עצמם באמצעות הקלדה תופסים את תגובת הסביבה להתנהגותם ולבחון כיצד השתנתה פרשנותה של הסביבה להתנהגות מאתגרת, לפני ואחרי רכישת היכולת להקליד, בהתבסס על דיווחים ישירים של האנשים עצמם. כמו־ כן המחקר מבקש לבדוק את ההשלכות של היכולת לשוחח באמצעות הקלדה על האופן שבו הוריהם של המשתמשים בהקלדה תופסים את ילדיהם, את יכולותיהם ואת צורכיהם. שיטת המחקר מחקר זה נעשה בגישה איכותנית פנומנולוגית במטרה להרחיב את ההבנה על אודות גורמים אפשריים לדחק - וכפועל יוצא לביטויים של התנהגות מאתגרת בקרב אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה - ואת ההשלכות של רכישת היכולת להביע את עצמם בהקלדה על התנהגותם, מנקודת מבטם ומנקודת מבטו של הורה. הגישה הפנומנולוגית מתמקדת בהבנת המשמעות והפרשנות של מאורעות שונים מנקודת מבטם של האנשים החווים אותם, ומאפשרת היכרות אותנטית עם החוויה של משתתפי המחקר כפי שהיא שהם חווים ). בהתאם לכך נאספו הנתונים באמצעות שאלונים פתוחים Creswell & Poth, 2016( אותה שבהם התבקשו משתתפי המחקר והוריהם לתאר בכתב חוויות ואירועים מחייהם, על־פי בחירתם, מנקודת מבטם ובמילים שלהם. ההתבססות על דיווח עצמי סיפקה הבנה של אירועי התנהגות מאתגרת כפי שמשתתפי המחקר עצמם מבינים ומגדירים אותם, תוך־כדי התמקדות בפרשנות שלהם לאירועים ולא באופן שבו הסביבה תופסת את התנהגותם. מרכיב נוסף של שיטת המחקר הוא ההישענות על עקרונות של מחקר משתף ושילוב מאפיינים ). הגישה של מחקר Johnson & Walmsley, 2003( של גישה זו לכל אורך התהליך המחקרי
15 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה כוחה של מילה: התנהגות מאתגרת כשפה משתף רואה חשיבות בהשתתפותם של נציגי אוכלוסיית המחקר בתהליך המחקרי, ברמות מעורבות שונות, מתוך הבנה כי הם מומחים לחייהם וברוח העיקרון של "שום דבר עלינו ). במרכז "מקום להבעה" מתנהלות מספר קבוצות העוסקות 2020 , בלעדינו" (הוזמי ורוט במחקר משתף בהנחייתה של המחברת השנייה, וחברי אחת הקבוצות הסכימו לשמש יועצים במחקר זה. לאחר שלמדו על נושא המחקר הביעו חברי הקבוצה המייעצת הכרה בחשיבותו, . שימוש במחקר להשמעת 1 :6 ובשיחות איתם עלו כמה נקודות כלליות כמשמעותיות בעבורם (המחקר "נשמיע קולי כי יש צורכ"; "צלמ אנוש כח תיראה"קולם והפגנת היכולות שלהם: . התייחסות מורכבת לנושא שתשקף, 2 .). מראה או יראה את צלם האנוש והכוח שלנו. מ.ג (היכרות עם "הכרות ישים וכשים"לצד היכולות, גם את הקשיים שאיתם הם מתמודדים: (זה נכון, ואנו "היום נכון נהיה ראוים יבין. מה בעיות בנו" מה שיש בנו ועם הקשיים. מ.ג.); . הכרה בכך שהנושא חידתי ואינו מובן במלואו 3 .). ראויים, שיבינו מה הבעיות שבנו. מ.ג [לא] "החויה נפלאה החויה חידה החויה לעגם להם, וציפייה לראות את ממצאי המחקר: עקרונות אלו, שאותם ניסחה הקבוצה המייעצת, .״ברורה"; "אגביר הקול יעיין בתוצאות ליוו אותנו לאורך התהליך המחקרי, לצד מעורבותם המעשית של חברי הקבוצה בהתאמה ובדיוק של כלי־המחקר (כפי שיפורט בהמשך) ותרומתם להעמקת ההבנה והפרשנות של הממצאים במסגרת הדיון. משתתפי המחקר נשים) - כולם אוטיסטים 2- גברים ו 8 ,32-18 משיבים בוגרים (גילים 10 במחקר השתתפו ). כל המשתתפים מיומנים בהקלדה minimally verbal( שאינם משתמשים בשפה דבורה , ונפגשים אחת לשבוע באופן פרטני עם מנחת ״שיטת יעל כהן להבעה באמצעות הקלדה״ב- מבין המשתתפים משתתפים גם במפגש קבוצתי 3 , הקלדה שהוכשרה בשיטה. נוסף על כך מבין המשתתפים 6- שבועי בהקלדה (עם אותה מנחה שאיתה הם מקלידים באופן פרטני), ו פעמים בשבוע. המשתתפים שמגיעים 3- מגיעים למרכז "מקום להבעה" בין פעם אחת ל מבין המשתתפים 4 . ל"מקום להבעה" מקלידים עם מנחי הקלדה שונים, כמקובל במרכז מקלידים גם מחוץ למסגרת טיפולית בליווי של אימם, ובמקרה אחד גם עם מלוות נוספות. בעבור כל אחד מהמשתתפים במחקר מילא אחד מהוריו שאלון שנועד להורים. השיחות עם קבוצת הייעוץ למחקר התקיימו בהקלדה, כמקובל במרכז "מקום להבעה". ציטוטים המופיעים 6 בכתב מודגש ונטוי הם משפטים שכתבו חברי הקבוצה במסגרת שיחות על המחקר בהנחיית המחברת השנייה או השלישית. הציטוטים מובאים כפי שהוקלדו במקור, ובמקרים מסוימים הוספנו בסוגריים מרובעים תיקוני כתיב או הקלדה לצורך הבהרה (למשל: אטויסט [אוטיסט]). לעיתים הוספנו גם הסברים קצרים בסוגריים, בהתאם להבנתנו את המשפט בתוך ההקשר הכולל של השיחה. סימני פיסוק נוספו גם הם לציטוטים כדי להקל על הקריאה. ציטוטים מתשובות המשתתפים לשאלונים מובאים באופן דומה.
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 16 הוזמי, גלייטמן, כהן וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" כלי־המחקר כלי־המחקר נבנה כשאלון שכלל שלוש שאלות מרכזיות: הראשונה – שאלה פתוחה שהתייחסה להשפעה הכללית של ההקלדה על חייו של המשתתף; השנייה – בקשה שהתחיל להקליד, שבו הרגיש שלסביבה קשה להתמודד עם לפנילהיזכר במקרה שאירע התנהגותו, ולתאר את המקרה (מה קרה, איך הרגיש, כיצד הגיבה הסביבה, מה היה יכול שהתחיל להקליד, לאחרלעזור לו באותו הרגע); והשלישית – תיאור של מצב דומה שאירע בתוספת שאלה מסכמת: האם וכיצד ההקלדה מסייעת לו להתמודד במצבים כאלו? השאלון נבנה בהתייעצות עם חברי קבוצת המחקר המשתף הפועלת במרכז "מקום להבעה". אלה הדגישו את החשיבות של שאלות פתוחות, שיאפשרו למשתתפים לדווח במילים שלהם על חוויותיהם, ואף הציעו שהשאלון ייפתח בשאלה כללית, כלשונו של אחד החברים: בהתאם לכך הועברה השאלה הכללית (שבמקור הופיעה בסוף "קודם מה שונה בחיים". השאלון) לתחילתו, וגם בשאלות הבאות לא חייבנו מענה ספציפי על כל אחד מהסעיפים אלא הסתפקנו בתיאור כללי של המקרה, על־מנת להשאיר את השליטה בידי המשתתף. כל משתתף בחר בעצמו אילו מקרים לשתף ואילו פרטים לחשוף. במהלך גיבוש השאלון הביעו חברי קבוצת הייעוץ חשש שמשתתפי המחקר לא יבינו כי מדובר בשאלון לדיווח עצמי, שכן לרוב הם חווים שיח עליהם ולא איתם. בעקבות זאת השאלות בשאלון בודקות מה ״חודדה נקודה זו בהסבר שפותח את השאלון, ונוסף המשפט: . מאחר שהמחקר כלל גם שאלון ״אתה רוצה להגיד על עצמך ולא מה אחרים אומרים עליך קצר להורי המשתתפים, חלק מחברי הקבוצה ביטאו חוסר נחת מהאפשרות שהממצאים יתבססו על דיווחים של אחרים, בעיקר בני משפחה. בשיחה על כך ניכרו סימנים ברורים [לנכדים]". לאחר שהובהר כי "מה המשפחה דיווחה לנחדיםשל מצוקה רגשית ונכתב: מוקד המחקר הוא נקודת המבט והדיווחים של המשתתפים על עצמם, ניכרו סימני הקלה בקרב חברי הקבוצה, וחלקם אף הגיבו בחיוך. שיחה זו חידדה בקרבנו את הרגישות והחשיבות של השאלה מי קובע מהי התנהגות מאתגרת. בעקבותיה נמנענו מלהגדיר בשאלון את הגורם להתנהגות המאתגרת או את טיבה, שבו הרגשת שלסביבה קשה ״ובמקום זאת בחרנו בנוסח לא מכַוֵון ולא שיפוטי: תאר מקרה . ניסוח זה נועד להימנע ככל האפשר מהנחות מוקדמות באשר ״להתמודד עם ההתנהגות שלך לסיבות או למשמעות של ההתנהגות, ומשקף את ההבנה כי להתנהגות מאתגרת יכולים להיות מגוון גורמים, וכי האדם עצמו אינו בהכרח תופס את ההתנהגות שלו ככזו, גם אם הוא מודע לאופן שבו הסביבה רואה אותה. בדרך זו הושארה בידי המשתתף ההחלטה מה ייחשב להתנהגות מאתגרת לצורך מילוי השאלון, תוך־כדי שמירה על ההבחנה בין ההגדרה שיצרה הסביבה לבין האופן שבו המשתתף עצמו חווה ומבין את התנהגותו.
17 | 2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה כוחה של מילה: התנהגות מאתגרת כשפה . "איזה 1 : נוסף על כך הועבר להורי המשתתפים שאלון קצר למילוי עצמי שכלל שתי שאלות האם ההקלדה שינתה ״ .2 "? שינויים לדעתך הכתיבה וההקלדה עשו בחיים של הילד שלך את אופן התגובה שלך למצבים מאתגרים עם הילד שלך? איך?" במקביל מילאו מנחות ההקלדה שאלון מובנה שכלל נתוני רקע על המשתתף: גיל, מגדר, האם מקליד רק עם מלווה, האם מקליד רק במסגרות טיפוליות או גם בשעות הפנאי ועם מי ותדירות ההקלדה. מהלך המחקר הצעה לקיום המחקר הועברה לועדת האתיקה למחקר של בית איזי שפירא וזכתה לאישורה. שיטת יעל ״לצורך גיוס המשתתפים למחקר פנינו אל מנחי ומנחות הקלדה שעובדים ב- והם המליצו על משתתפים מבין המטופלים שלהם. בבחירת המשתתפים המתאימים ״כהן הסתמכנו על ההכרות של המנחות, שהמליצו על משתתפים בגיל המתאים, בעלי ניסיון ומיומנות מספיקים בהקלדה, ועם יכולות קשב ויכולת רגשית להתמודד עם תהליך המילוי של שאלון המחקר. כמו־כן נלקחו בחשבון גורמים אישיים ספציפיים שעשויים להשפיע על הפנִיות להשתתף במחקר, כגון תקופה עמוסה באירועים משפחתיים משמעותיים. משתתפים, בעיקר בשל מגבלות לוחות 10 משתתפים פוטנציאליים גוייסו לבסוף 30- מתוך כ זמנים שלא אפשרו השתתפות, ובמקרים בודדים כיוון שלא הושגה הסכמה של הורה. ומקלידים תקופה ממושכת דיה כך שמיומנות 18 המשתתפים שגויסו הם כולם מעל גיל ההקלדה כבר מבוססת בקרבם והם מורגלים בשיחה באמצעות הקלדה עם מנחת ההקלדה שלהם. על־מנת לאפשר ייצוג מגוון לא הופעלו קריטריונים נוספים בבחירת המשתתפים. כחלק מתהליך מילוי השאלון קרא כל משתתף, בסיוע מנחת ההקלדה שלו, את הפתיח לשאלון, שבו הוצגו מטרות המחקר והובהר שההשתתפות בו אינה חובה. כל המשתתפים הביעו עניין ורצון להשיב על השאלון (רובם עשו זאת בהקלדה וחלקם באמצעים לא־ מילוליים). נוסף על כך, למען כל אחד מהמשתתפים חתם הורה, המשמש כאפוטרופוס, על טופס הסכמה מדעת. מילוי שאלון המחקר התבצע במהלך פגישה או שתיים במסגרת הפגישות הקבועות עם מנחת ההקלדה, פרט למשתתף אחד שמילא את השאלון עם אימו, שהיא גם מנחה בשיטה ושאיתה הוא מקליד בקביעות. מנחות ההקלדה קיבלו הנחיות בכתב לגבי תהליך המילוי של השאלון והתייעצו באופן שוטף ובעל־פה עם המחברת השנייה לגבי סוגיות נקודתיות שעלו. במקרים שבהם נהוגה נוכחות של אדם נוסף, לרוב הורה, בפגישות עם מנחת ההקלדה אפשרנו נוכחות כזו על־מנת שלא לפגוע באמון ולשמור על המסגרת המוכרת של הפגישות. עם־זאת, האדם הנוסף הונחה להימנע מהתערבות במהלך כתיבת התשובות לשאלון. למנחות ההקלדה ניתן חופש לבקש מהמשתתפים להרחיב את תשובותיהם ולהגיב על התשובות לפי הצורך וזאת על־מנת לייצר תנאי שיח הדומים ככל האפשר למפגש
2025 דצמבר | 5 גיליון מס׳ | מחקר ופרקטיקהמוגבלות וחברה | 18 הוזמי, גלייטמן, כהן וקבוצת מחקר משתף של "מקום להבעה" רגיל בהקלדה, אשר מתנהל במבנה של שיחה חופשית, כמקובל גם במחקר איכותני. כיוון שהמפגש מתנהל כולו בהקלדה, תועדו תגובות המנחות כחלק מובנה (אינטגרלי) מהמפגש. למשתתפי המחקר צורכי תמיכה שונים והם הקלידו עם ההתאמות אשר להן הם מורגלים כדי לשמר סביבה נינוחה ומוכרת לכתיבה. סביבה כזו מאפשרת להם להביע את עצמם בצורה מלאה ופתוחה ככל האפשר. ניתוח הנתונים ניתוח הנתונים נעשה בגישה איכותנית פנומנולוגית במטרה לאפשר הבנה מורכבת ורב־ ממדית של חוויות המשתתפים - נקודה שהדגישה היטב קבוצת הייעוץ למחקר. הניתוח כלל קריאה חוזרת של כלל התשובות לשאלונים (של המשתתפים ושל הוריהם) והשוואה ביניהן על־מנת לזהות מוטיבים חוזרים ונושאים שעלו כמרכזיים מנקודת מבטם של המשתתפים עצמם. בסיום התהליך זוהו שש תמות מרכזיות בתשובות המשתתפים וארבע תמות נוספות בתשובות ההורים. קבוצת הייעוץ השתתפה בדיון על התמות שזוהו והשיחות עמה העמיקו את ההבנה והפרשנות של הממצאים. ממצאים בחלק זה יוצגו הממצאים העולים מהשאלונים הפתוחים שמילאו משתתפי המחקר באמצעות הקלדה. הממצאים מאורגנים לפי התמות המרכזיות שעלו ברוב השאלונים, ולצד כל תמה מובאים ציטוטים נבחרים מדברי המשתתפים המדגימים אותה. בהמשך יוצגו, במתכונת דומה, גם התמות המרכזיות שעלו מהשאלונים שמילאו הורי המשתתפים. תמות מרכזיות בשאלוני המשתתפים ללא יוצא מהכלל, המוטיב הבולט ביותר תמה ראשונה – הכרת הסביבה במסוגלות שלי: איזה שינויים לדעתך הכתיבה וההקלדה עשו ״שעלה מכל השאלונים בתשובה לשאלה: היה ההכרה של הסביבה בכך שאני יודע ומבין את המתרחש סביבי. הציטוטים ״בחיים שלך? ״שאני ויודיע אני וחכמ שכולם יודעימ עכשב גמ״ הבאים ממחישים תחושה זו היטב: [אוטיסט] שרוצה שידע אני שאטויסט ״[שאני יודע אני חכם שכולם יודעים עכשיו גם]; ]…[ סודחוכמ״ ;״כולם שידע אני חחמ [חכם] [תצליח] טצליח״ ;״[הכול]שיכול הכנל (המשפט נכתב בשלבים, תחילתו בראשית השיחה וסיומו בסופה. ביחד ״טוכ טוכיח הבנה עובר המסר על הצורך להוכיח את ההבנה ולחשוף את סוד החוכמה. מ.ג.). בהמשך לחשיבות אותי הרבה כל מבינים[קודם] קודןם ״ההכרה בכך שאני מבין עלה גם הצורך להיות מובן: חלק מהמשתתפים המשיכו .״צריך להיות בחור מובן״ ;״ [יותר]יותר מכירים אותי יותקר שפתאום לומדים מי אני, משתאים, יותר נושאים ״ ופירטו על השינוי ביחס מצד הסביבה:
RkJQdWJsaXNoZXIy MTA3NQ==